top of page

חדש באתר!

התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו"
פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה

טראומה מינית ושיקום

הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד שקשה להכיל את כל ההיבטים של פגיעות אלה ואת הנזקים והעיוותים האינסופיים שהם גורמים לגברים ולנשים בבואם לגבש לעצמם דימוי עצמי גברי או נשי.

מתוך הטור השבועי של ד"ר רונית אלוני "פרטים אינטימיים" שהתפרסם בשבועון "לאישה" בעריכתה של מיקי מלץ.

 אישה לסבית עם טראומה מינית

לילית נכנסה למרפאה כשאיתה בן  6 חמוד וביישן צמוד לרגלה,– לא הייתה גאה ממנה, הילד  דומה לה כאילו אין לו אב והוא רק שלה.
תחילתו של הסיפור לפני מספר שנים, אז נכנסה למרפאה אישה מרירה, צינית עד כדי אימה, מוכשרת ואינטליגנטית, ובעלת קריירה בתחום קידום מכירות.
היא לא מקפידה על המראה שלה – בלשון המעטה, אך מושכת תשומת לב בדרכים משלה, היא בנתה לעצמה עם השנים שכבות שומן מגוננות שמנעו ממי שלא רצתה ליצור איתה קרבה.
בהסטוריה שלה אין גברים לבד מהתאהבות אחת בגיל צעיר ממנה התאכזבה, היא היתה שקועה בלימודים ועבודה – תירוץ ששומעים אצלנו רבות במרפאה.

חשוב מאוד לציין שעד גיל 14 בנים ובנות נפגעים באותה מידה . עד עתה היה נדמה שבנות נפגעות יותר – . הסתבר שהסיבה לכך היא כי בנים מדווחים פחות, או מכוון שאנחנו  לא מספיק רגישים אליהם ולא שמים לב לתופעה זו ולהשלכותיה בקרבם.

גם בוגרים ובעיקר בוגרות יחשפו במהלך חייהם להטרדות מיניות קטנות או משמעותיות יותר ובחלקם לתקיפה מינית או ניצול מיני של ממש. יש לכך הגדרות משפטיות וחברתיות המשתנות מעת לעת כשכיום גם אמירה מינית פוגענית או התערטלות, שהתבצעו בניגוד להסכמתה של הנפגעת יחשבו כהטרדה.
ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית הן עמוקות וארוכות טווח והן משמעותיות יותר ומעבר לכל פגיעה והתעללות אחרת שאנו מכירים. הנזק הפסיכולוגי (שיש לו גם ביטויים פיזיים) משתנה מקורבן לקורבן והוא מושפע מגורמים כגון: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות שהופעלה, הפרש הגיל ויחסי הכוח בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה המשפחתית שבין הקורבן למתעלל, תגובת הסביבה לאירוע וכיו"ב. הפגיעה המינית נחווית ברוב המקרים כטראומה שעלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה מסוג זה מתאפיינת בסימפטומים כמו: התנתקות בזמן מגע אינטימי כלשהו, תחושות עמוקות של השפלה, פחד, פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים שמזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים, חזרתיות ושיחזור של אלמנטים הקשורים באירוע וכו'. מרבית הנפגעים יגלו קושי עם מגע גופני ובמיוחד בקיום יחסי מין גם לאחר זמן רב.

שיקום וטיפול לנפגעי תקיפה מינית

קיים הבדל בין טיפול במי שפונה מיידית לעזרה (לצערנו אלו מיעוטם של המקרים) לבין טיפול במי שפונה שנים אחרי האירוע. כמו כן קיים הבדל בטיפול בין קורבנות של תקיפה מינית חד-פעמית לבין קורבנות של התעללות מתמשכת. קיים גם הבדל מהותי אם התוקף היה אדם קרוב משפחתית או חברתית לקורבן או אישיות רחוקה או בלתי מוכרת (מיעוטם של המקרים). ככל שהתוקף/המנצל (השימוש בלשון זכר נובע מכך שמרביתם של התוקפים הנם גברים לפחות לפי מה שידוע לנו עד עתה) קרוב יותר לקורבן  - הפגיעה תהיה משמעותית ומסובכת יותר ולכן הטיפול מורכב יותר. המורכבות הזו נובעת גם מאישיותו של  הקורבן, חוזקותיו, משאביו הפנימיים, מערכות התמיכה שלו והיקף השלכות הפגיעה על חייו. ישנם נפגעים שיותאם להם מסלול טיפולי קוגניטיבי התנהגותי. במקרים בהם הפגיעה לא טופלה קודם לכן נמליץ על טיפול מתאים וממוקד בטראומה בכדי לאפשר למטופלת להשתתף בטיפול המיני מבלי ליצור טראומה נוספת על זו הקיימת כבר.

לאורך השנים צברנו נסיון בטיפול מיני בנפגעי ובנפגעות פגיעה מינית גם בשילוב בן/בת זוג חלופי - סרוגייט. חלק מהנפגעים/ות אינם מסוגלים לבנות אמון בבני זוגם ולאפשר לעצמם הנאה כלשהי בעקבות פגיעה מינית, חלקם מסגלים לעצמם נטייה מינית שונה מטבעם כדרך להתמודד עם הטראומה (נשים שנפגעו על ידי גבר יעדיפו קשר עם נשים, וגברים לעיתים רחוקות מתקבעים על החוויה המינית הראשונה שלהם הטראומטית)

הטיפול עם בני/ות זוג חלופיות מאפשר להם/ן התנסות מדורגת, איטית, בשליטה מלאה שלהם על התהליך, תוך התבוננות על המאפיינים של הטראומה ובחירה באופנים המתאימים להם להגיע להנאה מינית שאינה משחזרת בהכרח את דפוסי הטראומה. יש פעמים שנדרש תהליך של שחזור הטראומה באופן מבוקר כדי לרכוש שליטה במקום בו לא היתה שליטה, כאמצעי לצאת לדרך חדשה.

הטיפול בשילוב בני זוג חלופיים מאפשר חוויה מתקנת בדרך ליצירת מערכת יחסים בריאה ומותאמת לנפגעים/ות.

טיפול באמצעות אומנות

שיטה זו, מלבד היותה שיטה יצירתית המסייעת להפחתת תופעות הדיכאון הנלווה לטראומה, מאפשרת גישה לחלקים הלא מודעים במוחנו וטיפול אקטיבי בהם, ובכך מסייעת להנכיח את הזהות בדרך יצירתית חושית העוקפת את היכולת המילולית. דברים שקשה לנו עדיין להגיד על עצמנו, אנחנו יכולים לצייר, ולהתחיל לחזק את עצמנו. הטיפול באומנות גם עוזר מאד לחבר רצף החיים שניפגע - הזהות הקודמת לפגיעה יחד עם הזהות העכשווית לחיוב ושלילה.

המודל "חשיפה ממושכת", שפותח על ידי פרופסור עדנה פואה

הטיפול ב"חשיפה ממושכת" הנו קצר מועד, ממוקד בטראומה.
שיטת הטיפול הנה היזכרות באירוע הטראומטי עצמו בתנאים ייחודיים המאפשרים למוח לעבד את הטראומה ולהעבירה ממצב גולמי למצב המעובד רגשית במקום מודע במוח.
עיבוד זה נמצא יעיל בהורדת רמת החרדה והסימפטומים הנזכרים לעיל הנלווים לזיכרון הטראומטי. הטיפול מתאים לאנשים הזקוקים להיזכר ולעבד את הטראומה בדרך יצירתית., אנשים המרגישים בגופם את הטראומה אבל אין להם נגישות לזיכרון. נשים וגברים שהיו בטיפול פסיכולוגי ועיבדו את הטראומה אבל לא מצליחים להפנים ולהחזיר את התשוקה  לחייהם.

הטיפול באומנות הוא למסע משותף להתרת המורכבות מתוך תחושת ההרס, ההימנעות ותחושת חוסר התשוקה לחיים. מנקודה זו מתחילה בנייה מחודשת ויציאה למסע של היזכרות (לא חובה, לפי רצון הפונה) או התארגנות המעודדת מרפא. הציור או הקשקוש הרגשי וההתבוננות המשותפת בציורים, בסביבה שמורה שאינה חודרנית או מתעלמת, מעניקה מקום לחוויה הנשכחת ובונה אמון וקשר מחודשים ותקינים.  הטיפול באומנות נותן חיבור מיידי ליצירתיות והיא המפתח ליציאה מהדיכאון להיזכרות ולתשוקה.

מתוך סדרת הטלויזיה "דיבור מקדים" ששודרה בערוץ 23 בהפקת "באאז הפקות".

vid5.jpg
bottom of page