top of page

חדש באתר!

התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו"
פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה

טיפול מיני לגברים

הטיפול המיני לגברים מותאם לצרכים האישיים של כל מטופל, ומיועד לסייע בכל הליקויים הנפוצים בקרב גברים כגון: שפיכה מוקדמת, שפיכה מעוכבת, בעיות זקפה, חוסר ניסיון זוגי/מיני, ביישנות, חרדות כלליות וחרדות ממצבים אינטימיים. קושי בבניית מערכות יחסים, חוסר ביטחון במפגשים עם נשים, שיקום מיני-רגשי לאחר פרידה, עקמת הפין ומיקרופניס (גודל פין מתחת לנורמה).

מתוך הטור השבועי של ד"ר רונית אלוני "פרטים אינטימיים" שהתפרסם בשבועון "לאישה" בעריכתה של מיקי מלץ.

 אישה לסבית עם טראומה מינית

הוא מנהל תמיכה טכנית בכיר, הוא איש נאה המנהל צוות אדיר, יש בצוות שלו הרבה בנות שרוצות להתחיל איתו אך הוא נמנע בתואנה שאף אחת לא ממש מוצאת חן בעיניו, אף אחת לא ממש מדליקה אותו, אף אחת לא מספיק מגרה אותו לדבריו.

הוא כבר איש מבוגר, בראשית ה 40 לחייו, גרוש מזה 3 שנים, שבשנות גרושיו היו שתי נשים איתן יצא לתקופה קצרה – תמוה כשמסתכלים עליו ומדברים איתו, ויודעים שהוא בהחלט יכול להיות  הרבה יותר מבוקש.

לפני הנישואין? גם אז אין לו ממש היסטוריה מפוארת, חברה וחצי,  עד שהכיר את אשתו, איתה החליט להתחתן די מהר לאחר ההכרות. היא אישה ממש נאה אך גם היא לא משכה אותו או גירתה כבר מההתחלה. כן הם קיימו יחסי מין לאורך הנישואין, אך רק פעם בחדש ורק לפי בקשתה ויוזמתה, הוא עשה את זה רק בכדי לספק אותה. את עצמו סיפק באוננות, כשהפורנוגרפיה משלימה לו את הפנטזיות החסרות. אז הוא מתפקד בביטחון אז הוא נהנה, ולאשתו,,,, רק מספק לה טכנית את "עונתה". וכך זה היה כמעט מההתחלה.  תשאלו למה הוא החליט להתחתן איתה? כי היא הייתה היחידה איתה הצליח בפעם הראשונה לא לאבד זקפה בחדירה. ולאורך כל חיי נישואיו תפקד איתה בתדירות הנמוכה אך בביטחון שלא תאבד הזקפה.

Therapy Comforting.jpg

קיים במרפאה גם מסלול טיפולי לגברים הומוסקסואליים המעוניינים לבדוק אפשרות לקיים קשר עם אישה.

שפיכה מוקדמת

שפיכה מוקדמת היא מצב מוכר לרוב הגברים הצעירים כאשר הם מגלים את גופם. זהו תהליך טבעי שקורה לרוב בהתנסויות המיניות הראשונות שלהם. רוב הגברים לומדים עם הזמן לווסת את השפיכה שלהם ולאט לאט רוכשים שליטה המאפשרת להם לדחות את מועד השפיכה לזמן המתאים להם ולבנות/בני זוגם. אצל מספר לא מבוטל של גברים השליטה הזו לא מתפתחת והם גומרים או מגיעים לאורגזמה לפני שהיו רוצים ובעיקר ללא שליטה.

מצב זה מוגדר כשפיכה מהירה, אין לו הגדרה של זמן או מספר תנועות אך ברור שהגבר שלו זה קורה חש שהמשחק המיני נגמר לו עוד לפני שהיה רוצה ועוד לפני שמיצה את תחושת ההנאה שלו ושל בת הזוג שלו.

הסיבות לשפיכה המהירה אינן בהכרח ברורות, החל מאי נוחות ועד חרדה מעצם החדירה,  עמדות שליליות כלפי מיניות וכלפי נשים, מתח, לחץ ותחושה שהגבר נמצא בבחינה ובביקורת, מערכות יחסים מורכבות בהן יש מאבקי כוח לא מדוברים ותקשורת מינית ואינטימית לקויה, יש הטוענים כי לפחות לחלק מהמצבים של שפיכה מהירה יש רקע פיזיולוגי ולכן בשנים האחרונות מנסים לפתח תרופות מותאמות לכך.

הטיפול

מאחר ושפיכה מוקדמת הינה תופעה שכיחה ביותר ורבים הם הצעירים המתמודדים איתה, נכתבו בנושא מספר לא מועט של ספרים. גם הלן זינגר קפלן ממובילות הטיפול המיני בעולם כתבה ספר בנושא וגם ד"ר צוקרמן מראשוני המטפלים המיניים בארץ כתב ביחד עם קולגות בעברית ספר על פליטת זרע מוקדמת (פז"מ)

הטיפול בשפיכה מוקדמת מתחיל בדרך כלל בתרגילים בזמן אוננות שמטרתם למקד את המטופל ברגע השפיכה, ולזהות אותה ואת הרמזים לה. דרגת הקושי של התרגול הולכת וגדלה ככל שהמטופל מתקדם בתרגול. לתרגילים קוראים בלשון המקצועית stop start או בעבר קראו להם תרגילי לחיצות.

כאשר הגבר למד לשלוט בשפיכה שלו ובכך להשהות אותה כשהוא משוחרר מלחצים ומביקורת של בת זוג הוא יכול להעלות שוב את דרגת הקושי ולהתנסות עם בת הזוג – גם כן בתרגילים המתקדמים בהדרגה.

במקרה וקיים קושי לפתח שליטה, ניתן להיעזר בתרגול בתרופות מעכבות שפיכה המסייעות בתרגול. בדרך כלל לאחר השגת שליטה ניתן להפסיק לקחת את התרופות.

רק במקרים קיצוניים ממשיכים הגברים לקחת מינונים נמוכים של התרופות כדי להרגיש בטוח.

שפיכה מאוחרת | מעוכבת

למרות ששפיכה מעוכבת נדמית כמו ההיפוך של שפיכה מהירה אין הדבר כך. שפיכה מעוכבת הינה תופעה הרבה יותר נדירה, והיא בדרך כלל מורכבת יותר רגשית, יחד עם זאת סיכויי ההחלמה ממנה גבוהים אם מבצעים את התרגול כנדרש.
שפיכה מעוכבת מופיעה בדרגות קושי שונות: המופע הקל שלה הוא גבר היכול להגיע לאורגזמה באוננות ובקרי לילה אך אינו יכול להגיע לשפיכה בזמן חדירה או בנוכחות או בקרבת בת/בן הזוג., לעיתים הוא יכול להגיע לאורגזמה ושפיכה גם עם בת /בן הזוג אך רק לאחר זמן רב הדורש מאמץ ניכר ממנו ומבת /בן הזוג

במקרים יותר מורכבים הגבר לא יוכל להגיע לאורגזמה גם באוננות, אך כן חווה שפיכות לילה. במקרים הקיצוניים יותר אין בכלל שפיכה.

ישנם מצבים רפואיים היכולים לגרום למצב בו אין שפיכה: תאונות הפוגעות באגן, מצבים הורמונאליים א-נומליים, תרופות פסיכיאטריות המעכבות שפיכה, או ניתוחים בערמונית עם גידולים שפירים או ממאירים. ברוב המקרים אצל גברים צעירים לא המצב הרפואי הוא הסיבה אלא חוסר אמון, המנעות, קושי בנתינה התמסרות ובשחרור let go כמו גם טראומה מינית או אחרת שגרמה להמנעות זו ולאי היכולת לשחרר.

הטיפול

הטיפול בשפיכה המאוחרת הינו יותר מורכב ומתייחס עוד יותר להיבטים הרגשיים של המצב ולסיבות שאובחנו כגורמות או מחמירות את המצב.
הטיפול עשוי לכלול תרגילים של חשיפה הדרגתית מנקודת המוצא של המטופל עד שתתקיים אפשרות להגיע לאורגזמה.
התהליך דורש בניית אמון בבן הזוג או בבת הזוג , ריכוז רב בתחושות הגוף ולא במחשבות טורדניות אם תקרה או לא שפיכה ומתי. המטופלים לומדים להתמקד בהנאה שלהם בלבד ובהנאת בת/בן הזוג  וכך לא מפריעים לשפיכה הטבעית שלהם להתרחש.

אינאונות או קשיים בהשגת זקפה

אינאונות יכולה להופיע בכל גיל, היא יכולה להיות זמנית או קבועה והיא יכולה להיות תמידית או משתנה עם הנסיבות.
כשתופעת אינונות היא תמידית ומופיעה בכל מצב – כלומר גם עם בני/ות זוג , גם באוננות וגם בשנת הלילה  - מצביע הדבר על מקור רפואי או פיזי. זה יכול לקרות מכשל מולד, מדלף ורידי, כתוצאה מתאונה בילדות, ממחלה או מתרופות הפוגעות במנגנון הזקפה. כמובן שככל שעולים בגיל ומתקיימת ירידה הורמונאלית הדרגתית כמו גם מצטרפות מחלות כרוניות נוספות כסוכרת ולחץ דם – ואז הסיכוי שיווצר כשל זקפתי הולך ועולה.
אצל גברים צעירים הסיכוי שאינהאונות היא על רקע פיזי – נמוך.
יחד עם זאת יכולה להופיע אינאונות ממקור רגשי גם אצל גברים מבוגרים יותר עם השתנות מעגל החיים, הסטטוס המשפחתי, מתחים בעבודה, מחלות שאינן פוגעות בזקפה אך פוגעות הדימוי העצמי וכו'.
אצל גברים צעירים אינהאונות תהיה בדרך כלל על רקע של חרדת ביצוע, או כתוצאה מהעובדה שקרה מקרה של אובדן זקפה ללא כל הסבר (מה שיכול תמיד לקרות וזה לגמרי נורמאלי ותקין). מה שקורה אז שחלק מהגברים כל כך נלחץ מהעובדה שהפין לא נשמע להם שהוא מאבד את הביטחון ומתחיל לבדוק את תפקוד הפין במצבים שונים. ככל שהגבר מתמקד בתפקוד שלו ולא בהנאה שלו, התפקוד ייפגע.  ולזה קוראים חרדת ביצוע. מרוב חרדה שהביצוע יהיה תקין הוא נהיה באופן פרדוקסלי לגמרי לא תקין.
סיבות רגשיות נוספות יכולות גם הן לגרום לירידה בזקפה גם אצל גברים צעירים במיוחד אצל אלה המתקשים להתרכז. זקפה דורשת ריכוז בהנאה ומי שעסוק בביצוע ולא בהנאה או שענייני יומיום אחרים מטרידים אותו יכול לאבד את הזקפה תוך כדי קיום יחסי המין.
אצל צעירים או מבוגרים החווים אינאונות בנסיבות מסוימות כמו עם בת זוג אחת ועם אחרת לא, כמו כשהם בקשר קבוע הכל תקין ובקשרים מזדמנים לא, או הפוך, ניתן לרדת לעומקם של הדברים, להבין אותם ולטפל בהם בהתאם.
יש תמיד לזכור כי העובדה שגבר חווה אינונות  גם אם היא פיזית, תתלווה לכך תגובה רגשית קלה או עוצמתית בהתאם לאישיות של האדם ולכן יש לאבחן כל מקרה לגופו ולעשות את האבחנה המבדלת בין הסיבה לתוצאה. כמו כן גם לתגובה של בת/בן הזוג יש משקל לא מבוטל ולפעמים אפילו קריטי, ולכן אם יש בת/בן זוג  כדאי לכלול גם אותם בתהליך האבחון.

דרכי הטיפול

דרכי הטיפול באינאונות משתנות בהתאם לאבחנה ולמורכבות התופעה.
במקרה שמאותר גורם פיזי רפואי הניתן לטיפול באמצעות תרופות או התערבות כירורגית, הטיפול יתקיים בשילוב עם הטיפול הרגשי והזוגי במידת הצורך, רופאי המרפאה ד"ר רפי חרותי, ד"ר ליאורה אברמוב  וד"ר אורית שלמון יאבחנו, יקבעו את הטיפול המתאים ויפקחו על התהליך לאורך כל הדרך.
לכל מטופל תתואם מטפלת מינית מוסמכת או מתמחה בהתאם לחומרת הבעיה ויכולותיו הכספיות, המטפלת המינית תעבוד איתו על ההיבטים הרגשיים וההתנהגותיים הקשורים בבעיה כפי שאובחנה. במידת הצורך היא תעמוד בקשר עם הגורמים הרפואיים במרפאה. המטפלת תנחה את המטופל לכל אורך הדרך עד שיוטמעו התנהגויות יעילות יותר וכך תפחת החרדה והמטופל יוכל ביעילות רבה יותר להתרכז בהנאתו. כתוצאה מכך התפקוד הזקפתי ישתפר והמטופל ידע איך לנהוג אחרת במקרים שהתופעה תחזור, כדי לא לחזור שוב ושוב למצב של חרדה ואובדן זקפה. הטיפול הנו הדרגתי, מותאם ליכולת של המטופל ולהזדמנויות בחיים הנקרות על דרכו.
במידה ואין למטופל בת זוג והוא מתקשה ליצור קשר כדי לממש את הנלמד והמדובר בטיפול תוצע לו האפשרות של טיפול בעזרת בת זוג חלופית - סרוגייט שתלווה אותו כמו בת זוג לכל דבר בכדי לסיים את התהליך.

עקמת הפין

מיקרופינס (גודל פין מתחת לנורמה)

חרדות כלליות וחרדות ממצבים אינטימיים

כל אחד חווה חרדה נורמלית: תחושה כללית לא נעימה של מתח ודאגה, שיכולה להיות מלווה בתחושות גופניות שונות. החרדה הינה מצב פסיכולוגי ופזיולוגי המהווה מעין סימן אזהרה מפני סכנה קיימת. החרדה נבדלת מפחד בכך שהפחד מתעורר בתגובה לאיום ידוע, חיצוני, מוגדר או שאינו קונפליקטואלי, בעוד שהחרדה היא תגובה לאיום שאינו ידוע, פנימי, מעורפל או קונפליקטואלי.

החרדה יכולה להופיע ברמות שונות, בתדירות שונה, לפרקי זמן שונים ובתגובה לגירויים שונים. בהתאם למופע החרדה עלולה להתפתח מצוקה ואף שיבוש בתפקוד התקין מבחינה אישית, חברתית ומקצועית.

בכדי לאבחן האם מדובר בהפרעת חרדה, יש צורך בפנייה לאיש מקצוע (כגון פסיכיאטר, פסיכולוג קליני או רופא משפחה), המאבחן את הפונה באמצעות ראיון קליני. במהלך הבדיקה נעשית סקירה של מרכיבי החרדה וסיווג החרדה, המאפשרים בחירת גישה טיפולית.

תסמיני החרדה רבים ומגוונים, הם יכולים להופיע בשילובים שונים ובעוצמות שונות בהתאם למרכיבי החרדה (להלן מספר דוגמאות):

  • מרכיב גופני – דפיקות לב, הזעה, לחץ בחזה, קוצר נשימה, כאבי בטן, כאבי ראש, עלייה בתנועות מעיים, צורך מוגבר להטיל שתן, תחושת חוסר יציבות.

  • מרכיב רגשי – אי שקט, מתח, חוסר בטחון.

  • מרכיב מחשבתי (קוגניטיבי) – דאגה, מחשבות מציפות וטורדניות.

  • מרכיב התנהגותי – טקסים, המנעות.

  • את הפרעות החרדה ניתן לסווג למספר סוגים עקריים:

  • הפרעת חרדה מוכללת Generalized Anxiety Disorder = GAD.

  • הפרעת פאניקה.

  • חרדה חברתית Social Anxiety Disorder = SAD

  • פוביות ספציפיות.

  • הפרעה טורדנית כפייתית Obsessive Compulsive Disorder = OCD

  • הפרעת דחק בתר חבלתית Posttraumatic Stress Disorder = PTSD

 

מיניות ותפקוד מיני מערבים מספר רב של מרכיבים הפועלים יחד: גופניים (אנטומיים ופיזיולוגיים), נפשיים-רגשיים, תרבותיים, בין-אישיים, ואף חוויות עבר והתמודדות עם שלבים שונים במעגל החיים. מכאן שכשאנו מאבחנים בעיות בתפקוד מיני, כגון חרדת ביצוע או פחד מחדירה (למשל ביחסי מין, בדיקה גניקולוגית או שימוש בטמפונים), הברור יתייחס לכל אחד מהמרכיבים האמורים, תוך התייחסות ספציפית למרכיב הנפשי וברור הקשר, אם קיים, להפרעת חרדה אחרת.

פחד מאינטימיות  הינו פחד מיצירת קשרים אישיים קרובים מבחינה רגשית ו/או גופנית, ולרוב מהווה ביטוי לפגיעות גבוהה או פחד מנטישה. יש המתייחסים לפחד מאינטימיות כחלק מביטוייה של חרדה חברתית, בעוד שאחרים מתייחסים אליו כחלק מהפרעות חרדה אחרות.

הטיפול בהפרעות חרדה נחלק לשתי גישות עיקריות:

  • גישה פסיכולוגית – הכוללת מספר שיטות אפשריות, כגון טיפול דינאמי או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. לטיפול הפסיכולוגי בהפרעות חרדה מוסיפים לרוב לימוד דמיון מודרך, טכניקות הרפייה והרגעה או היפנוזה.

  • טיפול רפואי – הכולל שימוש בתרופות הרגעה ותרופות נוגדות חרדה.  לעיתים קרובות מומלץ לשלב בין הטיפול הפסיכולוגי לטיפול הרפואי.

קושי בבניית מערכות יחסים

חוסר ביטחון במפגשים עם נשים

שיקום מיני-רגשי לאחר פרידה, גירושים, התאלמנות

מתוך התכנית "בריאות 10" ששודרה בערוץ 10 בהנחייתה של אפרת אנזל

מתוך התכנית _בריאות 10_ ששודרה בערוץ 10 בהנחייתה של אפרת אנזל רונית אלוני
bottom of page