יצירת קשר

פנייתך תופנה לאחד המומחים במרפאה ותקבל מענה לכתובת הדוא"ל שהזנת תוך שבוע עד עשרה ימים.

סודיות מוחלטת מובטחת







* שדות חובה
טלפנו03-5222111
כתובת
קהילת סלוניקי 1, פינת קהילת רוזן 12, בית מגור (קומה 1) תל אביב

חדש באתר!
"זונה" ו"מנטור של סקס" מלמדים אתכם על מיןסרוגייט מנוסים מספרים על העבודה כבני זוג חלופיים בטיפול מיני.....
להמשך קריאה
פורנו : ד"ר רונית אלוני משתתפת בפאנל בטלוויזיה על נושא התמכרות לפורנובתכנית פוליטיקה בערוץ הראשון פאנל על נושא התמכרות לפורנו בהנחיותו של עודד שחר
להמשך קריאה
יחסי מיןיחסי מין = משגל? = חדירה? לאן? מי החודרת ומי הנחדר?
להמשך קריאה
אנשים שבדרך כלל לא מרצים 2015 ZE.ZE - דני גרמייזמיניות של גבר על כסא גלגלים.... הרצאה מרתקת
להמשך קריאה
צרו איתנו קשר לחצו כאן

פניתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה מיד

חוסר חשק מיני

מתוך הטור השבועי של ד"ר רונית אלוני "פרטים אינטימיים" שהתפרסם בשבועון "לאישה" בעריכתה של מיקי מלץ.

חוסר חשק מיני, פגיעה בדימוי העצמי, בגידה ותוצאותיה
יאנה היא אחות ראשית בבית חולים ידוע, ולדי הנו מעצב גרפי בעל חזות נורדית קרירה ומאופקת.
יאנה היא אישה חכמה ויפה שאינה מודעת למעלותיה כלל, היא סקסית במיוחד וגם לכך היא מתכחשת. הם נשואים 10 שנים ולהם ילדה אחת.
יאנה הפקידה את כל הדימוי הנשי שלה ואת תחושת הערך העצמית שלה בידי ולדי, והיא ממתינה שנים רבות שהוא ייתן לה את תחושת הביטחון וההערכה לה היא זקוקה ומעולם לא ספקה לעצמה. בעבר יאנה היתה נשואה לניקולאי (עוד טרם עלייתה לארץ) שנהרג בתאונת אופנוע. ניקולאי היה גבר יצרי, סקסי, אנרגטי, ובעל יכולת ביטוי יוצאת דופן אלא שהצד הפרוע שלו הביא אותו אל מותו. שנה לאחר מותו עלתה לארץ הכירה את ולדי שאישיותו היציבה הקבועה והאחראית הבטיחה לה שהוא לא ייקח סיכונים מיותרים והיא לא תצטרך לדאוג שתאבד אותו.

לקריאת הכתבה המלאה

אנחנו נוטים לבלבל בין שתי תחושות והרגשות שונות – חשק מיני ותשוקה מינית.

תשוקה מינית היא אותו רגש שאנחנו מרגישים בתחילתו של קשר בו אנו רוצים להיות עם בני/ות זוגנו כל הזמן לראות אותם ולגעת בם. תחושה זו חולפת בדרך כלל כשהקשר מתייצב ואנחנו יכולים יותר להתרכז בחיי היומיום שלנו.

חשק מיני הוא רצון הקיים ברובנו לקיים פעילות מינית עם עצמנו או/ו עם בני/ות זוגנו. לכל אחת מאיתנו רמת חשק שונה והיא תלויה במצבנו הכללי הפיזי הרגשי החברתי והזוגי. החשק המיני שלנו משתנה גם לפי מקומנו במעגל החיים שלנו: לצעירות יש בדרך כלל יותר חשק, לפנויות או לנשים שרוצות להכנס להריון יהיה חשק גבוה. לעומת זאת אם אישה חולה או לחוצה בעבודה או סובלת מבעיה כלכלית יתכן וזה יגרום לירידה בחשק המיני שלה.

ישנם מצבים רפואיים שיכולים להשפיע על החשק שלנו כמו מחלות (אי סדירות הורמונאלית) תרופות שונות, דיכאון חרדה וכו. ולחילופין גם הריון יכול להשפיע או כמה רחוקה האישה או קרובה למועד המחזור החודשי שלה.

מאחר והחשק המיני הנשי מורכב מגורמים רבים והוא תלוי גם במחזוריות החודשית של האישה גם במערכות היחסים שלה עם כל הסובבים אותה וגם בגורמים סביבתיים שנראים לכאורה לא קשורים – קשה להפריד בין הגורמים, אלא יש צורך לאבחן את כולם ולטפל במשמעותיים שביניהם.

 



  • חוסר ניסיון מיני ובתוליות מאוחרת

    החברה שלנו, עד לפני כמה עשרות בודדות של שנים, קידשה את הבתוליות ועדיין בחברות שונות מקדשת אותה. (בחברה החרדית ובחברה הערבית, ולמרות המוסר הכפול בין נשים לגברים בעצם מקדשת את הבתוליות אצל שני המינים). בחברה החילונית הופכת הבתוליות אחרי גיל מסוים להיות נטל, בושה, סמל לאי הצלחה ולכן סוד שיש להסתיר אותו גם על ידי גברים וגם על ידי נשים.

    בכל זאת ישנם גם גברים וגם נשים שעד גיל מבוגר יחסית לא מתנסים בחוויות מיניות זוגיות, וככל שעובר הזמן, לחוות באופן מקרי וטבעי חוויות כאלה הופך עבורם משימה שקשה להשלים אותה. הצורך להסתיר את החסר הזה, הבושה שהם חסרי ניסיון, העובדה שהם רואים בזה סימן לכישלון והיותם לא רצויים או מיעוטי הזדמנויות – גורמת להם/ן עם השנים יותר ויותר להתכנס בתוך עצמם, להתרחק ולהימנע מכל הזדמנות גם אם היא נקרית על דרכם.

    חלקם מתביישים שחוסר הניסיון שלהם ייחשף, וחלקם חוששים מפני קרבה אינטימית בשל התנסויות שנחוו ככישלון בעבר. חלקם סובלים מחרדות ומתקשים לבנות אמון, ואחרים אוחזים בעמדות שליליות כלפי המין השני שספגו בבית. יש אנשים שבשל מצבים רפואיים או מולדים מסוימים מרגישים דחויים ולא אטרקטיביים וגם הם יכולים לשייך את עצמם לקבוצה זו.

    התוצאה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים – הימנעות הולכת וגוברת מחברתם האינטימית של בני זוג פוטנציאליים, חוסר יכולת להבחין בכל סימן או רמז של רצון לקרבה מצד אחרים, שדר בלתי מודע כלפי חוץ – "אל תתקרבו אלי אינני זמינ/ה". חלק מהם יקיימו קשרים רק עם בני מינם ואחרים יקיימו קשרים ידידותיים בלבד עם בני המין השני, ברגע שינתן רמז על אפשרות של קשר אינטימי הם ייסוגו.

    מציאות זו אינה נשארת רק בתחום המיני ויש לה השלכות גם על תחומים אחרים בחייהם של הא/נשים המתמודדים איתה. הפגיעה בדימוי העצמי, הצורך לקיים את הסוד מרחיקים אותם מאחרים, פוגעים בביטחון העצמי שלהם ובתחושת הערך העצמית שלהם ולכן יכולים להשליך גם על הקריירה שלהם, גם על חייהם החברתיים בכלל וגם על הקשרים עם בני משפחה אחרים.

    הטיפול

    בתהליך האבחון במרפאה יאותרו  הסיבות הראשוניות להיווצרות המצב ואז ייבחרו דרכי הטיפול המותאמות לכל אחד ואחת. לצעירים יותר (כדאי כמו תמיד לפנות לטיפול כמה שיותר מוקדם אם הדבר מתאפשר) תוצמד מטפלת מינית שתלווה אותם בתהליך יצירת הקשר שתצייד אותם בכלים שיעזרו להם לדעת איך להציג את עצמם, מתי לחשוף ואת מה ובאלו מצבים מתאים להיחשף ובפני מי. תתורגל איתם שליטה במצבים של חיזור ואינטימיות כך שהם לא ירגישו שהם נמצאים בסביבה מלחיצה וללא שליטה המשתקת אותם.

    המטפלת המינית תלווה אותם בכל שלבי יצירת הקשר עם בני זוג שהם בוחרים, תתרגל איתם שיחות אינטימיות והתקרבות הדרגתית אותה הם יישמו בחיים הפרטיים שלהם.

    למבוגרים יותר לעיתים תוצע אפשרות של טיפול בעזרת בני זוג חלופיים – תלוי במידת ההמנעות שלהם, במידת היכולת שלהם להתמודד, ובמידת התכיפות שהם חשים לשנות את מצבם. חלק מהפונים למרפאה באים לאחר שנים ארוכות של "תרדמת" בה לא ניסו כמעט לקיים כל קשר ועכשיו כשהדבר החל מטריד אותם או מבהיל אותם הם רוצים לפתור את הבעיה במיידי. טיפול מיני בעזרת סרוגייט עשוי לקצר תהליכים ולהכניס את הא/נשים לנתיב חדש של צמיחה ועליה משמעותית בביטחון העצמי שמאפשר שינוי מהיר יחסית.

     


  • חוסר חשק לאחר לידה

    לאחר לידה ובתקופות הנקה:
    אבדן החשק והעניין במין הינו תופעה שכיחה בנשים רבות לאחר לידות, בעיקר לאחר לידה ראשונה. הסיבות נובעות משינויים גופניים אך בעיקר מסיבות נפשיות. התפקוד החדש כאם דורש מהאישה להיות זמינה וקשובה יום ולילה לצרכי התינוק. כתוצאה מכך נוצר אצלה מצב של מחסור בזמן פנוי לעצמה, עייפות מצטברת, מתחים לגבי התפתחות התינוק ותהיות לגבי התפקוד שלה כאם. אחד הדברים האחרונים שיעסיק את האישה בתקופה זו יהיה המין! בדרך כלל עובר כחצי שנה עד שנוצר סטאטוס-קוו חדש בבית והמין יחזור לשגרה פחות או יותר.לעתים קרובות אין המצב המיני החדש זהה למצב שהיה לפני הלידה  אלא נוצרה מערכת מינית אחרת (חשק נמוך יותר, תדירות נמוכה יותר) לעתים הסיבות הן אובייקטיביות: עקב חוסר פרטיות, פחות שעות "איכות" עם הבעל, ויותר זמן המושקע בילדים. יש מקרים בהם עשויים לחלוף כשנתיים עד שהאישה תתאושש נפשית וגופנית מהלידה . מבחינה גופנית קיימת ירידה בטסטוסטרון, (הורמון המין הגברי המצוי בגוף האישה ובעל השפעה על החשק המיני), בתקופות לאחר לידה ובתקופות הנקה הגורמת לדיכוי החשק המיני בתקופה זו.


  • שחיקה בחיי הזוג

    שחיקה ולחצים:
    הדרישות של החברה המודרנית למצוינות ולשוויון בין המינים הרימו את רף הציפיות מהנשים. הן אמורות לתפקד בצורה מרבית בעבודה, להתקדם ולהצליח כמו כל הגברים, לנהל משק בית למופת, לגדל ילדים ולשאת באחריות לכל המטלות היומיומיות הקשורות בבית ובילדים, לשמור על תדמית גוף מושכת ונשית, להיות בת זוג תומכת, אוהבת וקשובה לבן זוגה , ממש superwoman!! כשכל הדרישות האלו כמובן צורכות אנרגיות וזמן, אז מה הפלא שמאגר האנרגיות של האישה אוזל , ובסופו של יום עמוס ומלא מטלות אין היא מרגישה תוססת ומלאת תשוקה לבן זוגה אלא חולמת להניח את הראש על הכר, להתנתק מהעולם ולהיכנס לעולם המבורך של השינה.  

    שגרה מינית:
    במחקרים שונים דווח שלכ – 70% מהזוגות יש קשיים בתפקוד המיני בשלבים שונים בחייהם. נשים, מסתבר, זקוקות יותר לרומנטיקה מאשר לאקט המיני כשלעצמו; הן זקוקות לחיזור, לחיבוק ולתחושת אינטימיות וקרבה עם בן הזוג. כשזו חסרה - והאקט המיני הוא מהלך מוכר וידוע מראש והחשק יורד. שגרה היא האויב מספר אחד של חיי המין. עם הזמן נצפית ירידה במשיכה הגופנית ובחשק המיני של בני הזוג ואז יש צורך  ברענון וחידוש חיי המין בין בני הזוג . הזוגות מוצאים פתרונות שונים לצורך בגוון, החל מיצירת פנטזיות מיניות שונות, שימוש בעזרי מין, צפייה בסרטים ארוטיים, הגברת האווירה החושנית בחדר השינה, שינוי מקום, יציאה לחופשות, שימוש בבגדים חושניים ועד לתוספת של פרטנר שלישי במיטה או חילופי זוגות.


  • טראומה מינית

    הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים לנו בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד שקשה להכיל את כל ההיבטים של הפגיעות האלה ואת הנזקים והעיוותים האינסופיים שהם גורמים לגברים ולנשים בבואם לגבש לעצמם דימוי עצמי גברי או נשי.

    חשוב מאוד לציין שעד גיל 14 בנים ובנות נפגעים באותה מידה .ולא כפי שחשבנו עד עתה היה נדמה שבנות נפגעות יותר – . הסתבר שהסיבה לכך היא כי בנים מדווחים פחות, או שאנחנו  לא מספיק רגישים אליהם ולא שמים לב לתופעה הזו ולהשלכותיה בקרבם.

    גם בוגרים ובעיקר בוגרות עלולים להיחשף במהלך חייהם להטרדות מיניות קטנות או משמעותיות יותר ובחלקם לתקיפה מינית או ניצול מיני. יש לכך הגדרות משפטיות וחברתיות המשתנות מעת לעת כשכיום גם לא תמיד מדובר באקט מיני מלא. לעיתים התקיים מגע פיזי כל כלשהו, אמירה מינית פוגענית או התערטלות, שהתבצעו כולם בניגוד להסכמתו/ה של הנפגעת יחשבו כהטרדה.

    ישנם מקרים שבהם התבצעה ההתעללות המינית בעת שהנפגעים היו ילדים ולא הבינו באופן מלא את האירוע והשלכותיו על חייהם.

    ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית הן עמוקות וארוכות טווח והן משמעותיות יותר ומעבר לכל פגיעה והתעללות אחרת שאנו מכירים. הנזק הפסיכולוגי (שיש לו גם ביטויים פיזיים) משתנה מקורבן לקורבן והוא מושפע מגורמים כגון: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות שהופעלה, הפרש הגיל ויחסי הכוח בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה המשפחתית שבין הקורבן ומהתעלל, תגובת הסביבה לאירוע וכיו"ב.


    הפגיעה המינית נחווית ברוב המקרים כטראומה שעלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה מסוג זה מתאפיינת בסימפטומים כמו: התנתקות בזמן מגע אינטימי כלשהו, תחושות עמוקות של השפלה, פחד, פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים שמזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים, חזרתיות ושיחזור של אלמנטים הקשורים באירוע וכו'. מרבית הנפגעים יגלו קושי בעם מגע גופני ובמיוחד בקיום יחסי מין גם לאחר זמן רב.

    טיפול בנפגעי תקיפה מינית

    קיים הבדל בין טיפול במי שפונה מיידית לעזרה (לצערנו אלו מיעוטם של המקרים) לבין טיפול במי שפונה לאחר שנים אחרי האירוע. כמו כן קיים הבדל בטיפול בין קורבנות של תקיפה מינית חד-פעמית לבין קורבנות של התעללות מתמשכת.קיים גם הבדל מהותי אם התוקף היה אדם קרוב משפחתית או חברתית לקורבן או אישיות רחוקה או בלתי מוכרת (מיעוטם של המקרים) . ככל שהתוקף/המנצל (השימוש בלשון זכר משום שמרביתם של התוקפים הם גברים לפחות לפי מה שידוע לנו עד עתה) קרובים יותר לקורבן  - הפגיעה תהיה משמעותית ומסובכת יותר ולכן הטיפול מורכב יותר.מורכבות האירוע משפיעה על מורכבותו של הטיפול ועל משך הזמן שיידרש. המורכבות הזו נובעת גם מאישיותו של  הקורבן, חוזקותיו, משאביו הפנימיים, מערכות התמיכה שלו והיקף השלכות הפגיעה על חייו. ישנם נפגעים שיותאם להם מסלול טיפולי קוגניטיבי התנהגותי. במקרים בהם הפגיעה לא טופלה קודם בהיבטים רגשיים של אשמה, תחושות חוסר ערך וכיו"ב נמליץ על טיפול מתאים פסיכולוגי ארוך טווח ממוקד בטראומה בכדי לאפשר למטופלת להשתתף בטיפול המיני מבלי ליצור טראומה נוספת על זו הקיימת כבר.

    יש צורך להשיב למטופל את תחושת הערך העצמי שלו, את האמון שלו בעצמו ובאחרים ואת יכולתו ליצור קשרים רומנטיים וכן להתמודד עם תחושות האשמה.

     


  • שיקום מיני בעקבות התעללות או הטרדה מינית

    הטרדה מינית, תקיפה מינית וניצול מיני מתגלים בשנים האחרונות כתופעה חברתית בשכיחות הולכת וגדלה שמימדיה מקבלים נפח הרבה יותר גדול ממה שאי פעם שיערנו. לפגיעות האלה פנים וצורות שונות ומגוונות עד שקשה להכיל את כל ההיבטים של פגיעות אלה ואת הנזקים והעיוותים האינסופיים שהם גורמים לגברים ולנשים בבואם לגבש לעצמם דימוי עצמי גברי או נשי.

    חשוב מאוד לציין שעד גיל 14 בנים ובנות נפגעים באותה מידה . עד עתה היה נדמה שבנות נפגעות יותר – . הסתבר שהסיבה לכך היא כי בנים מדווחים פחות, או מכוון שאנחנו  לא מספיק רגישים אליהם ולא שמים לב לתופעה זו ולהשלכותיה בקרבם.

    גם בוגרים ובעיקר בוגרות יחשפו במהלך חייהם להטרדות מיניות קטנות או משמעותיות יותר ובחלקם לתקיפה מינית או ניצול מיני של ממש. יש לכך הגדרות משפטיות וחברתיות המשתנות מעת לעת כשכיום גם אמירה מינית פוגענית או התערטלות, שהתבצעו בניגוד להסכמתה של הנפגעת יחשבו כהטרדה.
    ההשלכות הרגשיות של תקיפה מינית הן עמוקות וארוכות טווח והן משמעותיות יותר ומעבר לכל פגיעה והתעללות אחרת שאנו מכירים. הנזק הפסיכולוגי (שיש לו גם ביטויים פיזיים) משתנה מקורבן לקורבן והוא מושפע מגורמים כגון: המבנה האישיותי של הקורבן, משך הפגיעה, גיל הפגיעה, מידת האלימות שהופעלה, הפרש הגיל ויחסי הכוח בין המתעלל לקורבן, מידת הקרבה המשפחתית שבין הקורבן למתעלל, תגובת הסביבה לאירוע וכיו"ב. הפגיעה המינית נחווית ברוב המקרים כטראומה שעלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה מסוג זה מתאפיינת בסימפטומים כמו: התנתקות בזמן מגע אינטימי כלשהו, תחושות עמוקות של השפלה, פחד, פלאשבקים בלתי נשלטים של האירוע, דריכות יתר, הימנעות מסממנים שמזכירים את האירוע כמו הליכה לאותו אזור, לבישת אותם בגדים, חזרתיות ושיחזור של אלמנטים הקשורים באירוע וכו'. מרבית הנפגעים יגלו קושי עם מגע גופני ובמיוחד בקיום יחסי מין גם לאחר זמן רב.


  • שיקום וטיפול לנפגעי תקיפה מינית

    קיים הבדל בין טיפול במי שפונה מיידית לעזרה (לצערנו אלו מיעוטם של המקרים) לבין טיפול במי שפונה שנים אחרי האירוע. כמו כן קיים הבדל בטיפול בין קורבנות של תקיפה מינית חד-פעמית לבין קורבנות של התעללות מתמשכת. קיים גם הבדל מהותי אם התוקף היה אדם קרוב משפחתית או חברתית לקורבן או אישיות רחוקה או בלתי מוכרת (מיעוטם של המקרים). ככל שהתוקף/המנצל (השימוש בלשון זכר נובע מכך שמרביתם של התוקפים הנם גברים לפחות לפי מה שידוע לנו עד עתה) קרוב יותר לקורבן  - הפגיעה תהיה משמעותית ומסובכת יותר ולכן הטיפול מורכב יותר. המורכבות הזו נובעת גם מאישיותו של  הקורבן, חוזקותיו, משאביו הפנימיים, מערכות התמיכה שלו והיקף השלכות הפגיעה על חייו. ישנם נפגעים שיותאם להם מסלול טיפולי קוגניטיבי התנהגותי. במקרים בהם הפגיעה לא טופלה קודם לכן נמליץ על טיפול מתאים וממוקד בטראומה בכדי לאפשר למטופלת להשתתף בטיפול המיני מבלי ליצור טראומה נוספת על זו הקיימת כבר.
    לאורך השנים צברנו נסיון בטיפול מיני בנפגעי ובנפגעות פגיעה מינית גם בשילוב בן/בת זוג חלופי - סרוגייט. חלק מהנפגעים/ות אינם מסוגלים לבנות אמון בבני זוגם ולאפשר לעצמם הנאה כלשהי בעקבות פגיעה מינית, חלקם מסגלים לעצמם נטייה מינית שונה מטבעם כדרך להתמודד עם הטראומה (נשים שנפגעו על ידי גבר יעדיפו קשר עם נשים, וגברים לעיתים רחוקות מתקבעים על החוויה המינית הראשונה שלהם הטראומטית)

    הטיפול עם בני/ות זוג חלופיות מאפשר להם/ן התנסות מדורגת, איטית, בשליטה מלאה שלהם על התהליך, תוך התבוננות על המאפיינים של הטראומה ובחירה באופנים המתאימים להם להגיע להנאה מינית שאינה משחזרת בהכרח את דפוסי הטראומה. יש פעמים שנדרש תהליך של שחזור הטראומה באופן מבוקר כדי לרכוש שליטה במקום בו לא היתה שליטה, כאמצעי לצאת לדרך חדשה.

    הטיפול בשילוב בני זוג חלופיים מאפשר חוויה מתקנת בדרך ליצירת מערכת יחסים בריאה ומותאמת לנפגעים/ות.


  • טיפול נשים בבעיות מיניות של גיל המעבר

    נשים שסובלות מתסמונת גיל המעבר המתבטאת בגלי חום, הפרעות שינה, עצבנות, מצבי רוח, ויובש נרתיקי, ימצאו שהרצון שלהן לקיים יחסי מין הולך ויורד. חלק מהסיבות הן המצב הנפשי, אך חלקן הן תופעות רפואיות הנגרמות מחסר בהורמון האסטרוגן. היובש הנרתיקי גורם לכך שתהיה ירידה ברטיבות הנרתיקית בזמן גירוי מיני, האטה ביכולת להגיע לאורגזמה, ולכאבים בזמן קיום יחסי מין. ברור שכשהמין הופך להיות סבל ולא גורם להנאה, הרצון של האישה לקיים יחסי מין ילך ויפחת! ירידה בהורמון הטסטוסטרון אמנם בולטת בעיקר לאחר ניתוחי כריתת שחלות אך יכולה להתרחש גם בגיל המבוגר, ויכולה לגרום לירידה בחשק המיני.

    הטיפול:

    בשלב האבחון מאותרות הבעיות המרכזיות בהן יש לטפל לצורך שחרור החשק המיני והבאתו למצב שהוא יוכל להיות מורגש ומבוטא.
    לעיתים יש לשחרר עכבות מהילדות, להתמודד עם דעות קדומות וחינוך שמרני או חוויות משפחתיות מעכבות, לעיתים יש להתמודד נכון יותר עם דינאמיקות זוגיות שהופכות את החשק המיני לזירה במאבק הזוגי, ולעיתים יש לערוך שינוי בחיי היומיום בכדי לאפשר פניות ורוגע כדי שחשק מיני בכלל יוכל להתעורר.
    כשמאותרת בעיה רפואית היא תטופל בהתאם, אם בתוספת הורמונאלית או באמצעים למניעת כאבים או אי נוחות, או לעיתים כשחוסר החשק הוא על רקע של דיכאון – יטופל הדיכאון באמצעים תרופתיים או באמצעים טיפוליים אחרים.
    כמו כן יאותרו מעוררי חשק אישיים שלא תמיד מוכרים לבני הזוג או שלעיתים הם לא מרגישים נוח איתם ואלה יקבלו הארה חדשה ויוכנסו לחיי הזוג בתהליך של הכרות הדרגתית ובדיקה הדדית לפי גישתה של אסתר פרל כפי שהיא מתארת בספרה "אינטליגנציה ארוטית".
    היכולת להכיל את הפערים בחשק המיני כדבר נורמטיבי איתו אפשר ללמוד לחיות בדרכים שונות ללא לחץ וללא תחושה של עלבון או פגיעה אישית מורידה מתחים ומאפשרת כשלעצמה לחשק המיני להתגבר לרמתו הטבעית אצל כל אחד מבני הזוג.

    כאן יבוא קישור  על הנושא ....

     

    פרק שנכתב על ידי ד"ר רונית אלוני מתוך הספר "נשים לגופן" המתייחס לגיל המעבר

    http://www.wtb.org.il/hebrew/the-book /

     

    מיניות, גם בשביל הבריאות / ד"ר רונית אלוני

    בספרות המקצועית שעוסקת בנשים ובריאות, נהוג לאפיין שלושה מעברים קריטיים שיש לתת עליהם את הדעת: גיל ההתבגרות, תקופת ההיריון ולאחר לידה וגיל המעבר. בכל אחת מתקופות אלו מתנסה הגוף הנשי בטלטלות הורמונליות, משנה את צורתו, מתארגן מחדש ועובר מאיזון אחד למשנהו. השינויים הדרמטיים האלה משפיעים על תפיסתנו העצמית, על דימוי הגוף ותחושת הערך העצמית שלנו ולכך יש השלכות גם על הביטחון העצמי שלנו.

    שניים מהשינויים מתרחשים, לרוב, בסביבה משפחתית אוהדת ותומכת. אבל מה קורה כשאנחנו עוברות לשלב הבא במעגל החיים? - שלב שעדיין אין לו שם הולם והוא מכונה גיל המעבר - לאן אנחנו עוברות? לזקנה? לבלות? לעולם הבא?

    בשלב זה, להבדיל מהשלבים שקדמו לו, אנחנו מקבלות מהחברה מבול של מסרים שליליים הנוגעים למראה "המתבלה" שלנו ולתחומי העניין שלנו, שאמורים להיתחם בטיפול בנכדים ובבישול. השיא של חיינו, כך מבהירים לנו, נותר מאחור. על מיניות הס מלדבר, כי ממתי סבתות אמורות ליהנות מסקס או לפנטז על בן/בת זוג צעיר/ה ורענן/ה?

    עוד יודעים לספר לנו שזה לא עניין של אורח חיים, שמירה על הבריאות ואנרגיה חיובית, אלא שהגוף שלנו מפסיק להפריש הורמונים ובשל כך מאבד מרקמת העצם והשריר שלו. התחושה העורית שלנו פוחתת, שלא לדבר על מראה העור, אנחנו נעשות איטיות יותר וגמישות פחות והחשק המיני שלנו פוחת, לא רק כתגובה למעמדנו הנשחק אלא גם עקב הירידה ברמות ההורמונים. אם נתמקד בפות ובנרתיק, הרי שהשפתיים וקירות הנרתיק נעשים דקים יותר ככל שאנו מתבגרות ורמת הרטיבות פוחתת.

    או אז, באים ואומרים לנו שאיננו רשאיות ליטול הורמונים כי אלה יגרמו לסרטן הרחם והשדיים, ומזה אנחנו ממש פוחדות... לאט לאט אנו שוקעות  בדיכאון, שגם הוא כך אומרים, תופעה אופיינית לגיל המעבר, ולאחריו כבר אין חשק לכל פעילות שתוציא אותנו מהדיכאון. ועדיין לא הזכרנו את הסברה הרווחת, שלפיה ככל שאנחנו מתבגרות גובר החשש שמא נלקה במחלה כרונית שתחמיר את התסמינים, כגון יתר לחץ דם או סוכרת ומחלות לבביות, שלא לדבר על סרטן. וגם עוד לא הזכרנו איך משפיעות עלינו מחלותיהם של הורינו, או של בני זוגנו לחיים ולמיטה.

    אם נביט סביבנו, ניווכח לדעת שיש נשים המאמצות את התכתיב החברתי המסורתי. תחומי העניין והפעילות שלהן נעשים מוגבלים משהיו קודם, אורח חיים ספורטיבי אינו בראש מעייניהן והן מנהלות אורח חיים פנסיונרי ורגוע. לעומתן, יותר ויותר נשים מוכיחות שאפשר גם אחרת: להיות בת 50, 70 או 90, להיראות במיטבך, להיות בשיא האנרגיה ולהישאר בריאה. במרוצת הזמן אנו רואים יותר ויותר נשים בעלות חזות נאה ואנרגטית, עם קמטים ושיער שיבה. מדובר בנשים ש"גדלו עם הגלולה". נשים שמודעות נשית אינן זרה להן, נשים המודעות לכוחן ולשליטה שלהן על חייהן, היודעות ב-ד-י-ו-ק איך היו רוצות לחיות בשנים הבאות, לאחר שהקן יתרוקן, כשיהיו אדוניות לזמנן החופשי ולגופן. נשים אלה יירשמו לאוניברסיטה בגיל המעבר, יעסקו בספורט באינטנסיביות המזכירה תלמידת תיכון שמתאמנת לקראת תחרות אזורית, יחליפו את בן הזוג (נשים יוזמות רבים ממקרי הגירושין בגיל מבוגר) ולפעמים יעדיפו לחיות עם בת זוג. נשים אלה יודעות היטב כי החיבור למיניות הוא החיבור לחיים ולחיוניות, ולכן לא יעלו בדעתן לוותר על ההנאה, האינטימיות, המגע, הרוגע והאורגזמה הנלוות לחוויה המינית.

    אילו יתרונות טמונים בפעילות מינית ארוכת שנים ומספקת?

    בכנס שערך הארגון העולמי למיניות, שהתמקד בבריאות מינית במהלך החיים, הובהרו מספר מדדים חיוניים הקשורים למין ואריכות ימים בקרב נשים ((WAS, 2007. אברמוב גילתה כי הימנעות של נשים מקיום יחסי מין מעלה את הסיכון ללקות באירוע לבבי (Avramov, 1976). כמו כן, ממחקרים שונים עולה כי קיום יחסי מין בכלל ואורגזמה בפרט (כולל אורגזמה במהלך אוננות), מפחיתים את הסיכוי ללקות בסרטן, ככל הנראה עקב הפרשת ההורמון אוקסיטוצין (Murrell, 1995). שיעורי הסרטן הגבוהים ביותר התגלו בקרב נשים החיות בגפן או נשים המקיימות יחסי מין לעתים נדירות Whipple, 2007)) כמו כן, נמצא קשר שלילי בין נוכחותו של זרע גברי ברחמה של האשה לבין התפרצות מחלת הסרטן ונוכחות הזרע גם מפחיתה דיכאון ונטייה לאובדנות. ממצא מעניין נוסף הוא שנשים שבן/בת הזוג שלהם מגרים את שדיהן לעתים תכופות, לוקות פחות בסרטן השד (2007 Gianotten,). גירויים מיניים בתדירות גבוהה משפרים גם את עמידותה של המערכת החיסונית בשיעור של 30% (Ibid). וגם במישור החברתי התגלה הרווח המוסף של מיניות בריאה: נמצא שהדימוי העצמי של נשים המקיימות פעילות מינית פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע הוא גבוה יותר מזה של המקיימות פעילות מינית בתדירות נמוכה יותר (Whipple, 2007).

    זאת ועוד: גירוי מיני לא נועד אך ורק לצורך סיפוק מיני. ממחקר שהתחקה אחר מניעיהן של נשים שנוהגות לאונן עולה, כי 32% מכלל הנשים המאוננות לפני השינה עושות זאת כדי להירדם(Ellison, 2000) . וידוע שבגיל מתקדם יותר נשים סובלות יותר מהפרעות שינה (Northrup 2001). גם בכל האמור ברפואת הכאב, מסתבר כי קיים קשר חיובי בין גירוי מיני באזורים ארוגניים לבין העלאת סף הכאב והפחתה בכאב (Whipple & Komisaruk, 1988). גירוי של הנרתיק וצוואר הרחם נחשב שווה ערך ל-10 מ"ג של מוקפין, המפחית את שיעורם של כאבים עקב דלקת פרקים שגרונית (ארטריטיס) למשך 6 שעות לאחר האורגזמה. אורגזמות משפיעות לטובה באופן מיידי גם על מיגרנות ((Ibid.

    מה, אם כך, עולה מממצאיהם של המחקרים העדכניים? מסר קליט ופשוט: המיניות מהווה חלק בלתי נפרד מחיים בריאים ונורמליים ותורמת רבות לשיפור איכות החיים. לכן, כדאי לנו לא לוותר עליה, גם אם אנחנו צריכות להתאמץ לשם כך. המיניות שלנו אינה חייבת להיות תלויה בגורמים חיצוניים, כקשר זוגי או יחסים עם פרטנר/ית. המיניות יכולה להוות חלק חשוב מחיינו גם אם אנו חיות לבדנו.  

    דר' רונית אלוני מומחית בטיפול ושיקום מיני וזוגי וטיפולי סרוגייט.

     

    רשימה ביבליוגרפית

    Abramov, L. 1976. Psychosomatic Medicine, Vol 38, Issue 6 418-425, Copyright © 1976 by American Psychosomatic Society.

    Ellison C.R. 2000. Women's Sexualities: Generations of women Share Intimate Secrets of Sexual self acceptance. Oakland, CA New Hatbinger.

    Gianotten WL, Whipple B, Owens AF. 2007. "Sexual activity is a cornerstone of quality of life. an Update of ‘The health benefits of sexual expression”.  In: Tepper MS, Owens AF (Eds.). Sex, Love and Psychology: Sexual Health. Vol. 1, Psychological Foundations, Westport: Praeger.: 28-42

    Murrell T.G.1995; "The Potential for Oxytocin (OT) to Prevent Breast Cancer; a Hypothesis". Breast Cancer Research, and Treatment. 35;225-229

    Northrup C. 2001. The wisdom of Menopause. Bantam Books NY

    Whipple B &Komisaruk B.R.1988; Analgesia produced in women by genital self stimulation: Journal of Sex Research 24: 130-140

    Whipple B, Knowles J, Davis J. The Health Benefits of Sexual Expression. In: Tepper MS, Owens AF (eds.) Sexual Health, Vol. 1, Psychological Foundations, Westport: Praeger. 2007: 17-28

    Whipple B. 2007: Kenote speaker in Was conference Sydney.