top of page

חדש באתר!

התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו"
פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה

חוסר חשק מיני

מתוך הטור השבועי של ד"ר רונית אלוני "פרטים אינטימיים" שהתפרסם בשבועון "לאישה" בעריכתה של מיקי מלץ.

חוסר חשק מיני, פגיעה בדימוי העצמי, בגידה ותוצאותיה

יאנה היא אחות ראשית בבית חולים ידוע, ולדי הנו מעצב גרפי בעל חזות נורדית קרירה ומאופקת.
יאנה היא אישה חכמה ויפה שאינה מודעת למעלותיה כלל, היא סקסית במיוחד וגם לכך היא מתכחשת. הם נשואים 10 שנים ולהם ילדה אחת.
יאנה הפקידה את כל הדימוי הנשי שלה ואת תחושת הערך העצמית שלה בידי ולדי, והיא ממתינה שנים רבות שהוא ייתן לה את תחושת הביטחון וההערכה לה היא זקוקה ומעולם לא ספקה לעצמה. בעבר יאנה היתה נשואה לניקולאי (עוד טרם עלייתה לארץ) שנהרג בתאונת אופנוע. ניקולאי היה גבר יצרי, סקסי, אנרגטי, ובעל יכולת ביטוי יוצאת דופן אלא שהצד הפרוע שלו הביא אותו אל מותו. שנה לאחר מותו עלתה לארץ הכירה את ולדי שאישיותו היציבה הקבועה והאחראית הבטיחה לה שהוא לא ייקח סיכונים מיותרים והיא לא תצטרך לדאוג שתאבד אותו.

אנחנו נוטים לבלבל בין שתי תחושות והרגשות שונות – חשק מיני ותשוקה מינית.

אנחנו נוטים לבלבל בין שתי תחושות והרגשות שונות – חשק מיני ותשוקה מינית.

תשוקה מינית היא אותו רגש שאנחנו מרגישים בתחילתו של קשר בו אנו רוצים להיות עם בני/ות זוגנו כל הזמן לראות אותם ולגעת בם. תחושה זו חולפת בדרך כלל כשהקשר מתייצב ואנחנו יכולים יותר להתרכז בחיי היומיום שלנו.

חשק מיני הוא רצון הקיים ברובנו לקיים פעילות מינית עם עצמנו או/ו עם בני/ות זוגנו. לכל אחת מאיתנו רמת חשק שונה והיא תלויה במצבנו הכללי הפיזי הרגשי החברתי והזוגי. החשק המיני שלנו משתנה גם לפי מקומנו במעגל החיים שלנו: לצעירות יש בדרך כלל יותר חשק, לפנויות או לנשים שרוצות להכנס להריון יהיה חשק גבוה. לעומת זאת אם אישה חולה או לחוצה בעבודה או סובלת מבעיה כלכלית יתכן וזה יגרום לירידה בחשק המיני שלה.

ישנם מצבים רפואיים שיכולים להשפיע על החשק שלנו כמו מחלות (אי סדירות הורמונאלית) תרופות שונות, דיכאון חרדה וכו. ולחילופין גם הריון יכול להשפיע או כמה רחוקה האישה או קרובה למועד המחזור החודשי שלה.

מאחר והחשק המיני הנשי מורכב מגורמים רבים והוא תלוי גם במחזוריות החודשית של האישה גם במערכות היחסים שלה עם כל הסובבים אותה וגם בגורמים סביבתיים שנראים לכאורה לא קשורים – קשה להפריד בין הגורמים, אלא יש צורך לאבחן את כולם ולטפל במשמעותיים שביניהם.

חוסר ניסיון מיני ובתוליות מאוחרת

החברה שלנו, עד לפני כמה עשרות בודדות של שנים, קידשה את הבתוליות ועדיין בחברות שונות מקדשת אותה. (בחברה החרדית ובחברה הערבית, ולמרות המוסר הכפול בין נשים לגברים בעצם מקדשת את הבתוליות אצל שני המינים). בחברה החילונית הופכת הבתוליות אחרי גיל מסוים להיות נטל, בושה, סמל לאי הצלחה ולכן סוד שיש להסתיר אותו גם על ידי גברים וגם על ידי נשים.

בכל זאת ישנם גם גברים וגם נשים שעד גיל מבוגר יחסית לא מתנסים בחוויות מיניות זוגיות, וככל שעובר הזמן, לחוות באופן מקרי וטבעי חוויות כאלה הופך עבורם משימה שקשה להשלים אותה. הצורך להסתיר את החסר הזה, הבושה שהם חסרי ניסיון, העובדה שהם רואים בזה סימן לכישלון והיותם לא רצויים או מיעוטי הזדמנויות – גורמת להם/ן עם השנים יותר ויותר להתכנס בתוך עצמם, להתרחק ולהימנע מכל הזדמנות גם אם היא נקרית על דרכם.

חלקם מתביישים שחוסר הניסיון שלהם ייחשף, וחלקם חוששים מפני קרבה אינטימית בשל התנסויות שנחוו ככישלון בעבר. חלקם סובלים מחרדות ומתקשים לבנות אמון, ואחרים אוחזים בעמדות שליליות כלפי המין השני שספגו בבית. יש אנשים שבשל מצבים רפואיים או מולדים מסוימים מרגישים דחויים ולא אטרקטיביים וגם הם יכולים לשייך את עצמם לקבוצה זו.

התוצאה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים – הימנעות הולכת וגוברת מחברתם האינטימית של בני זוג פוטנציאליים, חוסר יכולת להבחין בכל סימן או רמז של רצון לקרבה מצד אחרים, שדר בלתי מודע כלפי חוץ – "אל תתקרבו אלי אינני זמינ/ה". חלק מהם יקיימו קשרים רק עם בני מינם ואחרים יקיימו קשרים ידידותיים בלבד עם בני המין השני, ברגע שינתן רמז על אפשרות של קשר אינטימי הם ייסוגו.

מציאות זו אינה נשארת רק בתחום המיני ויש לה השלכות גם על תחומים אחרים בחייהם של הא/נשים המתמודדים איתה. הפגיעה בדימוי העצמי, הצורך לקיים את הסוד מרחיקים אותם מאחרים, פוגעים בביטחון העצמי שלהם ובתחושת הערך העצמית שלהם ולכן יכולים להשליך גם על הקריירה שלהם, גם על חייהם החברתיים בכלל וגם על הקשרים עם בני משפחה אחרים.

הטיפול

בתהליך האבחון במרפאה יאותרו  הסיבות הראשוניות להיווצרות המצב ואז ייבחרו דרכי הטיפול המותאמות לכל אחד ואחת. לצעירים יותר (כדאי כמו תמיד לפנות לטיפול כמה שיותר מוקדם אם הדבר מתאפשר) תוצמד מטפלת מינית שתלווה אותם בתהליך יצירת הקשר שתצייד אותם בכלים שיעזרו להם לדעת איך להציג את עצמם, מתי לחשוף ואת מה ובאלו מצבים מתאים להיחשף ובפני מי. תתורגל איתם שליטה במצבים של חיזור ואינטימיות כך שהם לא ירגישו שהם נמצאים בסביבה מלחיצה וללא שליטה המשתקת אותם.

המטפלת המינית תלווה אותם בכל שלבי יצירת הקשר עם בני זוג שהם בוחרים, תתרגל איתם שיחות אינטימיות והתקרבות הדרגתית אותה הם יישמו בחיים הפרטיים שלהם.

למבוגרים יותר לעיתים תוצע אפשרות של טיפול בעזרת בני זוג חלופיים – תלוי במידת ההמנעות שלהם, במידת היכולת שלהם להתמודד, ובמידת התכיפות שהם חשים לשנות את מצבם. חלק מהפונים למרפאה באים לאחר שנים ארוכות של "תרדמת" בה לא ניסו כמעט לקיים כל קשר ועכשיו כשהדבר החל מטריד אותם או מבהיל אותם הם רוצים לפתור את הבעיה במיידי. טיפול מיני בעזרת סרוגייט עשוי לקצר תהליכים ולהכניס את הא/נשים לנתיב חדש של צמיחה ועליה משמעותית בביטחון העצמי שמאפשר שינוי מהיר יחסית.

חוסר חשק לאחר לידה

לאחר לידה ובתקופות הנקה:
אבדן החשק והעניין במין הינו תופעה שכיחה בנשים רבות לאחר לידות, בעיקר לאחר לידה ראשונה. הסיבות נובעות משינויים גופניים אך בעיקר מסיבות נפשיות. התפקוד החדש כאם דורש מהאישה להיות זמינה וקשובה יום ולילה לצרכי התינוק. כתוצאה מכך נוצר אצלה מצב של מחסור בזמן פנוי לעצמה, עייפות מצטברת, מתחים לגבי התפתחות התינוק ותהיות לגבי התפקוד שלה כאם. אחד הדברים האחרונים שיעסיק את האישה בתקופה זו יהיה המין! בדרך כלל עובר כחצי שנה עד שנוצר סטאטוס-קוו חדש בבית והמין יחזור לשגרה פחות או יותר.לעתים קרובות אין המצב המיני החדש זהה למצב שהיה לפני הלידה  אלא נוצרה מערכת מינית אחרת (חשק נמוך יותר, תדירות נמוכה יותר) לעתים הסיבות הן אובייקטיביות: עקב חוסר פרטיות, פחות שעות "איכות" עם הבעל, ויותר זמן המושקע בילדים. יש מקרים בהם עשויים לחלוף כשנתיים עד שהאישה תתאושש נפשית וגופנית מהלידה . מבחינה גופנית קיימת ירידה בטסטוסטרון, (הורמון המין הגברי המצוי בגוף האישה ובעל השפעה על החשק המיני), בתקופות לאחר לידה ובתקופות הנקה הגורמת לדיכוי החשק המיני בתקופה זו.

שחיקה בחיי הזוג

שחיקה ולחצים:
הדרישות של החברה המודרנית למצוינות ולשוויון בין המינים הרימו את רף הציפיות מהנשים. הן אמורות לתפקד בצורה מרבית בעבודה, להתקדם ולהצליח כמו כל הגברים, לנהל משק בית למופת, לגדל ילדים ולשאת באחריות לכל המטלות היומיומיות הקשורות בבית ובילדים, לשמור על תדמית גוף מושכת ונשית, להיות בת זוג תומכת, אוהבת וקשובה לבן זוגה , ממש superwoman!! כשכל הדרישות האלו כמובן צורכות אנרגיות וזמן, אז מה הפלא שמאגר האנרגיות של האישה אוזל , ובסופו של יום עמוס ומלא מטלות אין היא מרגישה תוססת ומלאת תשוקה לבן זוגה אלא חולמת להניח את הראש על הכר, להתנתק מהעולם ולהיכנס לעולם המבורך של השינה.  

שגרה מינית:
במחקרים שונים דווח שלכ – 70% מהזוגות יש קשיים בתפקוד המיני בשלבים שונים בחייהם. נשים, מסתבר, זקוקות יותר לרומנטיקה מאשר לאקט המיני כשלעצמו; הן זקוקות לחיזור, לחיבוק ולתחושת אינטימיות וקרבה עם בן הזוג. כשזו חסרה - והאקט המיני הוא מהלך מוכר וידוע מראש והחשק יורד. שגרה היא האויב מספר אחד של חיי המין. עם הזמן נצפית ירידה במשיכה הגופנית ובחשק המיני של בני הזוג ואז יש צורך  ברענון וחידוש חיי המין בין בני הזוג . הזוגות מוצאים פתרונות שונים לצורך בגוון, החל מיצירת פנטזיות מיניות שונות, שימוש בעזרי מין, צפייה בסרטים ארוטיים, הגברת האווירה החושנית בחדר השינה, שינוי מקום, יציאה לחופשות, שימוש בבגדים חושניים ועד לתוספת של פרטנר שלישי במיטה או חילופי זוגות.

טראומה מינית

הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים לנו בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד שקשה להכיל את כל ההיבטים של הפגיעות האלה ואת הנזקים והעיוותים האינסופיים שהם גורמים לגברים ולנשים בבואם לגבש לעצמם דימוי עצמי גברי או נשי.

חשוב מאוד לציין שעד גיל 14 בנים ובנות נפגעים באותה מידה .ולא כפי שחשבנו עד עתה היה נדמה שבנות נפגעות יותר – . הסתבר שהסיבה לכך היא כי בנים מדווחים פחות, או שאנחנו  לא מספיק רגישים אליהם ולא שמים לב לתופעה הזו ולהשלכותיה בקרבם.

גם בוגרים ובעיקר בוגרות עלולים להיחשף במהלך חייהם להטרדות מיניות קטנות או משמעותיות יותר ובחלקם לתקיפה מינית או ניצול מיני. יש לכך הגדרות משפטיות וחברתיות המשתנות מעת לעת כשכיום גם לא תמיד מדובר באקט מיני מלא. לעיתים התקיים מגע פיזי כל כלשהו, אמירה מינית פוגענית או התערטלות, שהתבצעו כולם בניגוד להסכמתו/ה של הנפגעת יחשבו כהטרדה.

ישנם מקרים שבהם התבצעה ההתעללות המינית בעת שהנפגעים היו ילדים ולא הבינו באופן מלא את האירוע והשלכותיו על חייהם.

ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית הן עמוקות וארוכות טווח והן משמעותיות יותר ומעבר לכל פגיעה והתעללות אחרת שאנו מכירים. הנזק הפסיכולוגי (שיש לו גם ביטויים פיזיים) משתנה מקורבן לקורבן והוא מושפע מגורמים כגון: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות שהופעלה, הפרש הגיל ויחסי הכוח בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה המשפחתית שבין הקורבן ומהתעלל, תגובת הסביבה לאירוע וכיו"ב.


הפגיעה המינית נחווית ברוב המקרים כטראומה שעלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה מסוג זה מתאפיינת בסימפטומים כמו: התנתקות בזמן מגע אינטימי כלשהו, תחושות עמוקות של השפלה, פחד, פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים שמזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים, חזרתיות ושיחזור של אלמנטים הקשורים באירוע וכו'. מרבית הנפגעים יגלו קושי בעם מגע גופני ובמיוחד בקיום יחסי מין גם לאחר זמן רב.

טיפול בנפגעי תקיפה מינית

קיים הבדל בין טיפול במי שפונה מיידית לעזרה (לצערנו אלו מיעוטם של המקרים) לבין טיפול במי שפונה לאחר שנים אחרי האירוע. כמו כן קיים הבדל בטיפול בין קורבנות של תקיפה מינית חד-פעמית לבין קורבנות של התעללות מתמשכת.קיים גם הבדל מהותי אם התוקף היה אדם קרוב משפחתית או חברתית לקורבן או אישיות רחוקה או בלתי מוכרת (מיעוטם של המקרים) . ככל שהתוקף/המנצל (השימוש בלשון זכר משום שמרביתם של התוקפים הם גברים לפחות לפי מה שידוע לנו עד עתה) קרובים יותר לקורבן  - הפגיעה תהיה משמעותית ומסובכת יותר ולכן הטיפול מורכב יותר.מורכבות האירוע משפיעה על מורכבותו של הטיפול ועל משך הזמן שיידרש. המורכבות הזו נובעת גם מאישיותו של  הקורבן, חוזקותיו, משאביו הפנימיים, מערכות התמיכה שלו והיקף השלכות הפגיעה על חייו. ישנם נפגעים שיותאם להם מסלול טיפולי קוגניטיבי התנהגותי. במקרים בהם הפגיעה לא טופלה קודם בהיבטים רגשיים של אשמה, תחושות חוסר ערך וכיו"ב נמליץ על טיפול מתאים פסיכולוגי ארוך טווח ממוקד בטראומה בכדי לאפשר למטופלת להשתתף בטיפול המיני מבלי ליצור טראומה נוספת על זו הקיימת כבר.

יש צורך להשיב למטופל את תחושת הערך העצמי שלו, את האמון שלו בעצמו ובאחרים ואת יכולתו ליצור קשרים רומנטיים וכן להתמודד עם תחושות האשמה.

רשימה ביבליוגרפית

  • Abramov, L. 1976. Psychosomatic Medicine, Vol 38, Issue 6 418-425, Copyright © 1976 by American Psychosomatic Society.

  • Ellison C.R. 2000. Women's Sexualities: Generations of women Share Intimate Secrets of Sexual self acceptance. Oakland, CA New Hatbinger.

  • Gianotten WL, Whipple B, Owens AF. 2007. "Sexual activity is a cornerstone of quality of life. an Update of ‘The health benefits of sexual expression”.  In: Tepper MS, Owens AF (Eds.). Sex, Love and Psychology: Sexual Health. Vol. 1, Psychological Foundations, Westport: Praeger.: 28-42

  • Murrell T.G.1995; "The Potential for Oxytocin (OT) to Prevent Breast Cancer; a Hypothesis". Breast Cancer Research, and Treatment. 35;225-229

  • Northrup C. 2001. The wisdom of Menopause. Bantam Books NY

  • Whipple B &Komisaruk B.R.1988; Analgesia produced in women by genital self stimulation: Journal of Sex Research 24: 130-140

  • Whipple B, Knowles J, Davis J. The Health Benefits of Sexual Expression. In: Tepper MS, Owens AF (eds.) Sexual Health, Vol. 1, Psychological Foundations, Westport: Praeger. 2007: 17-28

  • Whipple B. 2007: Kenote speaker in Was conference Sydney.

bottom of page