חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר חוסר חשק מיני מתוך הטור השבועי של ד"ר רונית אלוני "פרטים אינטימיים" שהתפרסם בשבועון "לאישה" בעריכתה של מיקי מלץ. חוסר חשק מיני, פגיעה בדימוי העצמי, בגידה ותוצאותיה יאנה היא אחות ראשית בבית חולים ידוע, ולדי הנו מעצב גרפי בעל חזות נורדית קרירה ומאופקת. יאנה היא אישה חכמה ויפה שאינה מודעת למעלותיה כלל, היא סקסית במיוחד וגם לכך היא מתכחשת. הם נשואים 10 שנים ולהם ילדה אחת. יאנה הפקידה את כל הדימוי הנשי שלה ואת תחושת הערך העצמית שלה בידי ולדי, והיא ממתינה שנים רבות שהוא ייתן לה את תחושת הביטחון וההערכה לה היא זקוקה ומעולם לא ספקה לעצמה. בעבר יאנה היתה נשואה לניקולאי (עוד טרם עלייתה לארץ) שנהרג בתאונת אופנוע. ניקולאי היה גבר יצרי, סקסי, אנרגטי, ובעל יכולת ביטוי יוצאת דופן אלא שהצד הפרוע שלו הביא אותו אל מותו. שנה לאחר מותו עלתה לארץ הכירה את ולדי שאישיותו היציבה הקבועה והאחראית הבטיחה לה שהוא לא ייקח סיכונים מיותרים והיא לא תצטרך לדאוג שתאבד אותו. להמשך קריאה Read More אנחנו נוטים לבלבל בין שתי תחושות והרגשות שונות – חשק מיני ותשוקה מינית. אנחנו נוטים לבלבל בין שתי תחושות והרגשות שונות – חשק מיני ותשוקה מינית. תשוקה מינית היא אותו רגש שאנחנו מרגישים בתחילתו של קשר בו אנו רוצים להיות עם בני/ות זוגנו כל הזמן לראות אותם ולגעת בם. תחושה זו חולפת בדרך כלל כשהקשר מתייצב ואנחנו יכולים יותר להתרכז בחיי היומיום שלנו. חשק מיני הוא רצון הקיים ברובנו לקיים פעילות מינית עם עצמנו או/ו עם בני/ות זוגנו. לכל אחת מאיתנו רמת חשק שונה והיא תלויה במצבנו הכללי הפיזי הרגשי החברתי והזוגי. החשק המיני שלנו משתנה גם לפי מקומנו במעגל החיים שלנו: לצעירות יש בדרך כלל יותר חשק, לפנויות או לנשים שרוצות להכנס להריון יהיה חשק גבוה. לעומת זאת אם אישה חולה או לחוצה בעבודה או סובלת מבעיה כלכלית יתכן וזה יגרום לירידה בחשק המיני שלה. ישנם מצבים רפואיים שיכולים להשפיע על החשק שלנו כמו מחלות (אי סדירות הורמונאלית) תרופות שונות, דיכאון חרדה וכו. ולחילופין גם הריון יכול להשפיע או כמה רחוקה האישה או קרובה למועד המחזור החודשי שלה. מאחר והחשק המיני הנשי מורכב מגורמים רבים והוא תלוי גם במחזוריות החודשית של האישה גם במערכות היחסים שלה עם כל הסובבים אותה וגם בגורמים סביבתיים שנראים לכאורה לא קשורים – קשה להפריד בין הגורמים, אלא יש צורך לאבחן את כולם ולטפל במשמעותיים שביניהם. חוסר ניסיון מיני ובתוליות מאוחרת החברה שלנו, עד לפני כמה עשרות בודדות של שנים, קידשה את הבתוליות ועדיין בחברות שונות מקדשת אותה. (בחברה החרדית ובחברה הערבית, ולמרות המוסר הכפול בין נשים לגברים בעצם מקדשת את הבתוליות אצל שני המינים). בחברה החילונית הופכת הבתוליות אחרי גיל מסוים להיות נטל, בושה, סמל לאי הצלחה ולכן סוד שיש להסתיר אותו גם על ידי גברים וגם על ידי נשים. בכל זאת ישנם גם גברים וגם נשים שעד גיל מבוגר יחסית לא מתנסים בחוויות מיניות זוגיות, וככל שעובר הזמן, לחוות באופן מקרי וטבעי חוויות כאלה הופך עבורם משימה שקשה להשלים אותה. הצורך להסתיר את החסר הזה, הבושה שהם חסרי ניסיון, העובדה שהם רואים בזה סימן לכישלון והיותם לא רצויים או מיעוטי הזדמנויות – גורמת להם/ן עם השנים יותר ויותר להתכנס בתוך עצמם, להתרחק ולהימנע מכל הזדמנות גם אם היא נקרית על דרכם. חלקם מתביישים שחוסר הניסיון שלהם ייחשף, וחלקם חוששים מפני קרבה אינטימית בשל התנסויות שנחוו ככישלון בעבר. חלקם סובלים מחרדות ומתקשים לבנות אמון, ואחרים אוחזים בעמדות שליליות כלפי המין השני שספגו בבית. יש אנשים שבשל מצבים רפואיים או מולדים מסוימים מרגישים דחויים ולא אטרקטיביים וגם הם יכולים לשייך את עצמם לקבוצה זו. התוצאה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים – הימנעות הולכת וגוברת מחברתם האינטימית של בני זוג פוטנציאליים, חוסר יכולת להבחין בכל סימן או רמז של רצון לקרבה מצד אחרים, שדר בלתי מודע כלפי חוץ – "אל תתקרבו אלי אינני זמינ/ה". חלק מהם יקיימו קשרים רק עם בני מינם ואחרים יקיימו קשרים ידידותיים בלבד עם בני המין השני, ברגע שינתן רמז על אפשרות של קשר אינטימי הם ייסוגו. מציאות זו אינה נשארת רק בתחום המיני ויש לה השלכות גם על תחומים אחרים בחייהם של הא/נשים המתמודדים איתה. הפגיעה בדימוי העצמי, הצורך לקיים את הסוד מרחיקים אותם מאחרים, פוגעים בביטחון העצמי שלהם ובתחושת הערך העצמית שלהם ולכן יכולים להשליך גם על הקריירה שלהם, גם על חייהם החברתיים בכלל וגם על הקשרים עם בני משפחה אחרים. הטיפול בתהליך האבחון במרפאה יאותרו הסיבות הראשוניות להיווצרות המצב ואז ייבחרו דרכי הטיפול המותאמות לכל אחד ואחת. לצעירים יותר (כדאי כמו תמיד לפנות לטיפול כמה שיותר מוקדם אם הדבר מתאפשר) תוצמד מטפלת מינית שתלווה אותם בתהליך יצירת הקשר שתצייד אותם בכלים שיעזרו להם לדעת איך להציג את עצמם, מתי לחשוף ואת מה ובאלו מצבים מתאים להיחשף ובפני מי. תתורגל איתם שליטה במצבים של חיזור ואינטימיות כך שהם לא ירגישו שהם נמצאים בסביבה מלחיצה וללא שליטה המשתקת אותם. המטפלת המינית תלווה אותם בכל שלבי יצירת הקשר עם בני זוג שהם בוחרים, תתרגל איתם שיחות אינטימיות והתקרבות הדרגתית אותה הם יישמו בחיים הפרטיים שלהם. למבוגרים יותר לעיתים תוצע אפשרות של טיפול בעזרת בני זוג חלופיים – תלוי במידת ההמנעות שלהם, במידת היכולת שלהם להתמודד, ובמידת התכיפות שהם חשים לשנות את מצבם. חלק מהפונים למרפאה באים לאחר שנים ארוכות של "תרדמת" בה לא ניסו כמעט לקיים כל קשר ועכשיו כשהדבר החל מטריד אותם או מבהיל אותם הם רוצים לפתור את הבעיה במיידי. טיפול מיני בעזרת סרוגייט עשוי לקצר תהליכים ולהכניס את הא/נשים לנתיב חדש של צמיחה ועליה משמעותית בביטחון העצמי שמאפשר שינוי מהיר יחסית. חוסר חשק לאחר לידה לאחר לידה ובתקופות הנקה: אבדן החשק והעניין במין הינו תופעה שכיחה בנשים רבות לאחר לידות, בעיקר לאחר לידה ראשונה. הסיבות נובעות משינויים גופניים אך בעיקר מסיבות נפשיות. התפקוד החדש כאם דורש מהאישה להיות זמינה וקשובה יום ולילה לצרכי התינוק. כתוצאה מכך נוצר אצלה מצב של מחסור בזמן פנוי לעצמה, עייפות מצטברת, מתחים לגבי התפתחות התינוק ותהיות לגבי התפקוד שלה כאם. אחד הדברים האחרונים שיעסיק את האישה בתקופה זו יהיה המין! בדרך כלל עובר כחצי שנה עד שנוצר סטאטוס-קוו חדש בבית והמין יחזור לשגרה פחות או יותר.לעתים קרובות אין המצב המיני החדש זהה למצב שהיה לפני הלידה אלא נוצרה מערכת מינית אחרת (חשק נמוך יותר, תדירות נמוכה יותר) לעתים הסיבות הן אובייקטיביות: עקב חוסר פרטיות, פחות שעות "איכות" עם הבעל, ויותר זמן המושקע בילדים. יש מקרים בהם עשויים לחלוף כשנתיים עד שהאישה תתאושש נפשית וגופנית מהלידה . מבחינה גופנית קיימת ירידה בטסטוסטרון, (הורמון המין הגברי המצוי בגוף האישה ובעל השפעה על החשק המיני), בתקופות לאחר לידה ובתקופות הנקה הגורמת לדיכוי החשק המיני בתקופה זו. שחיקה בחיי הזוג שחיקה ולחצים: הדרישות של החברה המודרנית למצוינות ולשוויון בין המינים הרימו את רף הציפיות מהנשים. הן אמורות לתפקד בצורה מרבית בעבודה, להתקדם ולהצליח כמו כל הגברים, לנהל משק בית למופת, לגדל ילדים ולשאת באחריות לכל המטלות היומיומיות הקשורות בבית ובילדים, לשמור על תדמית גוף מושכת ונשית, להיות בת זוג תומכת, אוהבת וקשובה לבן זוגה , ממש superwoman!! כשכל הדרישות האלו כמובן צורכות אנרגיות וזמן, אז מה הפלא שמאגר האנרגיות של האישה אוזל , ובסופו של יום עמוס ומלא מטלות אין היא מרגישה תוססת ומלאת תשוקה לבן זוגה אלא חולמת להניח את הראש על הכר, להתנתק מהעולם ולהיכנס לעולם המבורך של השינה. שגרה מינית: במחקרים שונים דווח שלכ – 70% מהזוגות יש קשיים בתפקוד המיני בשלבים שונים בחייהם. נשים, מסתבר, זקוקות יותר לרומנטיקה מאשר לאקט המיני כשלעצמו; הן זקוקות לחיזור, לחיבוק ולתחושת אינטימיות וקרבה עם בן הזוג. כשזו חסרה - והאקט המיני הוא מהלך מוכר וידוע מראש והחשק יורד. שגרה היא האויב מספר אחד של חיי המין. עם הזמן נצפית ירידה במשיכה הגופנית ובחשק המיני של בני הזוג ואז יש צורך ברענון וחידוש חיי המין בין בני הזוג . הזוגות מוצאים פתרונות שונים לצורך בגוון, החל מיצירת פנטזיות מיניות שונות, שימוש בעזרי מין, צפייה בסרטים ארוטיים, הגברת האווירה החושנית בחדר השינה, שינוי מקום, יציאה לחופשות, שימוש בבגדים חושניים ועד לתוספת של פרטנר שלישי במיטה או חילופי זוגות. טראומה מינית הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים לנו בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד שקשה להכיל את כל ההיבטים של הפגיעות האלה ואת הנזקים והעיוותים האינסופיים שהם גורמים לגברים ולנשים בבואם לגבש לעצמם דימוי עצמי גברי או נשי. חשוב מאוד לציין שעד גיל 14 בנים ובנות נפגעים באותה מידה .ולא כפי שחשבנו עד עתה היה נדמה שבנות נפגעות יותר – . הסתבר שהסיבה לכך היא כי בנים מדווחים פחות, או שאנחנו לא מספיק רגישים אליהם ולא שמים לב לתופעה הזו ולהשלכותיה בקרבם. גם בוגרים ובעיקר בוגרות עלולים להיחשף במהלך חייהם להטרדות מיניות קטנות או משמעותיות יותר ובחלקם לתקיפה מינית או ניצול מיני. יש לכך הגדרות משפטיות וחברתיות המשתנות מעת לעת כשכיום גם לא תמיד מדובר באקט מיני מלא. לעיתים התקיים מגע פיזי כל כלשהו, אמירה מינית פוגענית או התערטלות, שהתבצעו כולם בניגוד להסכמתו/ה של הנפגעת יחשבו כהטרדה. ישנם מקרים שבהם התבצעה ההתעללות המינית בעת שהנפגעים היו ילדים ולא הבינו באופן מלא את האירוע והשלכותיו על חייהם. ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית הן עמוקות וארוכות טווח והן משמעותיות יותר ומעבר לכל פגיעה והתעללות אחרת שאנו מכירים. הנזק הפסיכולוגי (שיש לו גם ביטויים פיזיים) משתנה מקורבן לקורבן והוא מושפע מגורמים כגון: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות שהופעלה, הפרש הגיל ויחסי הכוח בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה המשפחתית שבין הקורבן ומהתעלל, תגובת הסביבה לאירוע וכיו"ב. הפגיעה המינית נחווית ברוב המקרים כטראומה שעלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה מסוג זה מתאפיינת בסימפטומים כמו: התנתקות בזמן מגע אינטימי כלשהו, תחושות עמוקות של השפלה, פחד, פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים שמזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים, חזרתיות ושיחזור של אלמנטים הקשורים באירוע וכו'. מרבית הנפגעים יגלו קושי בעם מגע גופני ובמיוחד בקיום יחסי מין גם לאחר זמן רב. טיפול בנפגעי תקיפה מינית קיים הבדל בין טיפול במי שפונה מיידית לעזרה (לצערנו אלו מיעוטם של המקרים) לבין טיפול במי שפונה לאחר שנים אחרי האירוע. כמו כן קיים הבדל בטיפול בין קורבנות של תקיפה מינית חד-פעמית לבין קורבנות של התעללות מתמשכת.קיים גם הבדל מהותי אם התוקף היה אדם קרוב משפחתית או חברתית לקורבן או אישיות רחוקה או בלתי מוכרת (מיעוטם של המקרים) . ככל שהתוקף/המנצל (השימוש בלשון זכר משום שמרביתם של התוקפים הם גברים לפחות לפי מה שידוע לנו עד עתה) קרובים יותר לקורבן - הפגיעה תהיה משמעותית ומסובכת יותר ולכן הטיפול מורכב יותר.מורכבות האירוע משפיעה על מורכבותו של הטיפול ועל משך הזמן שיידרש. המורכבות הזו נובעת גם מאישיותו של הקורבן, חוזקותיו, משאביו הפנימיים, מערכות התמיכה שלו והיקף השלכות הפגיעה על חייו. ישנם נפגעים שיותאם להם מסלול טיפולי קוגניטיבי התנהגותי. במקרים בהם הפגיעה לא טופלה קודם בהיבטים רגשיים של אשמה, תחושות חוסר ערך וכיו"ב נמליץ על טיפול מתאים פסיכולוגי ארוך טווח ממוקד בטראומה בכדי לאפשר למטופלת להשתתף בטיפול המיני מבלי ליצור טראומה נוספת על זו הקיימת כבר. יש צורך להשיב למטופל את תחושת הערך העצמי שלו, את האמון שלו בעצמו ובאחרים ואת יכולתו ליצור קשרים רומנטיים וכן להתמודד עם תחושות האשמה. רשימה ביבליוגרפית Abramov, L. 1976. Psychosomatic Medicine, Vol 38, Issue 6 418-425, Copyright © 1976 by American Psychosomatic Society. Ellison C.R. 2000. Women's Sexualities: Generations of women Share Intimate Secrets of Sexual self acceptance. Oakland, CA New Hatbinger. Gianotten WL, Whipple B, Owens AF. 2007. "Sexual activity is a cornerstone of quality of life. an Update of ‘The health benefits of sexual expression”. In: Tepper MS, Owens AF (Eds.). Sex, Love and Psychology: Sexual Health. Vol. 1, Psychological Foundations, Westport: Praeger.: 28-42 Murrell T.G.1995; "The Potential for Oxytocin (OT) to Prevent Breast Cancer; a Hypothesis". Breast Cancer Research, and Treatment. 35;225-229 Northrup C. 2001. The wisdom of Menopause. Bantam Books NY Whipple B &Komisaruk B.R.1988; Analgesia produced in women by genital self stimulation: Journal of Sex Research 24: 130-140 Whipple B, Knowles J, Davis J. The Health Benefits of Sexual Expression. In: Tepper MS, Owens AF (eds.) Sexual Health, Vol. 1, Psychological Foundations, Westport: Praeger. 2007: 17-28 Whipple B. 2007: Kenote speaker in Was conference Sydney.

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר טראומה מינית ושיקום הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד שקשה להכיל את כל ההיבטים של פגיעות אלה ואת הנזקים והעיוותים האינסופיים שהם גורמים לגברים ולנשים בבואם לגבש לעצמם דימוי עצמי גברי או נשי. מתוך הטור השבועי של ד"ר רונית אלוני "פרטים אינטימיים" שהתפרסם בשבועון "לאישה" בעריכתה של מיקי מלץ. אישה לסבית עם טראומה מינית לילית נכנסה למרפאה כשאיתה בן 6 חמוד וביישן צמוד לרגלה,– לא הייתה גאה ממנה, הילד דומה לה כאילו אין לו אב והוא רק שלה. תחילתו של הסיפור לפני מספר שנים, אז נכנסה למרפאה אישה מרירה, צינית עד כדי אימה, מוכשרת ואינטליגנטית, ובעלת קריירה בתחום קידום מכירות. היא לא מקפידה על המראה שלה – בלשון המעטה, אך מושכת תשומת לב בדרכים משלה, היא בנתה לעצמה עם השנים שכבות שומן מגוננות שמנעו ממי שלא רצתה ליצור איתה קרבה. בהסטוריה שלה אין גברים לבד מהתאהבות אחת בגיל צעיר ממנה התאכזבה, היא היתה שקועה בלימודים ועבודה – תירוץ ששומעים אצלנו רבות במרפאה. להמשך קריאה Read More חשוב מאוד לציין שעד גיל 14 בנים ובנות נפגעים באותה מידה . עד עתה היה נדמה שבנות נפגעות יותר – . הסתבר שהסיבה לכך היא כי בנים מדווחים פחות, או מכוון שאנחנו לא מספיק רגישים אליהם ולא שמים לב לתופעה זו ולהשלכותיה בקרבם. גם בוגרים ובעיקר בוגרות יחשפו במהלך חייהם להטרדות מיניות קטנות או משמעותיות יותר ובחלקם לתקיפה מינית או ניצול מיני של ממש. יש לכך הגדרות משפטיות וחברתיות המשתנות מעת לעת כשכיום גם אמירה מינית פוגענית או התערטלות, שהתבצעו בניגוד להסכמתה של הנפגעת יחשבו כהטרדה. ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית הן עמוקות וארוכות טווח והן משמעותיות יותר ומעבר לכל פגיעה והתעללות אחרת שאנו מכירים. הנזק הפסיכולוגי (שיש לו גם ביטויים פיזיים) משתנה מקורבן לקורבן והוא מושפע מגורמים כגון: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות שהופעלה, הפרש הגיל ויחסי הכוח בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה המשפחתית שבין הקורבן למתעלל, תגובת הסביבה לאירוע וכיו"ב. הפגיעה המינית נחווית ברוב המקרים כטראומה שעלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD) . הפרעה מסוג זה מתאפיינת בסימפטומים כמו: התנתקות בזמן מגע אינטימי כלשהו, תחושות עמוקות של השפלה, פחד, פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים שמזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים, חזרתיות ושיחזור של אלמנטים הקשורים באירוע וכו'. מרבית הנפגעים יגלו קושי עם מגע גופני ובמיוחד בקיום יחסי מין גם לאחר זמן רב. שיקום וטיפול לנפגעי תקיפה מינית קיים הבדל בין טיפול במי שפונה מיידית לעזרה (לצערנו אלו מיעוטם של המקרים) לבין טיפול במי שפונה שנים אחרי האירוע. כמו כן קיים הבדל בטיפול בין קורבנות של תקיפה מינית חד-פעמית לבין קורבנות של התעללות מתמשכת. קיים גם הבדל מהותי אם התוקף היה אדם קרוב משפחתית או חברתית לקורבן או אישיות רחוקה או בלתי מוכרת (מיעוטם של המקרים). ככל שהתוקף/המנצל (השימוש בלשון זכר נובע מכך שמרביתם של התוקפים הנם גברים לפחות לפי מה שידוע לנו עד עתה) קרוב יותר לקורבן - הפגיעה תהיה משמעותית ומסובכת יותר ולכן הטיפול מורכב יותר. המורכבות הזו נובעת גם מאישיותו של הקורבן, חוזקותיו, משאביו הפנימיים, מערכות התמיכה שלו והיקף השלכות הפגיעה על חייו. ישנם נפגעים שיותאם להם מסלול טיפולי קוגניטיבי התנהגותי. במקרים בהם הפגיעה לא טופלה קודם לכן נמליץ על טיפול מתאים וממוקד בטראומה בכדי לאפשר למטופלת להשתתף בטיפול המיני מבלי ליצור טראומה נוספת על זו הקיימת כבר. לאורך השנים צברנו נסיון בטיפול מיני בנפגעי ובנפגעות פגיעה מינית גם בשילוב בן/בת זוג חלופי - סרוגייט. חלק מהנפגעים/ות אינם מסוגלים לבנות אמון בבני זוגם ולאפשר לעצמם הנאה כלשהי בעקבות פגיעה מינית, חלקם מסגלים לעצמם נטייה מינית שונה מטבעם כדרך להתמודד עם הטראומה (נשים שנפגעו על ידי גבר יעדיפו קשר עם נשים, וגברים לעיתים רחוקות מתקבעים על החוויה המינית הראשונה שלהם הטראומטית) הטיפול עם בני/ות זוג חלופיות מאפשר להם/ן התנסות מדורגת, איטית, בשליטה מלאה שלהם על התהליך, תוך התבוננות על המאפיינים של הטראומה ובחירה באופנים המתאימים להם להגיע להנאה מינית שאינה משחזרת בהכרח את דפוסי הטראומה. יש פעמים שנדרש תהליך של שחזור הטראומה באופן מבוקר כדי לרכוש שליטה במקום בו לא היתה שליטה, כאמצעי לצאת לדרך חדשה. הטיפול בשילוב בני זוג חלופיים מאפשר חוויה מתקנת בדרך ליצירת מערכת יחסים בריאה ומותאמת לנפגעים/ות. טיפול באמצעות אומנות שיטה זו, מלבד היותה שיטה יצירתית המסייעת להפחתת תופעות הדיכאון הנלווה לטראומה, מאפשרת גישה לחלקים הלא מודעים במוחנו וטיפול אקטיבי בהם, ובכך מסייעת להנכיח את הזהות בדרך יצירתית חושית העוקפת את היכולת המילולית. דברים שקשה לנו עדיין להגיד על עצמנו, אנחנו יכולים לצייר, ולהתחיל לחזק את עצמנו. הטיפול באומנות גם עוזר מאד לחבר רצף החיים שניפגע - הזהות הקודמת לפגיעה יחד עם הזהות העכשווית לחיוב ושלילה. המודל "חשיפה ממושכת", שפותח על ידי פרופסור עדנה פואה הטיפול ב"חשיפה ממושכת" הנו קצר מועד, ממוקד בטראומה. שיטת הטיפול הנה היזכרות באירוע הטראומטי עצמו בתנאים ייחודיים המאפשרים למוח לעבד את הטראומה ולהעבירה ממצב גולמי למצב המעובד רגשית במקום מודע במוח. עיבוד זה נמצא יעיל בהורדת רמת החרדה והסימפטומים הנזכרים לעיל הנלווים לזיכרון הטראומטי. הטיפול מתאים לאנשים הזקוקים להיזכר ולעבד את הטראומה בדרך יצירתית., אנשים המרגישים בגופם את הטראומה אבל אין להם נגישות לזיכרון. נשים וגברים שהיו בטיפול פסיכולוגי ועיבדו את הטראומה אבל לא מצליחים להפנים ולהחזיר את התשוקה לחייהם. הטיפול באומנות הוא למסע משותף להתרת המורכבות מתוך תחושת ההרס, ההימנעות ותחושת חוסר התשוקה לחיים. מנקודה זו מתחילה בנייה מחודשת ויציאה למסע של היזכרות (לא חובה, לפי רצון הפונה) או התארגנות המעודדת מרפא. הציור או הקשקוש הרגשי וההתבוננות המשותפת בציורים, בסביבה שמורה שאינה חודרנית או מתעלמת, מעניקה מקום לחוויה הנשכחת ובונה אמון וקשר מחודשים ותקינים. הטיפול באומנות נותן חיבור מיידי ליצירתיות והיא המפתח ליציאה מהדיכאון להיזכרות ולתשוקה. שיקום מיני בעקבות התעללות או הטרדה מינית הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד שקשה להכיל את כל ההיבטים של פגיעות אלה ואת הנזקים והעיוותים האינסופיים שהם גורמים לגברים ולנשים בבואם לגבש לעצמם דימוי עצמי גברי או נשי. חשוב מאוד לציין שעד גיל 14 בנים ובנות נפגעים באותה מידה . עד עתה היה נדמה שבנות נפגעות יותר – . הסתבר שהסיבה לכך היא כי בנים מדווחים פחות, או מכוון שאנחנו לא מספיק רגישים אליהם ולא שמים לב לתופעה זו ולהשלכותיה בקרבם. גם בוגרים ובעיקר בוגרות יחשפו במהלך חייהם להטרדות מיניות קטנות או משמעותיות יותר ובחלקם לתקיפה מינית או ניצול מיני של ממש. יש לכך הגדרות משפטיות וחברתיות המשתנות מעת לעת כשכיום גם אמירה מינית פוגענית או התערטלות, שהתבצעו בניגוד להסכמתה של הנפגעת יחשבו כהטרדה. ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית הן עמוקות וארוכות טווח והן משמעותיות יותר ומעבר לכל פגיעה והתעללות אחרת שאנו מכירים. הנזק הפסיכולוגי (שיש לו גם ביטויים פיזיים) משתנה מקורבן לקורבן והוא מושפע מגורמים כגון: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות שהופעלה, הפרש הגיל ויחסי הכוח בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה המשפחתית שבין הקורבן למתעלל, תגובת הסביבה לאירוע וכיו"ב. הפגיעה המינית נחווית ברוב המקרים כטראומה שעלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה מסוג זה מתאפיינת בסימפטומים כמו: התנתקות בזמן מגע אינטימי כלשהו, תחושות עמוקות של השפלה, פחד, פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים שמזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים, חזרתיות ושיחזור של אלמנטים הקשורים באירוע וכו'. מרבית הנפגעים יגלו קושי עם מגע גופני ובמיוחד בקיום יחסי מין גם לאחר זמן רב. שיקום וטיפול לנפגעי תקיפה מינית קיים הבדל בין טיפול במי שפונה מיידית לעזרה (לצערנו אלו מיעוטם של המקרים) לבין טיפול במי שפונה שנים אחרי האירוע. כמו כן קיים הבדל בטיפול בין קורבנות של תקיפה מינית חד-פעמית לבין קורבנות של התעללות מתמשכת. קיים גם הבדל מהותי אם התוקף היה אדם קרוב משפחתית או חברתית לקורבן או אישיות רחוקה או בלתי מוכרת (מיעוטם של המקרים). ככל שהתוקף/המנצל (השימוש בלשון זכר נובע מכך שמרביתם של התוקפים הנם גברים לפחות לפי מה שידוע לנו עד עתה) קרוב יותר לקורבן - הפגיעה תהיה משמעותית ומסובכת יותר ולכן הטיפול מורכב יותר. המורכבות הזו נובעת גם מאישיותו של הקורבן, חוזקותיו, משאביו הפנימיים, מערכות התמיכה שלו והיקף השלכות הפגיעה על חייו. ישנם נפגעים שיותאם להם מסלול טיפולי קוגניטיבי התנהגותי. במקרים בהם הפגיעה לא טופלה קודם לכן נמליץ על טיפול מתאים וממוקד בטראומה בכדי לאפשר למטופלת להשתתף בטיפול המיני מבלי ליצור טראומה נוספת על זו הקיימת כבר. לאורך השנים צברנו נסיון בטיפול מיני בנפגעי ובנפגעות פגיעה מינית גם בשילוב בן/בת זוג חלופי - סרוגייט. חלק מהנפגעים/ות אינם מסוגלים לבנות אמון בבני זוגם ולאפשר לעצמם הנאה כלשהי בעקבות פגיעה מינית, חלקם מסגלים לעצמם נטייה מינית שונה מטבעם כדרך להתמודד עם הטראומה (נשים שנפגעו על ידי גבר יעדיפו קשר עם נשים, וגברים לעיתים רחוקות מתקבעים על החוויה המינית הראשונה שלהם הטראומטית) הטיפול עם בני/ות זוג חלופיות מאפשר להם/ן התנסות מדורגת, איטית, בשליטה מלאה שלהם על התהליך, תוך התבוננות על המאפיינים של הטראומה ובחירה באופנים המתאימים להם להגיע להנאה מינית שאינה משחזרת בהכרח את דפוסי הטראומה. יש פעמים שנדרש תהליך של שחזור הטראומה באופן מבוקר כדי לרכוש שליטה במקום בו לא היתה שליטה, כאמצעי לצאת לדרך חדשה. הטיפול בשילוב בני זוג חלופיים מאפשר חוויה מתקנת בדרך ליצירת מערכת יחסים בריאה ומותאמת לנפגעים/ות. הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד שקשה להכיל את כל ההיבטים של פגיעות אלה ואת הנזקים והעיוותים האינסופיים שהם גורמים לגברים ולנשים בבואם לגבש לעצמם דימוי עצמי גברי או נשי.גם בוגרים ובעיקר בוגרות יחשפו במהלך חייהם להטרדות מיניות קטנות או משמעותיות יותר ובחלקם לתקיפה מינית או ניצול מיני של ממש. יש לכך הגדרות משפטיות וחברתיות המשתנות מעת לעת כשכיום גם אמירה מינית פוגענית או התערטלות, שהתבצעו בניגוד להסכמתה של הנפגעת יחשבו כהטרדה. ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית הן עמוקות וארוכות טווח והן משמעותיות יותר ומעבר לכל פגיעה והתעללות אחרת שאנו מכירים. הנזק הפסיכולוגי (שיש לו גם ביטויים פיזיים) משתנה מקורבן לקורבן והוא מושפע מגורמים כגון: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות שהופעלה, הפרש הגיל ויחסי הכוח בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה המשפחתית שבין הקורבן למתעלל, תגובת הסביבה לאירוע וכיו"ב. הפגיעה המינית נחווית ברוב המקרים כטראומה שעלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה מסוג זה מתאפיינת בסימפטומים כמו: התנתקות בזמן מגע אינטימי כלשהו, תחושות עמוקות של השפלה, פחד, פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים שמזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים, חזרתיות ושיחזור של אלמנטים הקשורים באירוע וכו'. מרבית הנפגעים יגלו קושי עם מגע גופני ובמיוחד בקיום יחסי מין גם לאחר זמן רב. טיפול נשים בבעיות מיניות של גיל המעבר נשים שסובלות מתסמונת גיל המעבר המתבטאת בגלי חום, הפרעות שינה, עצבנות, מצבי רוח, ויובש נרתיקי, ימצאו שהרצון שלהן לקיים יחסי מין הולך ויורד. חלק מהסיבות הן המצב הנפשי, אך חלקן הן תופעות רפואיות הנגרמות מחסר בהורמון האסטרוגן. היובש הנרתיקי גורם לכך שתהיה ירידה ברטיבות הנרתיקית בזמן גירוי מיני, האטה ביכולת להגיע לאורגזמה, ולכאבים בזמן קיום יחסי מין. ברור שכשהמין הופך להיות סבל ולא גורם להנאה, הרצון של האישה לקיים יחסי מין ילך ויפחת! ירידה בהורמון הטסטוסטרון אמנם בולטת בעיקר לאחר ניתוחי כריתת שחלות אך יכולה להתרחש גם בגיל המבוגר, ויכולה לגרום לירידה בחשק המיני. הטיפול: בשלב האבחון מאותרות הבעיות המרכזיות בהן יש לטפל לצורך שחרור החשק המיני והבאתו למצב שהוא יוכל להיות מורגש ומבוטא. לעיתים יש לשחרר עכבות מהילדות, להתמודד עם דעות קדומות וחינוך שמרני או חוויות משפחתיות מעכבות, לעיתים יש להתמודד נכון יותר עם דינאמיקות זוגיות שהופכות את החשק המיני לזירה במאבק הזוגי, ולעיתים יש לערוך שינוי בחיי היומיום בכדי לאפשר פניות ורוגע כדי שחשק מיני בכלל יוכל להתעורר. כשמאותרת בעיה רפואית היא תטופל בהתאם, אם בתוספת הורמונאלית או באמצעים למניעת כאבים או אי נוחות, או לעיתים כשחוסר החשק הוא על רקע של דיכאון – יטופל הדיכאון באמצעים תרופתיים או באמצעים טיפוליים אחרים. כמו כן יאותרו מעוררי חשק אישיים שלא תמיד מוכרים לבני הזוג או שלעיתים הם לא מרגישים נוח איתם ואלה יקבלו הארה חדשה ויוכנסו לחיי הזוג בתהליך של הכרות הדרגתית ובדיקה הדדית לפי גישתה של אסתר פרל כפי שהיא מתארת בספרה "אינטליגנציה ארוטית". היכולת להכיל את הפערים בחשק המיני כדבר נורמטיבי איתו אפשר ללמוד לחיות בדרכים שונות ללא לחץ וללא תחושה של עלבון או פגיעה אישית מורידה מתחים ומאפשרת כשלעצמה לחשק המיני להתגבר לרמתו הטבעית אצל כל אחד מבני הזוג. פרק שנכתב על ידי ד"ר רונית אלוני מתוך הספר "נשים לגופן" המתייחס לגיל המעבר http://www.wtb.org.il/hebrew/the-book מיניות, גם בשביל הבריאות / ד"ר רונית אלוני בספרות המקצועית שעוסקת בנשים ובריאות, נהוג לאפיין שלושה מעברים קריטיים שיש לתת עליהם את הדעת: גיל ההתבגרות, תקופת ההיריון ולאחר לידה וגיל המעבר. בכל אחת מתקופות אלו מתנסה הגוף הנשי בטלטלות הורמונליות, משנה את צורתו, מתארגן מחדש ועובר מאיזון אחד למשנהו. השינויים הדרמטיים האלה משפיעים על תפיסתנו העצמית, על דימוי הגוף ותחושת הערך העצמית שלנו ולכך יש השלכות גם על הביטחון העצמי שלנו. שניים מהשינויים מתרחשים, לרוב, בסביבה משפחתית אוהדת ותומכת. אבל מה קורה כשאנחנו עוברות לשלב הבא במעגל החיים? - שלב שעדיין אין לו שם הולם והוא מכונה גיל המעבר - לאן אנחנו עוברות? לזקנה? לבלות? לעולם הבא? ​ בשלב זה, להבדיל מהשלבים שקדמו לו, אנחנו מקבלות מהחברה מבול של מסרים שליליים הנוגעים למראה "המתבלה" שלנו ולתחומי העניין שלנו, שאמורים להיתחם בטיפול בנכדים ובבישול. השיא של חיינו, כך מבהירים לנו, נותר מאחור. על מיניות הס מלדבר, כי ממתי סבתות אמורות ליהנות מסקס או לפנטז על בן/בת זוג צעיר/ה ורענן/ה? ​ עוד יודעים לספר לנו שזה לא עניין של אורח חיים, שמירה על הבריאות ואנרגיה חיובית, אלא שהגוף שלנו מפסיק להפריש הורמונים ובשל כך מאבד מרקמת העצם והשריר שלו. התחושה העורית שלנו פוחתת, שלא לדבר על מראה העור, אנחנו נעשות איטיות יותר וגמישות פחות והחשק המיני שלנו פוחת, לא רק כתגובה למעמדנו הנשחק אלא גם עקב הירידה ברמות ההורמונים. אם נתמקד בפות ובנרתיק, הרי שהשפתיים וקירות הנרתיק נעשים דקים יותר ככל שאנו מתבגרות ורמת הרטיבות פוחתת. ​ או אז, באים ואומרים לנו שאיננו רשאיות ליטול הורמונים כי אלה יגרמו לסרטן הרחם והשדיים, ומזה אנחנו ממש פוחדות... לאט לאט אנו שוקעות בדיכאון, שגם הוא כך אומרים, תופעה אופיינית לגיל המעבר, ולאחריו כבר אין חשק לכל פעילות שתוציא אותנו מהדיכאון. ועדיין לא הזכרנו את הסברה הרווחת, שלפיה ככל שאנחנו מתבגרות גובר החשש שמא נלקה במחלה כרונית שתחמיר את התסמינים, כגון יתר לחץ דם או סוכרת ומחלות לבביות, שלא לדבר על סרטן. וגם עוד לא הזכרנו איך משפיעות עלינו מחלותיהם של הורינו, או של בני זוגנו לחיים ולמיטה. אם נביט סביבנו, ניווכח לדעת שיש נשים המאמצות את התכתיב החברתי המסורתי. תחומי העניין והפעילות שלהן נעשים מוגבלים משהיו קודם, אורח חיים ספורטיבי אינו בראש מעייניהן והן מנהלות אורח חיים פנסיונרי ורגוע. לעומתן, יותר ויותר נשים מוכיחות שאפשר גם אחרת: להיות בת 50, 70 או 90, להיראות במיטבך, להיות בשיא האנרגיה ולהישאר בריאה. במרוצת הזמן אנו רואים יותר ויותר נשים בעלות חזות נאה ואנרגטית, עם קמטים ושיער שיבה. מדובר בנשים ש"גדלו עם הגלולה". נשים שמודעות נשית אינן זרה להן, נשים המודעות לכוחן ולשליטה שלהן על חייהן, היודעות ב-ד-י-ו-ק איך היו רוצות לחיות בשנים הבאות, לאחר שהקן יתרוקן, כשיהיו אדוניות לזמנן החופשי ולגופן. נשים אלה יירשמו לאוניברסיטה בגיל המעבר, יעסקו בספורט באינטנסיביות המזכירה תלמידת תיכון שמתאמנת לקראת תחרות אזורית, יחליפו את בן הזוג (נשים יוזמות רבים ממקרי הגירושין בגיל מבוגר) ולפעמים יעדיפו לחיות עם בת זוג. נשים אלה יודעות היטב כי החיבור למיניות הוא החיבור לחיים ולחיוניות, ולכן לא יעלו בדעתן לוותר על ההנאה, האינטימיות, המגע, הרוגע והאורגזמה הנלוות לחוויה המינית . ​ אילו יתרונות טמונים בפעילות מינית ארוכת שנים ומספקת? בכנס שערך הארגון העולמי למיניות, שהתמקד בבריאות מינית במהלך החיים, הובהרו מספר מדדים חיוניים הקשורים למין ואריכות ימים בקרב נשים ((WAS, 2007. אברמוב גילתה כי הימנעות של נשים מקיום יחסי מין מעלה את הסיכון ללקות באירוע לבבי (Avramov, 1976). כמו כן, ממחקרים שונים עולה כי קיום יחסי מין בכלל ואורגזמה בפרט (כולל אורגזמה במהלך אוננות), מפחיתים את הסיכוי ללקות בסרטן, ככל הנראה עקב הפרשת ההורמון אוקסיטוצין (Murrell, 1995). שיעורי הסרטן הגבוהים ביותר התגלו בקרב נשים החיות בגפן או נשים המקיימות יחסי מין לעתים נדירות Whipple, 2007)) כמו כן, נמצא קשר שלילי בין נוכחותו של זרע גברי ברחמה של האשה לבין התפרצות מחלת הסרטן ונוכחות הזרע גם מפחיתה דיכאון ונטייה לאובדנות. ממצא מעניין נוסף הוא שנשים שבן/בת הזוג שלהם מגרים את שדיהן לעתים תכופות, לוקות פחות בסרטן השד (2007 Gianotten,). גירויים מיניים בתדירות גבוהה משפרים גם את עמידותה של המערכת החיסונית בשיעור של 30% (Ibid). וגם במישור החברתי התגלה הרווח המוסף של מיניות בריאה: נמצא שהדימוי העצמי של נשים המקיימות פעילות מינית פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע הוא גבוה יותר מזה של המקיימות פעילות מינית בתדירות נמוכה יותר (Whipple, 2007). ​ זאת ועוד: גירוי מיני לא נועד אך ורק לצורך סיפוק מיני. ממחקר שהתחקה אחר מניעיהן של נשים שנוהגות לאונן עולה, כי 32% מכלל הנשים המאוננות לפני השינה עושות זאת כדי להירדם(Ellison, 2000) . וידוע שבגיל מתקדם יותר נשים סובלות יותר מהפרעות שינה (Northrup 2001). גם בכל האמור ברפואת הכאב, מסתבר כי קיים קשר חיובי בין גירוי מיני באזורים ארוגניים לבין העלאת סף הכאב והפחתה בכאב (Whipple & Komisaruk, 1988). גירוי של הנרתיק וצוואר הרחם נחשב שווה ערך ל-10 מ"ג של מוקפין, המפחית את שיעורם של כאבים עקב דלקת פרקים שגרונית (ארטריטיס) למשך 6 שעות לאחר האורגזמה. אורגזמות משפיעות לטובה באופן מיידי גם על מיגרנות ((Ibid. מה, אם כך, עולה מממצאיהם של המחקרים העדכניים? מסר קליט ופשוט: המיניות מהווה חלק בלתי נפרד מחיים בריאים ונורמליים ותורמת רבות לשיפור איכות החיים. לכן, כדאי לנו לא לוותר עליה, גם אם אנחנו צריכות להתאמץ לשם כך. המיניות שלנו אינה חייבת להיות תלויה בגורמים חיצוניים, כקשר זוגי או יחסים עם פרטנר/ית. המיניות יכולה להוות חלק חשוב מחיינו גם אם אנו חיות לבדנו. ​ דר' רונית אלוני מומחית בטיפול ושיקום מיני וזוגי וטיפולי סרוגייט. מתוך סדרת הטלויזיה "דיבור מקדים" ששודרה בערוץ 23 בהפקת "באאז הפקות".

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר שאלות ותשובות שאלה : אני בת 40, חבר שלי הוא בגילי. הוא מאהב מאוד קשוב ורך ועדין, אך הוא לא אוהב לעשות לי מין אוראלי. הוא עשה פעם אחת ולא חזר על זה. אני לעומת זאת עושה לו הרבה מין אוראלי. אני תוהה, מה זה אומר עליו ולמה הוא לא אוהב לעשות? תשובה: לבת ה 40 יש לך חבר שהוא מאהב קשוב רך ועדין, וזה נשמע נפלא – אני מבינה ממכתבך המאוד קצר שאת מרגישה שהוא מקשיב לצרכיך מנסה לפחות למלא אחר הצרכים שלך, רגיש אליך, ומתייחס אליך ואל גופך בעדינות. את מציינת שגם את משתדלת לענג אותו במין אוראלי שאת מעניקה לו – האם את מעניקה לו מין אוראלי כי את נהנית לעשות לו את זה או שאת נותנת לו מין אוראלי כדי לרמוז לו שזה מה שאת רוצה? אני שואלת אותך את זה בזהירות רבה כי נדמה לי שהאפשרות השנייה היא המנחה אותך – האומנם? כי אם את היא שנהנית לעשות לו את זה – מה אכפת לך אם הוא מחזיר לך או לא – הרי את מפיקה מכך הנאה וזה תורם לתהליך ההתגרות שלך. אך אם את עושה לו מין אוראלי כדי לעודד אותו לעשות לך ואת לא נהנית מזה – מן הסתם את מתחילה להתחשבן אתו וצוברת אולי גם תסכול וכעס ואז עולות השאלות ששאלת. מה שזה אומר עליו הוא שאולי הוא פשוט לא נהנה לתת מין אוראלי אך כן או לא נהנה לקבל (יתכן שהוא גם לא כל כך אוהב לקבל אך חושב שאת נהנית לתת והוא לא רוצה להפריע לך בהנאתך) אך יתכן שהוא בהחלט נהנה לקבל ולא נהנה לתת – הוא בכל זאת נהנה לתת לך דברים אחרים שאת אוהבת כי את אומרת שהוא רגיש עדין ומתחשב. הנתינה והקבלה ביחסי המין במשחק המקדים וגם אחריו אינם תמיד סימטרים בדיוק ובהתאמה. כל אחד ואחת יכולים להנות מדברים שונים וזה לגמרי תקין כל עוד את לא עושה מה שאת לא רוצה והוא לא רוצה. וכל עוד נשמרת סימטריה של נתינה וקבלה גם אם לא באותם דברים בדיוק וגם אם לפעמים לא באותם מפגשים. יתכן ובמפגש אחד את תהיי יותר נותנת ובמפגש אחר יותר מקבלת. הס"ה צריך להתאזן פחות או יותר. הרי אנחנו א/נשים שונים שאוהבים דברים שונים ויש לנו טעמים שונים – גם כשאתם הולכים למסעדה אתם לא מזמינים את אותה המנה – את מעדיפה משהו אחד והוא אחר ואינך חושבת שמשהו לא תקין בו או בך. ולכן תקשורת ודיבור כנה בניכם יכול לשפוך אור על מה שקורה בניכם באמת. מה את אוהבת ולא אוהבת מה הוא אוהב ולא אוהב, את לא מצופה לעשות מה שאינו מענג אותך וכך גם הוא. לא היית רוצה שהוא יחשוב שאם את לא עושה משהו כי זה לא מדליק אותך או אולי אפילו מכבה אותך – משהו בך לא תקין – זה פשוט כך. מין אוראלי אינו חובה כמו ששום דבר אחר אינו חובה. יש א/נשים שבאים ממשפחות או מתרבות שלגעת או להתקרב לפות נראה להם בלתי אפשרי, לא נקי וכ' כל מיני דעות קדומות אומנם חסרות כל בסיס מדעי אך בהחלט משפיעות על ההרגשה. יתכן שחברך מרגיש כך ולכן נמנע. אם זה מפריע לך לתת לו בלי לקבל – תתני כל עוד בא לך ואת נהנית מזה אבל אל תתני כי את מצפה לקבל – זה מזמין אכזבה. יתכן ובשיחה כנה חברך יגיד לך שהוא נרתע מהריח של הנרתיק, מהרטיבות – איך תרגישי? יש אנשים שרגישים לכך וזה אינו אישי נגדך – זו עכבה שלהם. חלקם ירצו להתגבר עליה וחלקם ימצאו דרכים אחרות לענג אותך בלי להתמודד עם הקושי שלהם. האם את יכולה להיות סבלנית לכך? בזוגיות ומיניות מילת המפתח היא הסתגלות וגמישות – אם חברך הוא איש עדין רגיש מתחשב וקשוב – עדיף לך להתמקד במה שיש בו ולשים פחות לב למה שאין בו. אם את מצליחה להנות מחיי המין שלך ומהזוגיות שלך אתו גם בלי מין אוראלי, ואם את יכולה להכניס גיוונים אחרים איתם הוא משתף פעולה ללא מין אוראלי אולי תוכלי להמעיט בחשיבות של זה עבורך לעומת דברים אחרים שאת כן מקבלת ממנו. בברכה ד"ר רונית אלוני שאלה: אני בן 43 גרוש. הייתה לי פרידה מאוד קשה מאשתי לשעבר, ורק עכשיו אחרי 3 שנים, בהם הקדשתי את מרבית זמני לגידול הילדים, ואחרי לחץ גדול של האחים והחברים להרשם לאתר הכרויות פגשתי בחורה באינטרנט, ואנחנו יוצאים כבר ארבעה חודשים. אני נהנה להיות איתה. היא מאוד מוצאת חן בעיני והקשר בינינו עושה לי מאוד טוב. אך יש בה גם משהו שמלחיץ אותי. במערכות יחסים קודמות, אני תמיד זה שיזמתי את הסקס. והיו לי 3 מערכות יחסים רציניות בחיי, אני לא גבר של סטוצים. היא לעומת זאת, בעלת נסיון מיני, פחות הייתה בקשרים מחייבים. (היא צעירה ממני בכמה שנים טובות). והיא אוהבת גם ליזום מין. היוזמה במיטה היא הדדית. נכנסים למיטה ופשוט זה קורה... מצד אחד מדליק אותי, מצד שני, מלחיץ אותי כי אני מרגיש שאין לי נסיון רב כמו שיש לה. זה גם גורם לזה שייקח לי המון זמן לגמור או שלא תמיד יש לי זקפה מלאה. היא לא מתלוננת, וכל הזמן אומרת שהיא נהנית מכל הדברים האחרים שיש במין, המגע, הליטופים, העינוג הידני שהיא מאוד אוהבת. אבל אני לחוץ וחושש שאם לא אספק אותה, היא תלך. מה עושים? תשובה : לגרוש שנשאר מצולק מקשר קודם.. לא ציינת במכתבך מה היו הסיבות בגללן התגרשת והאם הן קשורות לכך שאשתך לא הייתה מסופקת מינית ולכן אתה כל כך חושש שלא תוכל לספק את בת זוגך – למרות שהיא אומרת לך שמבחינתה היא מרגישה ממש בסדר אתך. לא ברור גם מדוע היו הגרושים כל כך קשים עבורך – ואיך זה גרם לך להתרחק מנשים – האם נבנה בך חוסר אמון כזה שכשחברתך אומרת לך שהיא מרגישה טוב אתך אינך יכול להאמין לה ואתה נשאר דואג ולחוץ. נראה לי שכשאתה היית נשוי ואולי טרוד בחיים בכלל ובחיי הנישואים שלך בפרט, שגבו ממך מחיר קרו בעולם סביבך תהליכים שלא היית מודע אליהם לעומק. חלוקת התפקידים בין גברים ונשים עוברת שינוי, נשים ובעקבותיהן גם גברים יוצאות/ים מנורמות שהיו מקובעות מאות שנים ויש לכולם הרבה יותר חופש בחירה המתאים לאישיות שלהם/ן ולא למין שלהם. נשים יודעות היום יותר מתמיד שההנאה שלהן נמצאת בידיים שלהם (תרתי משמע) והן אינן מצפות שבן זוגן ידע טוב יותר מהן מה רצוי ומרגש אותן. הן מוכנות לחלוק את ההכרות הזו שלהן עם עצמן עם בני הזוג שלהן, להדריך אותם, לשתף אותם ומה שלא בא להם לעשות הן יודעות טוב לעשות לעצמן ולהשלים כך שהן מסופקות וגם בני זוגן. כנראה שבמערכת היחסים שלך עם בת זוגך/אשתך הקודמת הדברים לא היו כך, ולא יצא לך להכיר את האפשרות הזו של מערכת יחסים שהיא יותר שיוויונית בכל המובנים. לפחות לפי מה שאתה מתאר המצב הזה בו לא כל האחריות מוטלת עליך – גם לא ביזימה וגם לא בביצוע – ממש נעימה ומדליקה עבורך, אלא שבעצם היותה חדשה ובלתי מוכרת מעוררת בך חשש, וגם מעמידה אותך מול עצמך ומול הצורך לשנות עמדות מקובעות. התגובה שלך מאוד טבעית ואנושית, אלא שבמקום לחשוש מזה שהיא לא מסופקת - סמוך עליה שאם היא לא תהיה מסופקת היא תמצא דרך לידע אותך ולכוון אותך כך שתוכל להיות שותף פעיל לסיפוק שלה. אתה לא צריך לנחש, להתלבט, להתבלבל – אתה פשוט יכול להיות ישיר ולשאול אותה. היא קרוב לוודאי תשמח לשתף אותך בהכרות שלה עם הגוף שלה. קח לעצמך את ההזדמנות הזו להתפתחות אישית, ללמידה להתעדכנות במקום שאתה מוצא בו הרבה הנאה והתחדשות. זכור האחריות לכל מה שקורה מתחלקת בניכם שווה בשווה ב ה צ ל ח ה ד"ר רונית אלוני שאלה: אני בת 19, יש לי חבר ראשון, אנחנו מאוד אוהבים. לפני כמה חודשים קרה לי משהו שאני מתקשה לעכל. אחותי הגדולה, בת 22, ניסתה לעשות לי סוג של חניכה מינית. היא שאלה אותי אם אני מאוננת, ואם חוויתי אורגזמה, וכשאמרתי לה שכן, היא שאלה אותי איזה סוג אורגזמה, מהדגדגן או מהנרתיק, וכשאמרתי לה שמהדגדגן, היא אמרה לי שזו לא אורגזמה טובה. שרק אורגזמה מהנרתיק היא כזו שיכולה להיות מספקת עבורה ועבור גברים. היא אמרה שזה מוריד לגברים לראות בחורה שלא יכולה לגמור מהנרתיק. לא שאלתי אותה על סמך מה המידע הזה. אני קצת ביישנית במין. אבל מאז אני חוששת שלא אספק את החבר שלי. מה לעשות? האם זה נכון? תשובה : לבת ה19 המודאגת. טוב עשית שפנית אלינו ויש לך כל הצדקה להרגיש לא נוח עם מה שאחותך אמרה לך. מאחר ואת צעירה, לא כל כך מנוסה, וגם ביישנית - מה שכנראה גורם לכך שחסר לך מידע כי אולי לא נוח לך לדבר, לברר, לשאול, ולדון בעיניינים הקשורים במיניות. כמוך יש רבות וגם רבים, שאין להם נגישות קלה למידע, והמידע המדויק והרגיש לא ממש נמצא בכל מקום נגיש לצעירים שכל כך זקוקים לו. הדברים שאחותך אמרה לך אינם נכונים, וגם הדרך בה היא אמרה לך אותם נשמעת חודרנית ולא מתחשבת בבישנות שלך ובמוכנות שלך לדבר על הנושא איתה בכלל. אחותך ביטאה גישה מאוד מיושנת, שמרנית, אפילו מצ'ואיסטית שעבר זמנה. גישה זו גרמה לכך שנשים רבות לאורך הדורות לא יכלו לחוות אורגזמה כי אמרו להן שהדרך הנכונה לקיים יחסי מין היא בחדירה. יותר מכך הרעיון של לביים אורגזמות נולד בטעות ההסטורית הזו - כי אם אני חייבת לגמור בחדירה אבל אני לא יכולה - אז אני אביים את ההצגה הזו בשביל להרגיש נורמאלית וכמו כולם. אלא שמאז שהוסר הלוט מעל האורגזמה הנשית המועדפת אין צורך בהצגות האלה. המחקרים מראים בברור ש 85% מהנשים אינן יכולות להגיע לאורגזמה בחדירה ולכן גרוי הדגדגן הוא מפתח להנאה הנשית כי כבר מזמן התברר שהדגדגן הוא איבר המין הרגיש ביותר של האישה והמועדף על ידה. ולכן נשים בדור האחרון יודעות להסביר את הדבר לבני זוגן, להראות לו איך בדיוק לגרות אותן באופן שמתאים להן, וכך שני בני הזוג מרוצים, וכנים זה עם זו. ולכן את יכולה להרגיש בטוח וטוב עם האורגזמה שלך באשר היא, כל דרך שאת מגיעה לאורגזמה היא בסדר גמור, ואינך צריכה להתבייש לשתף בכך את בן זוגך. חבל שהוא יעשה לך דברים שאינך נהנית מהם במקום שילמד לעשות את מה שאת מעדיפה. כך בונים זוגיות ואינטימיות בריאה. נראה לי שעכשיו אולי את יכולה ליזום שיחה עם אחותך ולספר לה על הגיוון שבאורגזמה הנשית, לספר לה שלא נכון להתחיל בזוגיות מתוך ביטול עצמי והעדפת האחר, אנחנו חיים בעולם ששואף לשיוויוניות גם ביחסי המין, וגברים מודרניים אינם מעוניינים שבנות זוגם תביימנה אורגזמות אלא שתהננה איתם ותרצנה לקיים יחסי מין לא כדי לספק אותם אלא כדי להנות בעצמן. אני מציעה לך לקרא את אחד הספרים העוסקים בנושא או לעשות חיפוש באינטרנט בכדי להרחיב את הידע שלך. ב ה צ ל ח ה ד"ר רונית אלוני מתוך מדור "הכל יחסים" בעריכתה של שלומית לסקי - בשבועון "לאישה". הוא לא ידע את הסיבה לחוסר הזקפה שלו.... שמעון נולד במקום הכי נמוך, מקום שרובנו לא ממש יודעים שיש עדיין מקומות כאלה בארץ. הוא נולד למשפחה בה שני הוריו אנשים קשי יום שנאחזו זה בזו ואחר כך היו תלויים זה בזו כדי להשלים את פרנסת ילדיהם – דוגמה לזוגיות ולהורות הם לא ממש היו לפחות לפי דבריו. את הביקורים המשפחתיים הוא זוכר לרעה, מפגשים צעקניים, אגרסיביים מלאי דיבור בוטה ופוגע לא כלפיו אלא האחד כלפי השני. מעולם לא הבין איך הוא שייך למרקם החברתי הזה? מתמיד הרגיש שונה, לא מצא את מקומו במשפחה, בסביבה, בבית הספר או בחברת הילדים השונה. אפילו סיגל לעצמו שפת דיבור שונה מיד כשהבין שאם ימשיך לדבר בשפה המשפחתית כל הדלתות יהיו סגורות בפניו. ​ הוא החליט להיחלץ משם בכל מחיר – רק כשעמד על דעתו החל לעבוד לפרנסתו ולחסוך כסף ולהתבסס. הוא נפלט ממערכת החינוך בתחילת התיכון ועבד מצאת החמה ועד צאת הנשמה – בעבודות קשות שחורות אך מתגמלות. היום בשנות השלושים לחייו הוא כבר בעל רכוש בעל בסיס איתן – אך חסר השכלה וחסר מיומנויות חברתיות זוגיות או אינטימיות. הוא מנסה להתחיל עם נשים, הוא יודע לפתוח בשיחה אך כעבור שעה קלה מרגיש שמעיין המילים שלו תם – אין לו על מה לדבר, אין לו מה לתרום לשיחה, הוא לא יודע לאן להוביל את הערב, איך לסיים אותו ומה לעשות מחר? גם אם היא ממש מעוניינת, הוא מתחמק ונסוג כי מה יגיד? מה יציע? הרי תוך זמן קצר תבחין שהוא ריק מתוכן, תבחין בחוסר הניסיון שלו, ואם לא תברח ממנו אז תברח כשתכיר את משפחתו ומוצאו. מיותר לציין שמבחינה מינית כל הניסיון שלו מסתכם במפגשים מקריים עם נערות ליווי בעיקר, כשהתפקוד המיני שלו לא יציב והוא מוסיף ומערער את הדימוי העצמי השברירי ממילא שלו. ​ וכך כשהרגיש שהגשים את חלום חייו – מוצא הוא את עצמו מול שוקת שבורה, בודד, לא רצוי ואפילו מדוכא. ​ יכולנו להתחיל איתו בעבודה ממוקדת על הקשרים הזוגיים והמיניים שלו, אך הרגשתי שלפני בחור אינטלגנטי שאם לא ישלים את השכלתו, ישפר את אוצר המילים שלו, וישפר את הדימוי העצמי שלו, לא יצליח לבנות את מגדל חייו על בסיס יציב. ולמרות שכבר פנה למטפלים בעבר ולא התמיד החלטתי בכל זאת לאתגר אותו ולהתמודד עם תחומים נוספים בחיים שלו. ​ במקביל להדרכה ולליווי שקיבל באיך יוצאים מה עושים ואיך מבלים, הוא עבר איבחון של הפרעות למידה וקיבל הוראה מתקנת שאפשרה לו להתחיל ללמוד בפעם הראשונה וגם להצליח בבחינה – חויה מכוננת שמעולם לא חווה. השיחות ביננו התרחבו והעשירו כי בפעם הראשונה בחייו קרא ספרון, קרא מאמר בעיתון מתחילתו ועד סופו, וחיווה את דעתו. הוא קיבל משימות ללכת לסרטים ואחר כך לדבר על מסרים משלימים. כל מה שעשה במפגשים הטיפוליים היווה בשבילו תרגול לפגישות הבאות בהן מצא את עצמו משוחח בכל פעם קצת יותר ארוכות. ככל שלמד והצליח בתחומים שמתמיד נמנע מהם מחשש להכשל, הרגיש בטוח יותר והעז גם במפגשים אינטימיים. לפניו עוד דרך ארוכה של השלמת השכלה, אך עם הביטחון שרכש וכושר ההתמדה אין לי ספק שהוא יעשה תמורה. ​ בעיני נשים הוא תמיד מצא חן אלא שעכשיו הוא גם מוכן להאמין שאכן הוא מעניין, שיש לו מה להעניק, ושגם לו יש לו מה להיתרם. הקשרים הראשונים היו יותר מהוססים, ועם נשים שהרגיש שהן מספיק פשוטות שהוא יכול לנסות. בהמשך העז לנסות לפגוש נשים שבעבר היו אצלו רק בחלומות – וגם איתן לא ברח למד לרכוש אמון, ובעיקר להתמודד בסביבה שקשה לצפות אותה. שאלה: אני יוצאת עם משהו כמה שבועות, אנחנו עושים סקס והוא אף פעם לא מצליח לגמור. הוא לא נראה לחוץ על זה, אנחנו יכולים לעשות סקס שעות ואני יכולה לרדת לו מלא זמן, והוא עדיין לא גומר, לא ידני, לא אוראלי ולא בחדירה. בחיים שלי לא נתקלתי בתופעה של גבר לא גומר, חשבתי שזו בעיה של נשים. למה הוא לא גומר ומה עליי לעשות? האם יתכן ואני לא מושכת אותו מספיק? תשובה: שלום לך מה שקורה לחבר שלך נקרא בלשון המקצועית שפיכה מעוכבת או מאוחרת. הוא מכיר את זה אצלו מאז שהוא התחיל את חייו המיניים, זה יכול להתקיים גם כשהוא מאונן, שאינו מצליח להביא את עצמו לאורגזמה, (יש כאלה שבאוננות כשהם לבד כן יכולים לגמור ויש שלא) ויש אפילו גברים שגם אין להם קרי לילה. ולכן הוא רגיל לעצמו ולתופעה הזו - הוא אינו מכיר את עצמו אחרת. כלאמר זה בשום פנים ואופן לא קשור בך אלא בו ורק בו. זה בכלל לא סימן שאינך מוצאת חן בעיניו או שאינו מתרגש ממך - אין כל קשר!! וחשוב שלא תפילי על עצמך שום אחריות או אשמה או שתתאמצי לגרום לו לגמור כי זה ממילא לא יצליח. זה גם לא אומר שהוא אינו נהנה מאוד בחברתך ובמפגש מיני איתך, זה רק אומר שהוא לא יודע לגמור, לא יודע לשחרר את עצמו, מתקשה לאבד שליטה. ​ הדרך היחידה לפתור את המצב הזה הוא ללכת לטיפול מיני. זה לא עובר לבד, או בהחלפת בת זוג, וכפי שכבר כתבתי לך זה לא קשור במה שתעשי או כמה תתאמצי - להפך ככל שתתאמצי יותר המצב הזה מתקבע יותר ויותר. אז תעשי מה שכיף לך ולו, כל עוד כיף לך ולו - אם את הגעת לאורגזמה ובא לך להפסיק תפסיקי ללא רגשות אשמה שהוא לא גמר כי הוא כנראה לא יגמור - וחבל על התסכול שלך ושלו שמתגבר ככל שאת משקיעה יותר, הוא מתאמץ שזה יקרה וזה לא קורה... ושניכם מתאכזבים. ​ אורגזמה אינה כל התוחלת של יחסי המין, הרבה נשים לא גומרות בכל פעם, ולא עם כל אחד ועדיין הן מדווחות שהן אוהבות לעשות מין עם בני הזוג שלהם - כי עצם המפגש האינטימיות, המגע העונג, כשלעצמם יכולים להסב הנאה מרובה. ​ כשחברך יחליט לטפל בבעיה שלו הוא יוכל להפתר ממנה, אבל זה הגוף שלו, וההחלטה שלו, והוא כנראה עוד לא ממש מוכן לזה. ​ טוב עשית ששאלת כדי שחלילה הוא לא יפיל את האשמה עליך (חלק מהגברים עושים כך) וגם שאת לא תקחי אותה על עצמך. אני מקווה שביחסים בניכם יש עוד איכויות שהגמירה שלו אינה הדבר החשוב ביותר עבורך או עבורו. ב ה צ ל ח ה ד"ר רונית אלוני . שאלה: האם להתחתן או לא? אני בן 26, השתחררתי לא מזמן משרות קבע, והתארסתי לחברה שלי, שאיתה אני חי. היא החברה הראשונה הרצינית שלי, ואנחנו ביחד 4 שנים. היא מאוד רוצה חתונה, והרגשתי שאם לא אציע לה, היא עשויה בסוף להתייאש ולעזוב. אני אוהב אותה, אני באמת אוהב אותה. אבל אני שואל את עצמי, מה, זהו? מעכשיו סקס עם אותה אישה לכל החיים? הסקס טוב אבל אני בן 26 ומרגיש בן 40. כל החיים שלי אני בתוך מסגרת ולא בטוח אם זה טוב לי או חונק אותי. אשה, צבא, עבודה מסודרת. מה לעשות? תשובה: למתלבט הצעיר השאלות שאתה מעלה הן מאוד חשובות ורציניות ואף אחד/ת לא יוכל לענות עליהן בשבילך אלא רק לחזק אותן ובסופו של דבר רק אתה תוכל להחליט על דרכך בחיים. ​ אם היית שואל את השאלות האלה לפני 30-40 שנה התשובה עליהן היתה בטח, לך להתחתן - אתם אוהבים ביציבות, ולמה לחכות? ​ המציאות היום השתנתה פלאים, הציפיות של א/נשים מעצמם אחרות לחלוטין, וגיל ההתמסדות אם בכלל נדחה בעשר שנים ולפעמים אף יותר. כמובן שהדבר תלוי לאיזו קבוצה חברתית אתה שייך. האפשרויות העומדות בדרכך וגם בדרכה של חברתך הן רבות וחלק מהן לא יתממשו אם תחליטו למסד את הקשר בנישואין או הסכם נישואין. עכשיו כל אחד מכם חופשי לקבל החלטות גם אם שניכם כבר מתחשבים זה בזו. בהתמסדות הקשר, החופש הזה עלול להצטמצם ואם מחליטים גם להקים משפחה הוא בדרך כלל מצטמצם עוד יותר. ויחד עם זאת בכל החלטה אתה מוותר על הדבר האחר שלא בחרת בו וכך זה תמיד. ולעולם לא תדע איך היו נראים חייך אילו בחרת באפשרות האחרת. אז עכשיו הבחירה שאתה עומד בפניה היא אם ללכת עם אהבתך הראשונה שיש בה ייחודיות רבה ולגדול ביחד עם בת זוגך הראשונה, ולוותר על חופש בחירה והתנסויות מגוונות ושונות ביחד עם התפתחות אישית מסוג אחר וחופשי. אם תבחר בבת זוגך אתה מסתכן שבעתיד תצטער על שלא העזת להפרד ולהתנסות במה שצעירים אחרים בגילך מתנסים. ​ אם תבחר להפרד ולהתנסות ולחיות חיים של צעירים, אתה מסתכן שלא תרגיש כל כך אוהב וקרוב עם בנות זוגך הבאות - שכבר לא תהיינה האהבה הראשונה, ואתן תחווה חוויות אחרות בחלקן ראשוניות, בחלקן מרגשות ובחלקן מאכזבות - הגיוון טומן בחובו גם חוויות לא כל כך נעימות. ​ אתה עומד בפני הבחירה ביציבות קביעות ובטחון - הבחירה להשאר עם חברתך האהובה, לבין הבחירה בחופש עם סיכון שבצידו הרפתקאות - הבחירה להפרד ולצאת למסע. ​ ואולי תחליטו לקחת פסק זמן ולאפשר לשניכם התנסות לפרק זמן מסוים שבעקבותיו תחליטו אם לחזור אחד לשניה או להמשיך בדרך חדשה. בהצלחה, ד"ר רונית אלוני

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר הקורס למיניות באוניברסיטת תל אביב הקורס באוניברסיטת תל אביב : "מין ומיניות ומה שביניהם" במסגרת לימודי המשך בפקולטה לרפואה בחוג לרפואת שיקום. ​ ד"ר רונית אלוני משמשת כממלאת מקום של מרכזת אקדמית של התוכנית להכשרת מטפלים מיניים בקמפוס הנמל. Medical, psycho- sexual & rehabilitational aspects of human sexuality https://med.tau.ac.il/CME-51

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר שפיכה מהירה רוב הגברים חווים שפיכה מהירה בראשית החיים המיניים שלהם. למעט אולי אלה שסובלים מהמצב ההפוך העמוק והבעייתי יותר – שפיכה מאוחרת. שפיכה מהירה הוא אולי אחת מחוויות הכניסה לעולם המרגש והמסעיר של עולם המיניות, ולכן רבים חושבים שהשפיכה שלהם מהירה כי הם נורא מתרגשים או מגורים. זה גם מקורה של אחת הקלישאות היותר מוכרות בין הגברים : "חשוב על דברים מעצבנים ואז לא תגמור! כי זה יוריד לך את רמת הגירוי"... האומנם? ​ גברים לומדים לכמת (מהמילה כמות) דברים בעולמם ולכן הם מודדים את משך הזמן עד שהם מגיעים לאורגזמה או מצליחים להחזיק/לעצור את השפיכה שלהם. לפעמים מהרגע שיש להם זקפה, לפעמים מראשיתו של המשחק המיני ולפעמים מרגע החדירה, אם בכלל הגיעו עד שם ועדיין לא גמרו. הכל בדרך כלל עניין של תחושה סובייקטיבית כי לא יעלה על הדעת שהם אכן שמים שעון עצר. ​ מכל התיאור הזה כבר ברור שהנאה במצב הזה לא ממש מתאפשרת, גם בשל החשש מאובדן השליטה שגורמת לגבר להיות מודע כל הזמן לרמת הגירוי שלו ולכמה הוא מתקרב או מתרחק ממועד השפיכה שלו. וגם כי משך המשחק המיני עלול להתקצר לעיתים עד כדי כך שלפני שממש נכנסים לזה ומתחילים להנות זה כבר נגמר. ואז מתלווה לכל זה האכזבה מעצמי ומזה שאכזבתי את בת/ן זוגי. מתלווה לזה פחד שאולי יינטשו אותי בגלל זה? הדבר יכול אף להגביל אותי באופן שאולי אני נשאר עם בן/בת זוגי כי היא מוכנה להיות איתי למרות המצב הזה ואני לא אקח סיכון להתחיל עם אחר/ת ואז לעמוד נבוך מול התגובה שלה/ו. ועם נגלגל עוד קצת את התגובות הרגשיות שלנו למצב הזה נראה ירידה בחשק, שלי ואף לעיתים של בני הזוג, הימנעות, הסתגרות, פגיעה בדימוי העצמי וכך הלאה. ​ התבוננות מעמיקה יותר על התופעה הזו מלמדת שיש כמובן כמה מקורות עיקריים שכמעט תמיד תהיה גם חפיפה ביניהם. אמרו כבר מסטרס וגונסון וקולודני ממשיך דרכם כי כשיש בעיה פיזית היא מיד גוררת אחריה תגובה רגשית. וכשאנחנו עוסקים בתחום שבו גוף ונפש כל כך ארוגים זה בזה קשה ביותר להפריד ביניהם ולדעת מה קדם למה. ​ אנחנו יודעים שהתופעה הזו מופיעה כנראה במשפחות מסוימות יותר מאחרות (אולי מקור גנטי). לפני שנים רבות הייתי בכנס רופאים אורולוגים בפריז כשאחד הנושאים שדובר בו רבות היה נושא השפיכה מהירה. באחת ההרצאות על המקור האבולוציוני של השפיכה המהירה תיארו סוג של קוף אפריקאי שגומר מהר מאוד בבחינת – ככה זה אצל היונקים ואתם - אלה שיש להם שפיכה מהירה אתם יכולים להרגיש עם זה יותר נוח ונורמטיבי! ​ מצד שני אנחנו גם יודעים שאם מתרגלים גברים לשלוט בשפיכה שלהם, או כשגברים רוכשים ניסיון ולומדים להכיר את הגוף שלהם – הם שולטים הרבה יותר טוב במועד השפיכה – כלומר זה גם דבר נלמד הקשור בניסיון או אם תרצו התנסות ותרגול. ​ זה המקום להגדיר מהו תפקוד תקין : תפקוד תקין אינו נמדד בזמן – הוא לא עניין של דקות או שניות מדידות אלא של שליטה – אני גומר סמוך לזמן שאני רוצה לגמור, זה לא קופץ ומשתלט עלי באופן לא רצוני! ​ אנחנו רואים במרפאה שכשגברים עסוקים מידי במועד השפיכה שלהם (בדיוק כמו שהם עסוקים מידי באם יש להם זקפה להם או לא) התפקוד שלהם נעשה גרוע יותר – כלומר החרדה ממה שיקרה או ממה שקרה בעבר היא בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה. ללמדך שמצבים רגשיים של לחץ וחרדה ממש מחמירים את המצב ואז הגבר נכנס למעגל קסמים שהולך ומחמיר. ​ וכדי לסבך את התמונה עוד יותר השפיכה פועלת במובן מסוים קצת הפוך למתן שתן. שכשאנחנו רוצים לעצור את מתן השתן אנחנו מכווצים את השריר הטבעתי בפתח השלפוחית, ואתו את שרירי רצפת האגן. אם נעשה את אותו דבר בדיוק כשמדובר בשפיכה (וזה מה שטבעי כביכול לגברים לעשות) כנראה נמהר ונאיץ את השפיכה שלנו מאחר ושפיכה היא פעולה של סחיטת האשכים וכיווצם, וזריקת הזירעונים לתוך צינורות הזרע (עידן מיליצ'ר). במילים אחרות אלה שיש להם שפיכה מהירה, ברצונם/בהתכוונם להאט אותה הם מוצאים עצמם מאיצים אותה. ​ לתוך כל המורכבות הזו (ושפיכה מהירה נחשבת בעיני מטפלים מיניים כבעיה יחסית פשוטה לפתרון) נכנסות חברות התרופות, באופן ייעודי ובאופן עקיף. בשנים האחרונות פותחה גלולה שאמורה להאט את קצב השפיכה – עד דקה שתיים למי שזה משמעותי עבורו. ולעומתה נמצא כי תרופות פסיכיאטריות שונות דווקא הנפוצות בשוק מעכבות גם במינונים נמוכים את השפיכה. אלא ש"אליה וקוץ בה" צריך לקחת גלולות אלה בתדירות יומית, גם כמובן כשלא מקיימים יחסי מין, ובנוסף לכך מי שבאמת זקוק לתרופות אלה במינונים גבוהים ימצא שזה לא פעם מקשה מאוד על השפיכה עד כדי שממש עוצרת אותה. אם כן איך נטפל הכי נכון במי שיש לו שפיכה מהירה? קודם כל נבדוק את המוטיבציה לעשות את השינוי גם ברמה הרגשית וגם ברמת ההשקעה, כי אם למישהו השפיכה המהירה מכסה על בעיה אחרת הוא לא ממש ירצה לפתור אותה (למשל גבר שיש לו חרדות מהנרתיק, או הומוסקסואל שרוצה לחיות עם בת זוג בהצהרה אבל לא באמת) הטיפול בשפיכה המהירה דורש השקעה ותרגול ומי שאינו רוצה להשקיע בתרגול יומיומי כמעט לא יתקדם. ​ מי שאינו רוצה להשקיע יופנה לקבלת תרופות מרשם מהסוג הפסיכיאטרי ואנחנו נמליץ גם לעבור טיפול רגשי כדי להשלים את הטיפול בנסיבות האחרות המעורבות בתופעה. ​ מי שמוכן להשקיע יעבור סדרת תרגילים המבוססים על שיטות הטיפול המסורתיות של מסטרס וג'ונסון עם התאמות לידע שהתווסף בשנים האחרונות. תוך כדי התרגול יעלו גם נושאים רגשיים וזוגיים המעכבים את ההתקדמות. כמובן שחלקם של בני הזוג בתרגול הוא קריטי. ככל שהאדם נמצא בקשר קבוע ובמערכת יחסים יציבה יחסית, יש סיכוי גבוה יותר שיתרגל ויתגבר על הבעיה. ​ יש גברים שרק התרגול יפתור להם את הבעיה, ויש כאלה שיצטרכו שילוב של תרופות ביחד עם התרגול לפחות לזמן הטיפול שלאחריו יוכלו להוריד אותן בהדרגה. ​ לשמחתנו גם לגיל יש משמעות – כלומר באופן טבעי ככל שעולים בגיל השפיכה נעשית איטית יותר - למעט אלה שכבר ציינו שלשפיכה המהירה יש תפקיד חשוב בחייהם ולכן אצלם היא תהיה עמידה אפילו לגיל (מה שבאבחנה יכול להצביע על מרכיב רגשי) אצל אלה, הכרוניות של השפיכה המהירה הופכת לבעיה יותר קשה מהבעיה בראשיתה. התקבעותם של הרגלים אוטומטים הינה קשה ביותר לעקירה. ​ ולכן מומלץ להגיע לטיפול בשפיכה מהירה בהתחלת החיים המיניים כדי לא לתת להרגלים לא רצויים להתקבע. מצד שני יש לחכות קצת ולראות מעבר לשלב ההתחלתי ממש, לתת לגוף ללמוד, להתנסות להכיר להרגיש נוח עם בת/בן הזוג לפני שפונים לטיפול.

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר גבר מוכה חסר ניסיון מיני בן של אמא מוכה - גבר חסר ניסיון מיני הוא בן 35 נראה די "יורם", הולך שפוף וכפוף, אבל אם מתבוננים בו עוד רגע אפשר לראות שיש לו פוטנציאל להראות הרבה יותר טוב. ​ הוא מהנדס תוכנה ותיק ובכיר במקום עבודה ידוע, מרוויח מספיק כדי לקיים את עצמו ויותר – וזה לא דבר של מה בכך למי שגדל על כמעט חרפת רעב – מאז שאימו לקחה אותו וברחה מאביו המכה ומאז אין לו כל קשר איתו. ​ הוא בן יחיד, הוא עדיין גר עם אימו וגם עוזר לה בפרנסתה, הוא מרגיש מחויב אליה וכועס עליה באותה מידה, בעיקר כי היא אישה קרה, זעופה, ומכונסת בתוך עצמה. ​ אתן מנחשות שלא היו לו מעולם חברות, אין לו כל ניסיון מיני, הוא אינו הומו, התאהב תמיד בבנות כיתתו בעבר ובבנות שעובדות איתו בהווה – רצוי נשואות כי אז הן אינן מאיימות וכי ממילא הן תפוסות, מבנות אחרות הוא נמנע כי הוא ביישן מתמיד, ולא יעז להתחיל איתן. את בדידותו הוא מכיר מתמיד. זה סיפור חייו עוד מהיותו ילד קטן - מעולם לא הזמין לביתו חברים ולא הוזמן לביתם – ככה זה כשנזהרים כי ההורים תמיד רבים והריב מתפתח לאלימות ואז זה נגמר כשאימו המוכה בוכה בחדרה ואביו עוזב את הבית בטריקה. וחוזר חלילה. הוא חושש שתהיה לו חברה – הוא חושש לקיים קשר עם אישה – הוא חושש מהאלימות הטבועה בו מלידה – הוא חושש שהוא גם עלול לפגוע בשעת כעס או מצוקה, הוא חושש שיהפוך את בת זוגו לקורבן – את החשש הזה אימו יצקה לתוכו כל שנות ילדותו בשעת כעסה, עלבונה וקורבנותה. איך אוכל להבטיח לו שהמחזה הזה לא יחזור על עצמו בביתו? ובאמת אני לא יכולה. רק על עצמו הוא יוכל לסמוך, רק הכרות עם עצמו תוכל להביא לו תחושה של שליטה, רק תרגול של אלטרנטיבות לניתוב הכעסים והתסכולים תוכל להרגיע אותו ולעזור לו לצאת מקיבעונו. ​ אז התחלנו לעבוד, בקטן, בזהירות, עם הצבת מטרות קטנות מאוד ולא מאיימות, יצירת קשרים מוגבלים, קצרי מועד שלא יובילו להמשך רומנטי, למשל עניין בסוג מסויים של סרטים, מוזיקה, וספרים – בילויים שיכול היה להזמין אליהם בחורות מתעניינות – לשוחח איתן שעות על נושאים "לא אישיים" בהם חשף ללא כוונה לא פעם את לבטיו וליבו אך הרגיש לא מאוים כי לא היה מחויב ולא היה לקשרים המשך. במכון הכושר גם כן החל לדבר עם מתאמנות, שתה איתן בקפטריה הסמוכה והלך לביתו בשמחה. כשהן רצו יותר ויזמו פגישות בתחילה נעתר ואחר כך קיבל רגליים קרות. ​ לאחר יותר משנה היה מוכן להתקדם עוד מדרגה, לנסות להתקרב, לגעת ולאפשר מגע, וגם זה בגבולות ברורים לו ורק כשהיא בטוח רוצה! איך ידע? הוא ישאל אותה, ועוד פעם כדי להיות בטוח. ​ אז הוא שאל והיא נדהמה – קצת גיחכה כי הייתה נבוכה, לא ידעה שהוא לא חווה התנסות מינית מעולם – לא הבינה מה העניין אבל שיתפה פעולה, זו הדרך היחידה שבה היה מוכן להישאר בתמונה – עד שהיא שאלה לא הרפתה, והוא ענה, שיתף, סיפר פעם ראשונה וזכה לחיבוק ענק ומלא הבנה. מכאן הדרך כבר הייתה יותר קלה – כשהיא ידעה יכלה לקבל ולא לעגה, אפילו העריכה את זהירות היתר שלו וההתחשבות ברצונה. היא לא האמינה שבגילו הוא חסר ניסיון אך את זה הוא השלים כשהרגיש מעט יותר ביטחון. הוא מיד רצה למסד את הקשר הראשון אך היא לא הייתה מוכנה להתחייבות כה גדולה, רצתה זמן, רצתה שיהיה לו ניסיון. ​ עזב שבור לב, התכנס בתוך עצמו, פגוע ודואב נמנע להתנחם, ולא שם לב שלמרות כעסו לא ניסה ולו לרגע לפגוע בבת זוגו. הוא הבין שהשלים את מטרות הטיפול, אך נשאר למעקב עד הקשר הבא, ומאז - מי ידע אולי הוא כבר אב למשפחה. ​ לא פחות משנשים חוששות להיפגע יש גברים הפוחדים לפגוע!

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More המרפאה הצוות המקצועי - מקורי ד"ר רונית אלוני סיימה את לימודי הדוקטורט בארצות הברית בשנת 1996 ב- Union Institute, Cincinnati תוך התמחות בטיפול מיני בנפגעי מוח טראומטיים. בלימודי התואר השני ב אוניברסיטת- NYU התמקד נו.. להמשך קריאה Read More ד"ר רונית אלוני ד"ר רונית אלוני סיימה את לימודי הדוקטורט בארצות הברית בשנת 1996 ב- Union Institute, Cincinnati תוך התמחות בטיפול מיני בנפגעי מוח טראומטיים. בלימודי התואר השני ב אוניברסיטת - NYU התמקד... להמשך קריאה Read More קישורים ומאמרים מקצועיים במרפאה שלנו מרוכזים תחת קורת גג אחת כל אנשי המקצוע הקשורים לתחום המיני-אינטימי. כך אנו יכולים להתאים לכל אחד ואחת מכם את המסלול האישי והמדויק ביותר. הגישה המערכתית המקובלת בשיקום ובטיפול משפח.. להמשך קריאה Read More הצוות המקצועי במרפאה שלנו מרוכזים תחת קורת גג אחת כל אנשי המקצוע הקשורים לתחום המיני-אינטימי. כך אנו יכולים להתאים לכל אחד ואחת מכם את המסלול האישי והמדויק ביותר. הגישה המערכתית המקובלת בשיקום ובטיפול ... להמשך קריאה Read More יחסי מין יחסי מין = משגל? = חדירה? לאן? מי החודרת ומי הנחדר?עד לא מזמן התשובות לשאלות אלה היו ברורות וחד משמעיות, היה ברור מי הוא החודר ומי היא הנחדרת, ולאן חודרים! כל השאר נחשב אסור, משונה, סוטה, מס... להמשך קריאה Read More רונית בתקשורת במרפאה שלנו מרוכזים תחת קורת גג אחת כל אנשי המקצוע הקשורים לתחום המיני-אינטימי. כך אנו יכולים להתאים לכל אחד ואחת מכם את המסלול האישי והמדויק ביותר.הגישה המערכתית המקובלת בשיקום ובטיפול משפח... להמשך קריאה Read More The Dr Ronit Aloni Clinic Your Personal Path to Sexual Rehabilitation"Sexuality plays a key role in all of us and is incredibly complex because it convokes the psychological, cognitive and emotional aspects of o... Read More Read More איפה המרפאה כתובת קהילת סלוניקי 1, פינת קהילת רוזן 12, בית מגור (קומה 1) תל אביב | חניה בשפע בחינם באזור! | חניה פרטית עבור נכים - בתאום מראש | נגישות מלאה... להמשך קריאה Read More צרו איתנו קשר ליחצו כאן פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More נשים קושי להגיע לאורגזמה האורגזמה הנשית מוגדרת על ידי החוקרים כ"שיא ההנאה המינית שבה המתח המיני משתחרר ומלווה ב־5 עד 12 התכווצויות רפלקסיביות של שרירי הנרתיק, פי הטבעת והרחם, בקצב של התכווצות אחת כל ‭0.8‬ שניות... להמשך קריאה Read More כאבים על פי איגוד הבריאות האמריקאי תפקוד מיני לקוי בקרב נשים כולל הפרעות מהסוג של: ירידה מתמשכת בתשוקה המינית, סלידה מפעילות מינית, קושי בעוררות, ירידה בתחושה באיברי המין, אי יכולת לחוות אורגזמה ו.. . להמשך קריאה Read More טראומה מינית ושיקום הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד ... להמשך קריאה Read More בעיות באינטימיות החברה שלנו, עד לפני כמה עשרות בודדות של שנים, קידשה את הבתוליות ועדיין בחברות שונות מקדשת אותה. (בחברה החרדית ובחברה הערבית, ולמרות המוסר הכפול בין נשים לגברים בעצם מקדשת את הבתוליות אצל שני... להמשך קריאה Read More חוסר חשק מיני אנחנו נוטים לבלבל בין שתי תחושות והרגשות שונות – חשק מיני ותשוקה מינית.תשוקה מינית היא אותו רגש שאנחנו מרגישים בתחילתו של קשר בו אנו רוצים להיות עם בני/ות זוגנו כל הזמן לראות אותם ולגע.. . להמשך קריאה Read More

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר הרצאות וסדנאות ד"ר רונית אלוני בהרצאה : השפעתן של הטכנולוגיה,הרשת והמגמות החדשות על האינטימיות, המיניות והזוגיות. שניתנה במסגרת וויז רחובות (wize) בתאריך 7/1/18 בבר "הברזיה". צילום: ירדן המבר. ד"ר רונית אלוני לוקחת חלק בפעילויות רבות של הכשרה מקצועית בתחום הטיפול המיני בישראל ובעולם. פעילותה מגוונת מאד; מהנחיית סדנאות, דרך ארגון ימי עיון או השתתפות בימי עיון אליהם היא מוזמנת. ד"ר רונית אלוני גם מעבירה קורסים, והרצאות והדרכות לצוותים טיפוליים במוסדות שזקוקים להכוונה בכל התחומים הקשורים: למיניות, נכות ואינטימיות בכללותה. ניתן לפנות למרפאה במייל לצורך תיאום של הכשרה מקצועית. הצעה שתכלול פעילויות ועלויות תשלח לפונים. בהמשך תתבצע התאמה של התכנים לצרכים הספציפיים של כל ארגון. ניתן גם לקיים סדנאות בהנחיית ד"ר אלוני במרפאה עצמה. בנוסף, ד"ר רונית אלוני גם מעבירה הרצאות לקהל הרחב. להלן מספר נושאים להרצאות הניתנות על ידי ד"ר רונית אלוני לקהל הרחב: השפעת הטכנולוגיה על הקשר והתקשרות בעבודה ובמשפחה. האינטימיות נפלה ברשת וכך גם אנחנו... בשל הטכנולוגיה המתחדשת, נאלצת האינטימיות להגדיר עצמה מחדש גם במהות וגם אל מול סוכני החיברות והעלומים הנמצאים לא פעם חסויים במרחקים האינטימיות והמיניות דרכה לאן? ההרצאה סוקרת חברות שונות בתרבויות המזרח והמערב, מתבוננת בעולם התרבות באמצעות ספרות, קולנוע, ואומנות פלסטית, עושה שימוש במחקרים חדשים השופכים אור על המוח ופעולותיו, בוחנת את עולם האינטרנט וההתפתחויות הטכנולוגיות החדשניות – ומכל אלה מציגה את האפשרויות העומדות בפני הצעירים של היום. אתיקה בטיפול מיני ובטיפול סרוגייט בעולם מושלם לכל אחד היה מוצמד סרוגייט מלווה לעולם המיניות הכל כך מורכב. בעולם הלא כל כך מושלם, רק מעטים מאפשרים לעצמם את הפריווילגיה הזו. למי? באלו נסיבות? ובאלו תנאים נשמור על הפונים, הסרוגייט והמטפלים. האישה פנים רבות לה – ולמיניות האישה הבנות חדשות לאורך שנים ארוכות נחקרה רק מיניותו של הגבר – בעשור האחרון יותר ויותר מוקדש להבנת מיניות האישה ומשמעותה. נושא שהוא קונטרוברסיבי אך חשוב שכל אישה תגלה את עצמה, וחשוב שכל גבר שחי עם אישה יכניס את המידע הזה למשוואה. מבושה להעצמה, מאסור לאפשר, מדוחה ומגעיל לטבעי חינוך מיני לילדים ומתבגרים עובר שינויים מואצים לאור השתנות הסביבה והחשיפה למידע. הורים נבוכים עומדים משותקים לנוכח המציאות ברשתות החברתיות כמו הורים מהגרים התלויים בילדיהם כשהילדים הם אלה שמובילים אותם בנבכי המציאות. מה בכל זאת אפשרי... ניתן להזמין הרצאות בהתאמה אישית בנושאים רבים בתחום האינטימיות והמיניות להזמנת הרצאה אתם מוזמנים ליצור קשר עם המרפאה 03-5222111 כתובת המרפאה: קהילת סלוניקי 1, פינת קהילת רוזן 12, בית מגור (קומה 1) תל אביב דוא"ל: office@dr-aloni.co.il

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר יושבים מול המחשב ומפנטזים בתיכון ובצבא הם היו בסביבה גברית מובהקת, למדו בפקולטות גבריות בעיקרן, העדיפו לדכא את הליבידו שלהם ולהשקיע בביסוס מעמדם המקצועי, לרוב בתחום ההייטק. בגיל 30-35 כשעמיתיהם כבר בעלי משפחות הם עדיין בתולים אך מלאי חרדה לקיים קשר עם נשים. ​ מטפלת מינית מסבירה איך מוציאים אותם מהמלכוד. ​ (רותי קדוש: מוסף נשים מעריב 2000) ​ לכאורה יש להם הכל, הם מצליחים, משכילים, עובדים במקצועות ההייטק, מבוקשים, מרוויחים מצוין, מתגוררים בדירה יאפית מעוצבת, מתלבשים לפי צו האופנה, חלקם נאים. כולם משתייכים לקבוצת הגיל 30-45 אך מעולם לא ידעו אישה. בגילם המתקדם הם עדיין בתולים והטרוסקסואלים. "מדובר בגברים שעברו מסלול חיים שלם כמעט מבלי להיות בסביבה נשית"...., אומרת ד"ר רונית אלוני מטפלת מינית מוסמכת. "הם למדו בתיכון מקצועי אליטיסטי שמרבית תלמידיו היו בנים. בצבא שרתו ביחידות עלית והבחורה היחידה בסביבתם היתה הפקידה הפלוגתית. כשהשתחררו הלכו ללמוד בטכניון בפקולטות שהרכבן גברי בעיקרו, השקיעו את מיטב זמנם ומרצם בלימודים ולא אפשרו לנשים לבלבל להם את החושים, ובראשית הקרירה הם נשאבו לתוך עבודה תובענית ועבדו כמטורפים סביב השעון כדי לבסס את מעמדם". הם מכונים הגברים החנונים, לפלפים, יורמים... אבל לא תמיד. מה קורה לדחף המיני של גברים צעירים אלה? "כמו בדיאטה כשמורידים כמויות מזון הגוף זקוק פחות ופחות למזון - כך גם כשמדכאים את הדחף המיני, הוא נעשה נמוך וכשמגבירים אותו הוא גבוה. גברים אלה הנמיכו מאד את הליבידו שלהם. הם ממעטים להימצא בסביבה נשית מגרה, אינם יוצאים עם נשים ובמקום זאת מבלים שעות ארוכות מול מחשב לרוב בחברת גברים. מדי פעם הם צופים בסרטים פורנוגראפיים, מפנטזים ומאוננים. עד כדי כך שחלקם הופכים מכורים קלים עד כבדים. חוץ מזה הם סחוטים מהמאמץ שהשקיעו בלימודים ובעבודה תחרותית ושוחקת שהם כשלעצמם מדכאים את התאווה המינית". גם עיסוק תדיר בפורנו מוריד את החשק והמוטיבציה לשוטט ולחפש קשרים באינטרנט או לצאת לבילוי ולהשקיע בחיזור. ההחלטה לפנות לטיפול מיני באמצע העשור הרביעי לחייהם איננה פועל יוצא של היכרות עם אישה שהזדמנה לחייהם, מסבירה אלוני. לדבריה "הסופר מצליחנים האלה מפוחדים ומבוהלים כך שאין סיכוי שיתחילו עם אישה". מסתבר שבשלב זה בחייהם לאחר שהתבססו צברו ביטחון מקצועי והתפנו מעט מהעומס שאפיין את סדר יומם, הם מביטים סביב ורואים את חבריהם מסודרים עם משפחות וילדים, בעוד אצלם שממה אינטימית. החיים חלפו מבלי שהספיקו לטעום מהם. חלקם אף מאבדים את ביטחונם העצמי (לא המקצועי). דווקא עם התמנותם למנהלי פרויקטים, מצב שמחייב אותם לעבוד בשיתוף עם נשים או כבוסים שלהן. הם מוצאים עצמם נבוכים ומבולבלים. "בישיבות צוות כשכולם זורקים הערות מתגרות, אני מרגיש כמו גולם, לא מסוגל לדבר. כשאני צריך להנחות את אחת הנשים בענייני עבודה לא נוח לי, אני לא יודע איך להתייחס אליה" סיפר לאלוני אחד ממטופליה. ..."כאן נופל להם האסימון, ואז הם אולי יפנו לטיפול מיני שבמהלכו הם לומדים לתקשר, לבלות, לבנות מערכת יחסים וגם לקיים יחסי מין בעזרת סרוגייט", היא אומרת. האסימון נופל מה כל כך מפחיד אותם ? "מדובר בבחורים הישגיים פרפקציוניסטים שאינם יכולים לסבול כישלון. המחשבה שמא הבחורה תרגיש שהם שלומיאליים או מסורבלים ושאין להם ניסיון מיני משתקת אותם. בעצם הם אינם יודעים לדבר עם אישה או ללטף אותה, להחזיק לה יד או לנשק אותה אפילו לפרידה. הם תלמידים טובים מתמיד היו. אבל הגישה שלהם לחיים היא דידקטית: הם רוצים שנלמד אותם לאהוב אישה כפי שלמדו להפעיל תכנת מחשב. בטיפולים הראשונים אני מציעה להם לעקוב ולהעתיק את צורת הליטוף של הסרוגייט, וזה מדבר אליהם אבל אי אפשר לתרגם את החיים לכמה סימני מחשב. החיים הרבה יותר מסובכים. "בטיפול המיני הם לומדים שפה נוספת, שפה של רגשות, ג'סטות ונגיעות. למשל כשהם מלטפים יד או פנים של אישה הם לומדים לקרא את תחושותיה. בתחילת הדרך הם לא האמינו שזה אפשרי. עם הזמן הם חווים שמישהי נהנית ממגעם והמשוב הזה גורם להם לתחושת הצלחה ולהרגשה נפלאה." אחד המטופלים, גבר נאה בן 33 עובד מצליח בחברת הייטק מובילה ניווט את עצמו במשך השנים למצב של נתק חברתי טוטלי. לא רק שלא הצליח לאסוף חברות, הוא גם איבד את חבריו הטובים. בכל פעם שאחד מהם התחתן ונולדו לו ילדים הוא יצא מחייו. במקום העבודה הוא לא יצר קשרים חדשים, התרחק מכולם וכולם התרחקו ממנו. הוא נתפס כאוטסיידר וככזה לא היה לו על מה לדבר עם חבריו. "מספר הנושאים שהוא לא חש שותף להם כמו משפחה וילדים, נשים, סקס, חופשות הלך וגדל. הוא נדחק לבידוד חברתי הולך וגובר." מה שקורה שגברים בני 30 – 45 צריכים לעבור תהליך התבגרות של בני 10 - 17. ​ "הם באים למרפאה כביכול כדי ללמוד לקיים יחסי מין, אבל כולם עוברים תהליך הקרוי האצת גיל ההתבגרות שבמסגרתו הם לומדים הכל. החל מנגיעות קטנות והחלפת מבטים שהרי מדובר באנשים שמעולם לא נגעו בהם בנגיעה ארוטית. לעיתים צריך להסביר למטופל שלפני שקופצים למיטה עם בחורה, מקובל לעבור מסלול מסוים, להזמין אותה לבית קפה, לדעת איך מזמינים מהמלצר, ומי משלם והעיקר מה להגיד לה בין לגימות הקפה. החשש שלא יהיה על מה לדבר בפגישה מאיים ומשתק אותו. זהו מצב חדש שבו אין לו שליטה. רבים מהמטופלים שהכרתי רגילים לדבר על עבודה,ספורט והייטק בלבד. בגלל מצבם האישי הם אינם הולכים לקולנוע, או לתיאטרון ונוסעים לחו"ל בעיקר במסגרת עבודה. כך שעולמם הולך ונעשה מוגבל מעט על אף היותם אינטליגנטים מאוד. במהלך הטיפול אנחנו עושים מסג' לחלק הזה באישיותם". מהם שלבי הטיפול: מדובר בטיפול משולש, בו משתתפים מטפלת מינית מוסמכת, מטופל וסרוגייט. המטפלת המינית בונה עם המטופל את מקבץ פגישותיו עם הסרוגייט שבשלב הראשון מתקיימות במקום בילוי בחוץ. בתכנון המקדים אנו קובעים את המקום, מגדירים את מטרות הפגישה ומה יעשו בה. במקביל המטפלת מדריכה את הסרוגייט לגבי מה יקרה בפגישה. האם ליזום, או לאפשר למטופל להיות היוזם בפגישה וכו. כל מה שנקבע עם המטופל לפני כל פגישה, זה המכסימום שהוא רשאי לעשות עם הסרוגייט. אפשר פחות אך אסור מעבר לזה. למשל שבפגישה הקרובה הם יחזיקו יד ביד, יסתפקו בליטופי פנים, או יסירו חולצה בלבד. קביעת הגבולות נועדה בעיקר למתן את החרדה שלהם, כמי שחוששים שהעניינים ייצאו משליטתם. בטיפול ההדרגתי הם יודעים בדיוק מה יקרה ומה עליהם לעשות וכך מתקדמים שלב אחרי שלב עד לקיום יחסי מין מלאים עם הסרוגייט בחדר הטיפולים שבמרפאה ומשם הם נפרדים מהסרוגייט ויוצאים לחיים האמיתיים. ​ "לאחר כל פגישה, הסרוגייט מגישה דוח למטפלת המינית בו היא מפרטת את מהלך הפגישה, את יחסו של הבחור אליה כאישה, האם הוא התייחס אליה בנועם, האם הקשיב לדבריה, האם חיבב אותה ונגע בה, או שלהרגשתה היא מבלה עם "קרחון נטול רגשות". היא מציינת גם את התרשמותה ממצבו של הגבר: האם היה שרוי בחרדה ובמתח או שהיה זורם קליל ונחמד. " לקראת סיום הטיפול - המטפלת שואלת את הסרוגייט: נניח שהבחור היה חבר שלך ולא מטופל, האם ההתנהגות האינטימית בפגישה שלכם היתה סבירה? אם תשובתה חיובית, הטיפול מסתיים, אם היא אומרת שהיתה מעיפה אותו לכל הרוחות אילו היה חבר שלה, אני מבינה שהדרך עוד ארוכה. "פרק הזמן הנדרש לשיקום מיני משתנה ממטופל למטופל. יש שמסתפקים בשתי פגישות, שלאחריהן הם כבר יודעים ליזום ולפלרטט, בעוד אחרים שממש אין להם את זה, נזקקים לעשר פגישות ויותר, למעשה הם נמצאים בתהליך של ניסוי ותהייה, מסתכלים מה עושים אחרים, מחקים, ואם זה מתאים להם הופכים את זה להתנהגות נרכשת שלהם". אלוני מספרת שבין המטופלים שסבלו מחרדת ביצוע קיצונית היה גבר אחד שלמרות שטופל תקופה ממושכת לא היה מסוגל להביע רגשות כלפי הסרוגייט שלו אלא דרך האגואיזם שלו. "על אף שהיא מצאה חן בעיניו והוא נמשך אליה, התקשה אותו מטופל להודות שהוא מרגיש משהו כלפי אישה. הוא אמר שהוא מתגעגע לפגישה השבועית איתה, אבל שלל את האפשרות שמדובר בהבעת רגשות אלא בגעגועים לסיפוק המיני שלו. תוך כדי התהליך ההתפתחותי שלו ובניית המודעות שלו כלפי רגשות הוא יכול היה להכיר ברגשותיו כלפיה ואפילו העז לדבר על געגועים חיבה ומשיכה. ומה עם אהבה? אהבה היתה מילה גסה מבחינתו. הוא פחד - פחד מוות מהתאהבות: שמא יהיה תלוי במישהי וייהפך לפגיע – או שמא היא תנטוש אותו והוא יתרסק. לעומת הטיפוסים המאופקים והקרירים, יש גברים שכבר מראשית הטיפול רוכשים רפרטואר רגשי ונכנסים לאופוריה של רגשות לאחר שנים של חסך ויובש רגשי. הם אומרים לי:"למדתי להקשיב גם למסרים שעוברים בין המלים", נשים מתחילות איתי (יש להניח שהתחילו איתו גם בעבר אבל הוא לא היה קשוב לזה), אני נהנה יותר מהאוכל במסעדה או "אני מתרגש ממיצים ומריחות גוף". אחד מהם - מתמטיקאי מבריק כבן 30, שמעולם לא יצא או שכב עם נשים, נקלע למשבר נפשי עמוק, הפסיק לתפקד וטופל בתרופות פסיכיאטריות. מכיוון שהיה נאה, חכם וספורטיבי, ולפיכך בעל דימוי עצמי של מצליחן, לא היה מסוגל אפילו לפנות לנערת ליווי. בעזרת אמו הוא הגיע לטיפול מיני. "גם להזדקק לטיפולה של סרוגייט היה משבר לגביו אבל למזלו היתה לו תובנה שהוא חייב לעצמו את הטיפול הזה אחרת לא יקרה שינוי. בסופו של התהליך הטיפולי אמר אותו צעיר לאלוני: " אני לא מבין איך הגעתי לגיל 30 מבלי להיות פעם אחת עם בחורה. לא הבנתי שמשהו דפוק אצלי. הייתי בעולם ללא רגשות רק עם מספרים מתמטיים. "המשבר הנפשי שפקד אותו היה בעצם נורה אדומה שאותתה לו "תראה איך אתה חי, לך תעשה משהו עם עצמך". הגם שהוא טרם התחתן, הוא גילה את החיים והיום הוא יוצא ונפגש עם נשים, נוגע ונוגעים בו. באחרונה הוא אמר לי: "עד עכשיו ראיתי את העולם בשחור לבן, עכשיו אני מבין שהעולם הוא צבעוני" למה הם מתחברים לטיפול מיני ולא למשל לטיפול אצל פסיכולוג קליני? "חלקים הלכו בעבר לשרינק וישבו אצלנו שלש ארבע שנים אך שום דבר לא זז. הם התייאשו ושוב הזניחו את בעייתם לשנים נוספות. כשהם באים למרפאה, הם מגיעים בתחושה שפספסו את החיים, ולכן הם מעוניינים בטיפול אינסטנט שייתן תוצאות מיידיות. לשם כך הם מוכנים לעשות הכל, גם לשלם מחיר יקר, בתנאי שיוציאו אותם מהבעיה בה הם תקועים. אנחנו מציעים חבילת טיפול הכוללת בדרך כלל בין 15 – 20 טיפולים. אין חשש שהמטופל יתאהב בסרוגייט שלו ? זה קורה כל הזמן, אבל זה לא מדאיג. מדובר בגברים שמעולם לא היה להם קשר עם נשים. המטפלת והסרוגייט רואות את הסימנים להתאהבות ומרגיעות את המטופלים שזה רק טבעי והגיוני שהרי אנחנו מעוניינים שהוא יקיים יחסים עם אישה שהוא אוהב, מה שהופך את חווית הטיפול לאמיתית. גם בחיים קורה שגבר מתאהב באישה והיא גומרת את היחסים. אני מאמינה שיוצאים מאהבות נכזבות והולכים לקשרים הבאים. עם זאת לקראת סוף הטיפול המטופל והסרוגייט מתחילים להיפרד זה מזו. הגבר מתחיל לחוש עצמאי, יוזם יותר ומגלה שיש עוד נשים בעולם. כמעט אין כישלונות אם בתחילת הטיפול – הסרוגייט היתה בשבילו האישה האלוהית, הרי שלקראת סופו היא הופכת להיות האישה האנושית. בעצם הוא עבר חווית התאהבות כפי שקורה לרבים מאתנו: מתלהבים מאד בהתחלה, ואחרי שלשה חודשים, לעיתים לא מבינים איך התאהבנו באדם הזה מלכתחילה. כישלונות כמעט ואין בטיפול הזה. אחד הכישלונות הספורים התרחש מיד בראשית הטיפול בבחור בן 35 שהפסיק את התהליך מיוזמתו משום שלא היה מסוגל לעמוד בו. הוא סבל מחרדה גדולה שאנחנו לא הערכנו אותה נכון מודה אלוני. לעומת זאת בשנה האחרונה היא הוזמנה למספר חתונות של מטופליה, אבל העדיפה לצפות באושרם מרחוק. השנה התחתן בחור משגע בן 29 שעבד בעבודה תובענית, בשעות משוגעות, עם הרבה נסיעות לחול. למזלו הוא תפס את עצמו בזמן, הגיע לטיפול ושינה כיוון. נכון שגם העובדה שהיה גבר נאה, סייעה לו, הוא הכיר במקום העבודה בחורה שלפני שנים היתה חברתו הראשונה. לקראת נישואיהם הוא דרש ממני להנחות אותו שלב אחרי שלב בכל התהליך, כדי שהכל ייראה טבעי ובלבד שלא יצטרך לגלות לאשתו שעבר קורס ביחסי מין אצל סרוגייט. ניסיתי לשכנע אותו לספר לה, ואמרתי שלדעתי לא היה נגרע דבר מהקסם שלו אם היה מגלה לה שאין לו ניסיון מיני רב, ושלפני שהתאהב בה היתה לו רק חברה אחת, מבלי לחשוף שזאת היתה הסרוגייט. שאלתי אותו ממה אתה פוחד, "הלא אתה כזה אטרקטיבי והיא הרי אוהבת אותך". בעיני זה יפה להביא סוג כזה של בתוליות לנישואים וזה בהחלט לא נורא לבחורה מאוהבת לדעת שהגבר שלה לא היה עם חצי העיר אבל הוא היה בטוח שהיא לעולם לא תאמין לו.

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר מה ההבדל בין סקסולוג למטפל מיני המילה סקסולוג/ית מייצגת לקהל רחב את כל אותם העוסקים באיזשהו אופן במיניות, אלה שמבינים אולי משהו במיניות ,עיתונאיות רבות כותבות על נושאים מיניים וקוראות לעצמן סקסולוגיות, מחנכות מיניות שנותנות הרצאות על מיניות או מנהלות מסיבות רווקים/ות - קוראות לעצמם סקסולוגיות, יש דייטולוגיות שחושבות שהן מומחיות ליחסי מין שתקראנה לעצמן גם סקסולוגיות, והתחום פרוץ לכל עבר- איש/ה היישר בעיניו/יה תעשה. הארגון האמריקאי הנרחב והגדול ביותר של כל אנשי המקצועות העוסקים במיניות מבחין ב - 3 תתי התמחות שונים הנבדלים במשך ההתמחות שלהם, ובכיוון ההתערבות שלהם, ואף אחד מהם לא נקרא סקסולוג. ​ מחנכים מיניים: יש גם אצלנו בישראל מחנכים מיניים – אלה מורים ומורות, לעיתים קרובות בעלי הכשרה בייעוץ חינוכי המעבירים שיעורים בחינוך מיני בבתי הספר או במסגרות חינוכיות לא פורמליות, אפילו בתנועות נוער או בצבא .גם רבנים או מדריכות כלות וחתנים יכולים להיקרא מחנכים מיניים. אלה אנשים שעברו הכשרה (לפעמים אף הכשרה ארוכה שנמשכה על פני שנים רבות). המחנכים המיניים בישראל מוכשרים על ידי האגודה הישראלית לתכנון המשפחה, רבנים ומדריכי כלות מוכשרים על ידי מסגרות דתיות מתאימות, והיום חלקם אף מצטרפים לקורסים אקדמיים ומעדכנים את ידיעותיהם וגישותיהם. כאשר מדובר בחינוך מיני המגמה היא להעביר לילדים, למתבגרים, צעירים או זוגות - מידע החשוב להם להבנת תהליכים טבעיים אותם הם עוברים ולקבלת החלטות נבונות מתוך הבנת ההשלכות לכל מצב ועניין . החינוך המיני אמור להיות מותאם לגיל ולמצב של הצעירים והצעירות המשתתפים בקבוצות, והוא בדרך כלל ניתן לקבוצה של ילדים ,מתבגרים או בוגרים. הקבוצה יכולה לכלול את בני שני המינים או רק מין אחד. החומר שמועבר הוא כללי ומתאים לכל בני הקבוצה ללא התייחסות אישית. ​ יועצים מיניים: אין לנו יועצים מיניים בישראל, אך בארה"ב זה נחשב למעמד מקצועי מוכר לא רק בתחום המיני אלא בכל התחומים. אלה אנשי מקצוע בדרגת הכשרה מצומצמת יותר המסוגלים לתת יעוץ אד הוק בתחום הידע שלהם לבעיות נקודתיות . לדוגמא: מורה יועצת יכולה לייעץ לזוג תלמידים בקשר לבעיות במערכת היחסים שלהם, או להפנות אותם לקבל הדרכה בשימוש באמצעי מניעה. אחות טיפת חלב יכולה לייעץ בנושא שימוש באמצעי מניעה לאחר הריון ובזמן הנקה, או מדריכת כלות וחתנים יכולה לייעץ לזוג בתחילת דרכו הנתקל בקשיים ראשוניים. גם פיזיותרפיסטיות או אחיות העובדות במחלקות ייעודיות יכולות להכשיר עצמן לייעץ למטופלים שלהן יעוץ ראשוני הקשור בתחום ההתמחות שלהן. למשל פיזיותרפיסטיות מומחיות לשרירי האגן יכולות לייעץ באופן מוגבל לנשים הסובלות מווסטיבוליטיס או ווגיניזמוס. אחיות במרפאות סכרת יכולות לתת ייעוץ למטופלים ומטופלות במרפאה לגבי השלכותיה של מחלת הסוכרת על המיניות ואיך להתגבר על חלק מהקשיים . כל הכתוב לעיל קיים בארה"ב ולא קיים באופן רשמי בישראל. בישראל מי שקורא/ת לעצמו יועץ מיני/ת ו/או סקסולוג/ית הם/ן אלה שלא עמדו בדרישות של האגודה הישראלית לטיפול מיני - איט"ם, ולכן הגדרתם/ן המקצועית לא ברורה. מי שבוחר/ת לפנות לא/נשים שזו הגדרתם מוטב שיבדקו בציציותיהם כי אין גורם מוסמך שיעשה זאת עבורם. ​ מטפלים/ות מיניים מוסמכים המטפלים המיניים המוסמכים הם חברי האגודה הישראלית לטיפול מיני) איט"ם(. הם בדרך כלל א/נשים שהוכשרו כמטפלים (עו"ס, פסיכולוגים) או כרופאים ולאחר מכן בשלב שני התמחו גם בטיפול מיני. חלקם גם התמחו בטיפול זוגי. אלה א/נשים שיש להם כישורים, ידע וניסיון בעבודה טיפולית מגוונת והם/ן יכולות/ים לטפל בבעיות מיניות וגם בבעיות נלוות הקשורות בבעיה המינית. לעיתים הבעיות המיניות נובעות מבעיות אחרות או שהן חלק ממנה או שהן הגורם לה. למטפלים אלו יש את הידע לבדוק מה מקור הבעיה ולא רק לטפל בתסמינים. לקריאה נוספת קראו גם את המאמר על ההבדל בין מטפל/ת מיני/ת לסקסולוג/ית וגם כנסו לאתר של איט"ם – האגודה הישראלית לטיפול מיני. מטפלים מיניים מוסמכים לא יקראו לעצמם סקסולוגים כי הם יודעים שהם רשאים לטפל והמילה מטפלת מינית מגדירה בדיוק את מה שהם עושים ואת המקצועיות שלהם. המילה סקסולוג לסיכום טומנת בחובה הגדרה מעורפלת. לסיכום: סקסולוגים הם אנשים שנוגעים במיניות אך אינם מוכשרים לטפל במיניות של אנשים הפונים אליהם, הם יכולים לתת הרצאות, לארגן מסיבות ולעשות פעילויות שאינן בעלות אופי טיפולי. מטפלים מיניים מוכשרים מקצועית וחברים באגודה הישראלית לטיפול מיני, לא קוראים לעצמם סקסולוגים. ולכן בפנותכם/ן לטיפול מיני אל תפנו לסקסולוגים אלא למטפלים מיניים.

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר משרד הבטחון מאז הקמתה מוכרת מרפאת ד"ר אלוני כספק מורשה של משרד הביטחון ועובדת בשיתוף עם עובדות השיקום בתחנות בכל הארץ. במרפאה מועסקים מטפלים ומטפלות המוכרים על ידי משרד הביטחון ומומחים בנושא השיקום והטיפול המיני לבעלי מוגבלויות. הטיפולים המוענקים לפוני משרד הביטחון הנם: טיפולים פרטניים, טיפולים זוגיים וטיפולים בשילוב סרוגייט. מטופל של משרד הביטחון יכול לפנות לעובדת השיקום שלו ולבקש שיחת התייעצות ואבחון במרפאת ד"ר רונית אלוני. עובדות השיקום שולחות למרפאה הפנייה לשתי שיחות אבחון. במקביל קובע הפונה או הזוג תור לאבחון במרפאה. לאחר פגישת האבחון האישית עם ד"ר רונית אלוני מוגשת לעובדת השיקום הצעה בכתב ובקשה לאישור טיפול ולמתן התחייבות מטעם משרד הביטחון. עובדות השיקום מבקשות אישור מהמפקח ארצי לשירותי השיקום ועם קבלת אישורו הן מנפיקות למרפאה הפניות על פי הצורך. לעיתים מתבקשים המטופלים לחתום על טופס ויתור סודיות על מנת לאפשר לגורמים הטיפוליים השונים לשוחח ביניהם ולהגיע למסקנות מקצועיות משותפות. טיפול מיני בפגועי משרד הבטחון בשילוב בן/בת זוג חלופיים (סרוגייט) לפי חוזה המרפאה עם משרד הביטחון, אנשים שעברופגיעת מוח 100%+ , או אנשים נפגעי עמוד שדרה 100%+ זכאים לטיפול סרוגייט מלא ואילו א/נשים שאחוזי הנכות שלהם פחותים, יוכלו לקבל בדרך כלל את המימון לטיפול המיני השיחתי (עם מטפלת מינית מוסמכת במרפאה) ואילו את עלות טיפולי הסרוגייט יידרשו לממן על חשבונם. ​ בסיכומו של התהליך יינתן אישור סופי לטיפול על ידי המפקח ארצי לשירותי שיקום. מדי שנה יתבקש המטפל האישי מתוך צוות המרפאה של ד"ר רונית אלוני, על ידי עובד השיקום במשרד הביטחון, למלא דו"ח אודות התקדמות הטיפול וצפי של צרכי הטיפול העתידיים. לעיתים ובהתאם לצורך, בדרך כלל לאחר השלמת שלב משמעותי בטיפול, המרפאה מזמנת ישיבה משותפת של כל האנשים המטפלים במטופל כולל קרובי משפחה, מלווים, רופאים וכן הלאה על מנת לעבוד במשותף ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר.