חדש באתר!
שאלות ותשובות
שאלה:
אני בת 40, חבר שלי הוא בגילי. הוא מאהב מאוד קשוב ורך ועדין, אך הוא לא אוהב לעשות לי מין אוראלי. הוא עשה פעם אחת ולא חזר על זה. אני לעומת זאת עושה לו הרבה מין אוראלי. אני תוהה, מה זה אומר עליו ולמה הוא לא אוהב לעשות?
תשובה:
לבת ה 40
יש לך חבר שהוא מאהב קשוב רך ועדין, וזה נשמע נפלא – אני מבינה ממכתבך המאוד קצר שאת מרגישה שהוא מקשיב לצרכיך מנסה לפחות למלא אחר הצרכים שלך, רגיש אליך, ומתייחס אליך ואל גופך בעדינות. את מציינת שגם את משתדלת לענג אותו במין אוראלי שאת מעניקה לו – האם את מעניקה לו מין אוראלי כי את נהנית לעשות לו את זה או שאת נותנת לו מין אוראלי כדי לרמוז לו שזה מה שאת רוצה?
אני שואלת אותך את זה בזהירות רבה כי נדמה לי שהאפשרות השנייה היא המנחה אותך – האומנם? כי אם את היא שנהנית לעשות לו את זה – מה אכפת לך אם הוא מחזיר לך או לא – הרי את מפיקה מכך הנאה וזה תורם לתהליך ההתגרות שלך. אך אם את עושה לו מין אוראלי כדי לעודד אותו לעשות לך ואת לא נהנית מזה – מן הסתם את מתחילה להתחשבן אתו וצוברת אולי גם תסכול וכעס ואז עולות השאלות ששאלת.
מה שזה אומר עליו הוא שאולי הוא פשוט לא נהנה לתת מין אוראלי אך כן או לא נהנה לקבל (יתכן שהוא גם לא כל כך אוהב לקבל אך חושב שאת נהנית לתת והוא לא רוצה להפריע לך בהנאתך) אך יתכן שהוא בהחלט נהנה לקבל ולא נהנה לתת – הוא בכל זאת נהנה לתת לך דברים אחרים שאת אוהבת כי את אומרת שהוא רגיש עדין ומתחשב. הנתינה והקבלה ביחסי המין במשחק המקדים וגם אחריו אינם תמיד סימטרים בדיוק ובהתאמה. כל אחד ואחת יכולים להנות מדברים שונים וזה לגמרי תקין כל עוד את לא עושה מה שאת לא רוצה והוא לא רוצה. וכל עוד נשמרת סימטריה של נתינה וקבלה גם אם לא באותם דברים בדיוק וגם אם לפעמים לא באותם מפגשים. יתכן ובמפגש אחד את תהיי יותר נותנת ובמפגש אחר יותר מקבלת. הס"ה צריך להתאזן פחות או יותר. הרי אנחנו א/נשים שונים שאוהבים דברים שונים ויש לנו טעמים שונים – גם כשאתם הולכים למסעדה אתם לא מזמינים את אותה המנה – את מעדיפה משהו אחד והוא אחר ואינך חושבת שמשהו לא תקין בו או בך.
ולכן תקשורת ודיבור כנה בניכם יכול לשפוך אור על מה שקורה בניכם באמת. מה את אוהבת ולא אוהבת מה הוא אוהב ולא אוהב, את לא מצופה לעשות מה שאינו מענג אותך וכך גם הוא. לא היית רוצה שהוא יחשוב שאם את לא עושה משהו כי זה לא מדליק אותך או אולי אפילו מכבה אותך – משהו בך לא תקין – זה פשוט כך.
מין אוראלי אינו חובה כמו ששום דבר אחר אינו חובה. יש א/נשים שבאים ממשפחות או מתרבות שלגעת או להתקרב לפות נראה להם בלתי אפשרי, לא נקי וכ' כל מיני דעות קדומות אומנם חסרות כל בסיס מדעי אך בהחלט משפיעות על ההרגשה. יתכן שחברך מרגיש כך ולכן נמנע. אם זה מפריע לך לתת לו בלי לקבל – תתני כל עוד בא לך ואת נהנית מזה אבל אל תתני כי את מצפה לקבל – זה מזמין אכזבה.
יתכן ובשיחה כנה חברך יגיד לך שהוא נרתע מהריח של הנרתיק, מהרטיבות – איך תרגישי? יש אנשים שרגישים לכך וזה אינו אישי נגדך – זו עכבה שלהם. חלקם ירצו להתגבר עליה וחלקם ימצאו דרכים אחרות לענג אותך בלי להתמודד עם הקושי שלהם. האם את יכולה להיות סבלנית לכך?
בזוגיות ומיניות מילת המפתח היא הסתגלות וגמישות – אם חברך הוא איש עדין רגיש מתחשב וקשוב – עדיף לך להתמקד במה שיש בו ולשים פחות לב למה שאין בו. אם את מצליחה להנות מחיי המין שלך ומהזוגיות שלך אתו גם בלי מין אוראלי, ואם את יכולה להכניס גיוונים אחרים איתם הוא משתף פעולה ללא מין אוראלי אולי תוכלי להמעיט בחשיבות של
זה עבורך לעומת דברים אחרים שאת כן מקבלת ממנו.
בברכה
ד"ר רונית אלוני
שאלה:
אני בן 43 גרוש. הייתה לי פרידה מאוד קשה מאשתי לשעבר, ורק עכשיו אחרי 3 שנים, בהם הקדשתי את מרבית זמני לגידול הילדים, ואחרי לחץ גדול של האחים והחברים להרשם לאתר הכרויות פגשתי בחורה באינטרנט, ואנחנו יוצאים כבר ארבעה חודשים.
אני נהנה להיות איתה. היא מאוד מוצאת חן בעיני והקשר בינינו עושה לי מאוד טוב.
אך יש בה גם משהו שמלחיץ אותי. במערכות יחסים קודמות, אני תמיד זה שיזמתי את הסקס. והיו לי 3 מערכות יחסים רציניות בחיי, אני לא גבר של סטוצים. היא לעומת זאת, בעלת נסיון מיני, פחות הייתה בקשרים מחייבים. (היא צעירה ממני בכמה שנים טובות). והיא אוהבת גם ליזום מין. היוזמה במיטה היא הדדית. נכנסים למיטה ופשוט זה קורה... מצד אחד מדליק אותי, מצד שני, מלחיץ אותי כי אני מרגיש שאין לי נסיון רב כמו שיש לה. זה גם גורם לזה שייקח לי המון זמן לגמור או שלא תמיד יש לי זקפה מלאה. היא לא מתלוננת, וכל הזמן אומרת שהיא נהנית מכל הדברים האחרים שיש במין, המגע, הליטופים, העינוג הידני שהיא מאוד אוהבת. אבל אני לחוץ וחושש שאם לא אספק אותה, היא תלך. מה עושים?
תשובה:
לגרוש שנשאר מצולק מקשר קודם..
לא ציינת במכתבך מה היו הסיבות בגללן התגרשת והאם הן קשורות לכך שאשתך לא הייתה מסופקת מינית ולכן אתה כל כך חושש שלא תוכל לספק את בת זוגך – למרות שהיא אומרת לך שמבחינתה היא מרגישה ממש בסדר אתך.
לא ברור גם מדוע היו הגרושים כל כך קשים עבורך – ואיך זה גרם לך להתרחק מנשים – האם נבנה בך חוסר אמון כזה שכשחברתך אומרת לך שהיא מרגישה טוב אתך אינך יכול להאמין לה ואתה נשאר דואג ולחוץ.
נראה לי שכשאתה היית נשוי ואולי טרוד בחיים בכלל ובחיי הנישואים שלך בפרט, שגבו ממך מחיר קרו בעולם סביבך תהליכים שלא היית מודע אליהם לעומק. חלוקת התפקידים בין גברים ונשים עוברת שינוי, נשים ובעקבותיהן גם גברים יוצאות/ים מנורמות שהיו מקובעות מאות שנים ויש לכולם הרבה יותר חופש בחירה המתאים לאישיות שלהם/ן ולא למין שלהם. נשים יודעות היום יותר מתמיד שההנאה שלהן נמצאת בידיים שלהם (תרתי משמע) והן אינן מצפות שבן זוגן ידע טוב יותר מהן מה רצוי ומרגש אותן. הן מוכנות לחלוק את ההכרות הזו שלהן עם עצמן עם בני הזוג שלהן, להדריך אותם, לשתף אותם ומה שלא בא להם לעשות הן יודעות טוב לעשות לעצמן ולהשלים כך שהן מסופקות וגם בני זוגן. כנראה שבמערכת היחסים שלך עם בת זוגך/אשתך הקודמת הדברים לא היו כך, ולא יצא לך להכיר את האפשרות הזו של מערכת יחסים שהיא יותר שיוויונית בכל המובנים. לפחות לפי מה שאתה מתאר המצב הזה בו לא כל האחריות מוטלת עליך – גם לא ביזימה וגם לא בביצוע – ממש נעימה ומדליקה עבורך, אלא שבעצם היותה חדשה ובלתי מוכרת מעוררת בך חשש, וגם מעמידה אותך מול עצמך ומול הצורך לשנות עמדות מקובעות. התגובה שלך מאוד טבעית ואנושית, אלא שבמקום לחשוש מזה שהיא לא מסופקת - סמוך עליה שאם היא לא תהיה מסופקת היא תמצא דרך לידע אותך ולכוון אותך כך שתוכל להיות שותף פעיל לסיפוק שלה. אתה לא צריך לנחש, להתלבט, להתבלבל – אתה פשוט יכול להיות ישיר ולשאול אותה. היא קרוב לוודאי תשמח לשתף אותך בהכרות שלה עם הגוף שלה. קח לעצמך את ההזדמנות הזו להתפתחות אישית, ללמידה להתעדכנות במקום שאתה מוצא בו הרבה הנאה והתחדשות. זכור האחריות לכל מה שקורה מתחלקת בניכם שווה בשווה
ב ה צ ל ח ה
ד"ר רונית אלוני
שאלה:
אני בת 19, יש לי חבר ראשון, אנחנו מאוד אוהבים. לפני כמה חודשים קרה לי משהו שאני מתקשה לעכל. אחותי הגדולה, בת 22, ניסתה לעשות לי סוג של חניכה מינית. היא שאלה אותי אם אני מאוננת, ואם חוויתי אורגזמה, וכשאמרתי לה שכן, היא שאלה אותי איזה סוג אורגזמה, מהדגדגן או מהנרתיק, וכשאמרתי לה שמהדגדגן, היא אמרה לי שזו לא אורגזמה טובה. שרק אורגזמה מהנרתיק היא כזו שיכולה להיות מספקת עבורה ועבור גברים. היא אמרה שזה מוריד לגברים לראות בחורה שלא יכולה לגמור מהנרתיק. לא שאלתי אותה על סמך מה המידע הזה. אני קצת ביישנית במין. אבל מאז אני חוששת שלא אספק את החבר שלי. מה לעשות? האם זה נכון?
תשובה:
לבת ה19 המודאגת.
טוב עשית שפנית אלינו ויש לך כל הצדקה להרגיש לא נוח עם מה שאחותך אמרה לך.
מאחר ואת צעירה, לא כל כך מנוסה, וגם ביישנית - מה שכנראה גורם לכך שחסר לך מידע כי אולי לא נוח לך לדבר, לברר, לשאול, ולדון בעיניינים הקשורים במיניות. כמוך יש רבות וגם רבים, שאין להם נגישות קלה למידע, והמידע המדויק והרגיש לא ממש נמצא בכל מקום נגיש לצעירים שכל כך זקוקים לו.
הדברים שאחותך אמרה לך אינם נכונים, וגם הדרך בה היא אמרה לך אותם נשמעת חודרנית ולא מתחשבת בבישנות שלך ובמוכנות שלך לדבר על הנושא איתה בכלל.
אחותך ביטאה גישה מאוד מיושנת, שמרנית, אפילו מצ'ואיסטית שעבר זמנה. גישה זו גרמה לכך שנשים רבות לאורך הדורות לא יכלו לחוות אורגזמה כי אמרו להן שהדרך הנכונה לקיים יחסי מין היא בחדירה. יותר מכך הרעיון של לביים אורגזמות נולד בטעות ההסטורית הזו - כי אם אני חייבת לגמור בחדירה אבל אני לא יכולה - אז אני אביים את ההצגה הזו בשביל להרגיש נורמאלית וכמו כולם. אלא שמאז שהוסר הלוט מעל האורגזמה הנשית המועדפת אין צורך בהצגות האלה. המחקרים מראים בברור ש 85% מהנשים אינן יכולות להגיע לאורגזמה בחדירה ולכן גרוי הדגדגן הוא מפתח להנאה הנשית כי כבר מזמן התברר שהדגדגן הוא איבר המין הרגיש ביותר של האישה והמועדף על ידה. ולכן נשים בדור האחרון יודעות להסביר את הדבר לבני זוגן, להראות לו איך בדיוק לגרות אותן באופן שמתאים להן, וכך שני בני הזוג מרוצים, וכנים זה עם זו.
ולכן את יכולה להרגיש בטוח וטוב עם האורגזמה שלך באשר היא, כל דרך שאת מגיעה לאורגזמה היא בסדר גמור, ואינך צריכה להתבייש לשתף בכך את בן זוגך. חבל שהוא יעשה לך דברים שאינך נהנית מהם במקום שילמד לעשות את מה שאת מעדיפה. כך בונים זוגיות ואינטימיות בריאה.
נראה לי שעכשיו אולי את יכולה ליזום שיחה עם אחותך ולספר לה על הגיוון שבאורגזמה הנשית, לספר לה שלא נכון להתחיל בזוגיות מתוך ביטול עצמי והעדפת האחר, אנחנו חיים בעולם ששואף לשיוויוניות גם ביחסי המין, וגברים מודרניים אינם מעוניינים שבנות זוגם תביימנה אורגזמות אלא שתהננה איתם ותרצנה לקיים יחסי מין לא כדי לספק אותם אלא כדי להנות בעצמן.
אני מציעה לך לקרא את אחד הספרים העוסקים בנושא או לעשות חיפוש באינטרנט בכדי להרחיב את הידע שלך.
ב ה צ ל ח ה
ד"ר רונית אלוני
מתוך מדור "הכל יחסים" בעריכתה של שלומית לסקי - בשבועון "לאישה".
הוא לא ידע את הסיבה לחוסר הזקפה שלו....
שמעון נולד במקום הכי נמוך, מקום שרובנו לא ממש יודעים שיש עדיין מקומות כאלה בארץ. הוא נולד למשפחה בה שני הוריו אנשים קשי יום שנאחזו זה בזו ואחר כך היו תלויים זה בזו כדי להשלים את פרנסת ילדיהם – דוגמה לזוגיות ולהורות הם לא ממש היו לפחות לפי דבריו. את הביקורים המשפחתיים הוא זוכר לרעה, מפגשים צעקניים, אגרסיביים מלאי דיבור בוטה ופוגע לא כלפיו אלא האחד כלפי השני. מעולם לא הבין איך הוא שייך למרקם החברתי הזה? מתמיד הרגיש שונה, לא מצא את מקומו במשפחה, בסביבה, בבית הספר או בחברת הילדים השונה. אפילו סיגל לעצמו שפת דיבור שונה מיד כשהבין שאם ימשיך לדבר בשפה המשפחתית כל הדלתות יהיו סגורות בפניו.
הוא החליט להיחלץ משם בכל מחיר – רק כשעמד על דעתו החל לעבוד לפרנסתו ולחסוך כסף ולהתבסס. הוא נפלט ממערכת החינוך בתחילת התיכון ועבד מצאת החמה ועד צאת הנשמה – בעבודות קשות שחורות אך מתגמלות. היום בשנות השלושים לחייו הוא כבר בעל רכוש בעל בסיס איתן – אך חסר השכלה וחסר מיומנויות חברתיות זוגיות או אינטימיות. הוא מנסה להתחיל עם נשים, הוא יודע לפתוח בשיחה אך כעבור שעה קלה מרגיש שמעיין המילים שלו תם – אין לו על מה לדבר, אין לו מה לתרום לשיחה, הוא לא יודע לאן להוביל את הערב, איך לסיים אותו ומה לעשות מחר? גם אם היא ממש מעוניינת, הוא מתחמק ונסוג כי מה יגיד? מה יציע? הרי תוך זמן קצר תבחין שהוא ריק מתוכן, תבחין בחוסר הניסיון שלו, ואם לא תברח ממנו אז תברח כשתכיר את משפחתו ומוצאו. מיותר לציין שמבחינה מינית כל הניסיון שלו מסתכם במפגשים מקריים עם נערות ליווי בעיקר, כשהתפקוד המיני שלו לא יציב והוא מוסיף ומערער את הדימוי העצמי השברירי ממילא שלו.
וכך כשהרגיש שהגשים את חלום חייו – מוצא הוא את עצמו מול שוקת שבורה, בודד, לא רצוי ואפילו מדוכא.
יכולנו להתחיל איתו בעבודה ממוקדת על הקשרים הזוגיים והמיניים שלו, אך הרגשתי שלפני בחור אינטלגנטי שאם לא ישלים את השכלתו, ישפר את אוצר המילים שלו, וישפר את הדימוי העצמי שלו, לא יצליח לבנות את מגדל חייו על בסיס יציב. ולמרות שכבר פנה למטפלים בעבר ולא התמיד החלטתי בכל זאת לאתגר אותו ולהתמודד עם תחומים נוספים בחיים שלו.
במקביל להדרכה ולליווי שקיבל באיך יוצאים מה עושים ואיך מבלים, הוא עבר איבחון של הפרעות למידה וקיבל הוראה מתקנת שאפשרה לו להתחיל ללמוד בפעם הראשונה וגם להצליח בבחינה – חויה מכוננת שמעולם לא חווה. השיחות ביננו התרחבו והעשירו כי בפעם הראשונה בחייו קרא ספרון, קרא מאמר בעיתון מתחילתו ועד סופו, וחיווה את דעתו. הוא קיבל משימות ללכת לסרטים ואחר כך לדבר על מסרים משלימים. כל מה שעשה במפגשים הטיפוליים היווה בשבילו תרגול לפגישות הבאות בהן מצא את עצמו משוחח בכל פעם קצת יותר ארוכות. ככל שלמד והצליח בתחומים שמתמיד נמנע מהם מחשש להכשל, הרגיש בטוח יותר והעז גם במפגשים אינטימיים. לפניו עוד דרך ארוכה של השלמת השכלה, אך עם הביטחון שרכש וכושר ההתמדה אין לי ספק שהוא יעשה תמורה.
בעיני נשים הוא תמיד מצא חן אלא שעכשיו הוא גם מוכן להאמין שאכן הוא מעניין, שיש לו מה להעניק, ושגם לו יש לו מה להיתרם. הקשרים הראשונים היו יותר מהוססים, ועם נשים שהרגיש שהן מספיק פשוטות שהוא יכול לנסות. בהמשך העז לנסות לפגוש נשים שבעבר היו אצלו רק בחלומות – וגם איתן לא ברח למד לרכוש אמון, ובעיקר להתמודד בסביבה שקשה לצפות אותה.
שאלה:
אני יוצאת עם משהו כמה שבועות, אנחנו עושים סקס והוא אף פעם לא מצליח לגמור. הוא לא נראה לחוץ על זה, אנחנו יכולים לעשות סקס שעות ואני יכולה לרדת לו מלא זמן, והוא עדיין לא גומר, לא ידני, לא אוראלי ולא בחדירה. בחיים שלי לא נתקלתי בתופעה של גבר לא גומר, חשבתי שזו בעיה של נשים. למה הוא לא גומר ומה עליי לעשות? האם יתכן ואני לא מושכת אותו מספיק?
תשובה:
שלום לך
מה שקורה לחבר שלך נקרא בלשון המקצועית שפיכה מעוכבת או מאוחרת. הוא מכיר את זה אצלו מאז שהוא התחיל את חייו המיניים, זה יכול להתקיים גם כשהוא מאונן, שאינו מצליח להביא את עצמו לאורגזמה, (יש כאלה שבאוננות כשהם לבד כן יכולים לגמור ויש שלא) ויש אפילו גברים שגם אין להם קרי לילה. ולכן הוא רגיל לעצמו ולתופעה הזו - הוא אינו מכיר את עצמו אחרת. כלאמר זה בשום פנים ואופן לא קשור בך אלא בו ורק בו. זה בכלל לא סימן שאינך מוצאת חן בעיניו או שאינו מתרגש ממך - אין כל קשר!! וחשוב שלא תפילי על עצמך שום אחריות או אשמה או שתתאמצי לגרום לו לגמור כי זה ממילא לא יצליח. זה גם לא אומר שהוא אינו נהנה מאוד בחברתך ובמפגש מיני איתך, זה רק אומר שהוא לא יודע לגמור, לא יודע לשחרר את עצמו, מתקשה לאבד שליטה.
הדרך היחידה לפתור את המצב הזה הוא ללכת לטיפול מיני. זה לא עובר לבד, או בהחלפת בת זוג, וכפי שכבר כתבתי לך זה לא קשור במה שתעשי או כמה תתאמצי - להפך ככל שתתאמצי יותר המצב הזה מתקבע יותר ויותר. אז תעשי מה שכיף לך ולו, כל עוד כיף לך ולו - אם את הגעת לאורגזמה ובא לך להפסיק תפסיקי ללא רגשות אשמה שהוא לא גמר כי הוא כנראה לא יגמור - וחבל על התסכול שלך ושלו שמתגבר ככל שאת משקיעה יותר, הוא מתאמץ שזה יקרה וזה לא קורה... ושניכם מתאכזבים.
אורגזמה אינה כל התוחלת של יחסי המין, הרבה נשים לא גומרות בכל פעם, ולא עם כל אחד ועדיין הן מדווחות שהן אוהבות לעשות מין עם בני הזוג שלהם - כי עצם המפגש האינטימיות, המגע העונג, כשלעצמם יכולים להסב הנאה מרובה.
כשחברך יחליט לטפל בבעיה שלו הוא יוכל להפתר ממנה, אבל זה הגוף שלו, וההחלטה שלו, והוא כנראה עוד לא ממש מוכן לזה.
טוב עשית ששאלת כדי שחלילה הוא לא יפיל את האשמה עליך (חלק מהגברים עושים כך) וגם שאת לא תקחי אותה על עצמך.
אני מקווה שביחסים בניכם יש עוד איכויות שהגמירה שלו אינה הדבר החשוב ביותר עבורך או עבורו.
ב ה צ ל ח ה
ד"ר רונית אלוני .
שאלה:
האם להתחתן או לא?
אני בן 26, השתחררתי לא מזמן משרות קבע, והתארסתי לחברה שלי, שאיתה אני חי. היא החברה הראשונה הרצינית שלי, ואנחנו ביחד 4 שנים. היא מאוד רוצה חתונה, והרגשתי שאם לא אציע לה, היא עשויה בסוף להתייאש ולעזוב. אני אוהב אותה, אני באמת אוהב אותה. אבל אני שואל את עצמי, מה, זהו? מעכשיו סקס עם אותה אישה לכל החיים? הסקס טוב אבל אני בן 26 ומרגיש בן 40. כל החיים שלי אני בתוך מסגרת ולא בטוח אם זה טוב לי או חונק אותי. אשה, צבא, עבודה מסודרת. מה לעשות?
תשובה:
למתלבט הצעיר
השאלות שאתה מעלה הן מאוד חשובות ורציניות ואף אחד/ת לא יוכל לענות עליהן בשבילך אלא רק לחזק אותן ובסופו של דבר רק אתה תוכל להחליט על דרכך בחיים.
אם היית שואל את השאלות האלה לפני 30-40 שנה התשובה עליהן היתה בטח, לך להתחתן - אתם אוהבים ביציבות, ולמה לחכות?
המציאות היום השתנתה פלאים, הציפיות של א/נשים מעצמם אחרות לחלוטין, וגיל ההתמסדות אם בכלל נדחה בעשר שנים ולפעמים אף יותר. כמובן שהדבר תלוי לאיזו קבוצה חברתית אתה שייך. האפשרויות העומדות בדרכך וגם בדרכה של חברתך הן רבות וחלק מהן לא יתממשו אם תחליטו למסד את הקשר בנישואין או הסכם נישואין. עכשיו כל אחד מכם חופשי לקבל החלטות גם אם שניכם כבר מתחשבים זה בזו. בהתמסדות הקשר, החופש הזה עלול להצטמצם ואם מחליטים גם להקים משפחה הוא בדרך כלל מצטמצם עוד יותר. ויחד עם זאת בכל החלטה אתה מוותר על הדבר האחר שלא בחרת בו וכך זה תמיד. ולעולם לא תדע איך היו נראים חייך אילו בחרת באפשרות האחרת. אז עכשיו הבחירה שאתה עומד בפניה היא אם ללכת עם אהבתך הראשונה שיש בה ייחודיות רבה ולגדול ביחד עם בת זוגך הראשונה, ולוותר על חופש בחירה והתנסויות מגוונות ושונות ביחד עם התפתחות אישית מסוג אחר וחופשי. אם תבחר בבת זוגך אתה מסתכן שבעתיד תצטער על שלא העזת להפרד ולהתנסות במה שצעירים אחרים בגילך מתנסים.
אם תבחר להפרד ולהתנסות ולחיות חיים של צעירים, אתה מסתכן שלא תרגיש כל כך אוהב וקרוב עם בנות זוגך הבאות - שכבר לא תהיינה האהבה הראשונה, ואתן תחווה חוויות אחרות בחלקן ראשוניות, בחלקן מרגשות ובחלקן מאכזבות - הגיוון טומן בחובו גם חוויות לא כל כך נעימות.
אתה עומד בפני הבחירה ביציבות קביעות ובטחון - הבחירה להשאר עם חברתך האהובה, לבין הבחירה בחופש עם סיכון שבצידו הרפתקאות - הבחירה להפרד ולצאת למסע.
ואולי תחליטו לקחת פסק זמן ולאפשר לשניכם התנסות לפרק זמן מסוים שבעקבותיו תחליטו אם לחזור אחד לשניה או להמשיך בדרך חדשה.
בהצלחה, ד"ר רונית אלוני