ייעוץ מיני - ד"ר רונית אלוני

"בטיפול המיני הם לומדים שפה נוספת, שפה של רגשות, ג'סטות ונגיעות. למשל כשהם מלטפים יד או פנים של אישה הם לומדים לקרא את תחושותיה. בתחילת הדרך הם לא האמינו שזה אפשרי. עם הזמן הם חווים שמישהי נהנית ממגעם והמשוב הזה גורם להם לתחושת הצלחה ולהרגשה נפלאה."

 

אחד המטופלים, גבר נאה בן 33 עובד מצליח בחברת הייטק מובילה ניווט את עצמו במשך השנים למצב של נתק חברתי טוטלי. לא רק שלא הצליח לאסוף חברות, הוא גם איבד את חבריו הטובים. בכל פעם שאחד מהם התחתן ונולדו לו ילדים הוא יצא מחייו. במקום העבודה הוא לא יצר קשרים חדשים, התרחק מכולם וכולם התרחקו ממנו. הוא נתפס כאוטסיידר וככזה לא היה לו על מה לדבר עם חבריו.

"מספר הנושאים שהוא לא חש שותף להם כמו משפחה וילדים, נשים, סקס, חופשות הלך וגדל. הוא נדחק לבידוד חברתי הולך וגובר."

 

מה שקורה שגברים בני 30 – 45 צריכים לעבור תהליך התבגרות של בני 10 - 17.

​

"הם באים למרפאה כביכול כדי ללמוד לקיים יחסי מין, אבל כולם עוברים תהליך הקרוי האצת גיל ההתבגרות שבמסגרתו הם לומדים הכל. החל מנגיעות קטנות והחלפת מבטים שהרי מדובר באנשים שמעולם לא נגעו בהם בנגיעה ארוטית. לעיתים צריך להסביר למטופל שלפני שקופצים למיטה עם בחורה, מקובל לעבור מסלול מסוים, להזמין אותה לבית קפה, לדעת איך מזמינים מהמלצר, ומי משלם והעיקר מה להגיד לה בין לגימות הקפה. החשש שלא יהיה על מה לדבר בפגישה מאיים ומשתק אותו. זהו מצב חדש שבו אין לו שליטה. רבים מהמטופלים שהכרתי רגילים לדבר על עבודה,ספורט והייטק בלבד. בגלל מצבם האישי הם אינם הולכים לקולנוע, או לתיאטרון ונוסעים לחו"ל בעיקר במסגרת עבודה.

כך שעולמם הולך ונעשה מוגבל מעט על אף היותם אינטליגנטים מאוד. במהלך הטיפול אנחנו עושים מסג' לחלק הזה באישיותם".

 

מהם שלבי הטיפול: מדובר בטיפול משולש, בו משתתפים מטפלת מינית מוסמכת, מטופל וסרוגייט. המטפלת המינית בונה עם המטופל את מקבץ פגישותיו עם הסרוגייט שבשלב הראשון מתקיימות במקום בילוי בחוץ. בתכנון המקדים אנו קובעים את המקום, מגדירים את מטרות הפגישה ומה יעשו בה. במקביל המטפלת מדריכה את הסרוגייט לגבי מה יקרה בפגישה. האם ליזום, או לאפשר למטופל להיות היוזם בפגישה וכו. כל מה שנקבע עם המטופל לפני כל פגישה, זה המכסימום שהוא רשאי לעשות עם הסרוגייט. אפשר פחות אך אסור מעבר לזה. למשל שבפגישה הקרובה הם יחזיקו יד ביד, יסתפקו בליטופי פנים, או יסירו חולצה בלבד. קביעת הגבולות נועדה בעיקר למתן את החרדה שלהם, כמי שחוששים שהעניינים ייצאו משליטתם. בטיפול ההדרגתי הם יודעים בדיוק מה יקרה ומה עליהם לעשות וכך מתקדמים שלב אחרי שלב עד לקיום יחסי מין מלאים עם הסרוגייט בחדר הטיפולים שבמרפאה ומשם הם נפרדים מהסרוגייט ויוצאים לחיים האמיתיים.

​

"לאחר כל פגישה, הסרוגייט מגישה דוח למטפלת המינית בו היא מפרטת את מהלך הפגישה, את יחסו של הבחור אליה כאישה, האם הוא התייחס אליה בנועם, האם הקשיב לדבריה, האם חיבב אותה ונגע בה, או שלהרגשתה היא מבלה עם "קרחון נטול רגשות". היא מציינת גם את התרשמותה ממצבו של הגבר: האם היה שרוי בחרדה ובמתח או שהיה זורם קליל ונחמד.

 

" לקראת סיום הטיפול - המטפלת שואלת את הסרוגייט: נניח שהבחור היה חבר שלך ולא מטופל, האם ההתנהגות האינטימית בפגישה שלכם היתה סבירה? אם תשובתה חיובית, הטיפול מסתיים, אם היא אומרת שהיתה מעיפה אותו לכל הרוחות אילו היה חבר שלה, אני מבינה שהדרך עוד ארוכה.

"פרק הזמן הנדרש לשיקום מיני משתנה ממטופל למטופל. יש שמסתפקים בשתי פגישות, שלאחריהן הם כבר יודעים ליזום ולפלרטט, בעוד אחרים שממש אין להם את זה, נזקקים לעשר פגישות ויותר, למעשה הם נמצאים בתהליך של ניסוי ותהייה, מסתכלים מה עושים אחרים, מחקים, ואם זה מתאים להם הופכים את זה להתנהגות נרכשת שלהם".

 

אלוני מספרת שבין המטופלים שסבלו מחרדת ביצוע קיצונית היה גבר אחד שלמרות שטופל תקופה ממושכת לא היה מסוגל להביע רגשות כלפי הסרוגייט שלו אלא דרך האגואיזם שלו. "על אף שהיא מצאה חן בעיניו והוא נמשך אליה, התקשה אותו מטופל להודות שהוא מרגיש משהו כלפי אישה. הוא אמר שהוא מתגעגע לפגישה השבועית איתה, אבל שלל את האפשרות שמדובר בהבעת רגשות אלא בגעגועים לסיפוק המיני שלו. תוך כדי התהליך ההתפתחותי שלו ובניית המודעות שלו כלפי רגשות הוא יכול היה להכיר ברגשותיו כלפיה ואפילו העז לדבר על געגועים חיבה ומשיכה.