חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר בעיות באינטימיו ת חוסר ניסיון מיני ובתוליות מאוחרת החברה שלנו, עד לפני כמה עשרות בודדות של שנים, קידשה את הבתוליות ועדיין בחברות שונות מקדשת אותה. (בחברה החרדית ובחברה הערבית, ולמרות המוסר הכפול בין נשים לגברים בעצם מקדשת את הבתוליות אצל שני המינים). בחברה החילונית הופכת הבתוליות אחרי גיל מסוים להיות נטל, בושה, סמל לאי הצלחה ולכן סוד שיש להסתיר אותו גם על ידי גברים וגם על ידי נשים. מתוך הטור השבועי של ד"ר רונית אלוני "פרטים אינטימיים" שהתפרסם בשבועון "לאישה" בעריכתה של מיקי מלץ. כבר בגן זיהו אותה כמחוננת, מיד נרשמה לחוגים לילדים שוחרי מדע, רף הציפיות הלך ועלה, אך היא עדיין היתה ילדה כמעט רגילה, ביישנית עם מעט חברות, לא "מהמקובלות", התבגרותה מינית היתה מוקדמת מה שלא הוסיף לביטחונה העצמי, הרגישה חריגה נראתה כאמא של החברות שלה. כל עוד לא השקיעה והפירות נקטפו ללא מאמץ היה ה מעמד מיחד, אך עם חולף השנים אין ברירה צריך בכל זאת קצת להתחבר ללימודים גם אם מחוננים, היא לא נקפה אצבע, לא עשתה מאמץ הכי קטן, לא איכפת לה להיזרק מהמגמה, כך היא יותר "קולית" וכמו כולם ולא עומדת בציפיות של ההורים, לא משלימה משימות, תנו לה לבהות ולבהות. להמשך קריאה Read More בכל זאת ישנם גם גברים וגם נשים שעד גיל מבוגר יחסית לא מתנסים בחוויות מיניות זוגיות, וככל שעובר הזמן, לחוות באופן מקרי וטבעי חוויות כאלה הופך עבורם משימה שקשה להשלים אותה. הצורך להסתיר את החסר הזה, הבושה שהם חסרי ניסיון, העובדה שהם רואים בזה סימן לכישלון והיותם לא רצויים או מיעוטי הזדמנויות – גורמת להם/ן עם השנים יותר ויותר להתכנס בתוך עצמם, להתרחק ולהימנע מכל הזדמנות גם אם היא נקרית על דרכם. חלקם מתביישים שחוסר הניסיון שלהם ייחשף, וחלקם חוששים מפני קרבה אינטימית בשל התנסויות שנחוו ככישלון בעבר. חלקם סובלים מחרדות ומתקשים לבנות אמון, ואחרים אוחזים בעמדות שליליות כלפי המין השני שספגו בבית. יש אנשים שבשל מצבים רפואיים או מולדים מסוימים מרגישים דחויים ולא אטרקטיביים וגם הם יכולים לשייך את עצמם לקבוצה זו. התוצאה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים – הימנעות הולכת וגוברת מחברתם האינטימית של בני זוג פוטנציאליים, חוסר יכולת להבחין בכל סימן או רמז של רצון לקרבה מצד אחרים, שדר בלתי מודע כלפי חוץ – "אל תתקרבו אלי אינני זמינ/ה". חלק מהם יקיימו קשרים רק עם בני מינם ואחרים יקיימו קשרים ידידותיים בלבד עם בני המין השני, ברגע שינתן רמז על אפשרות של קשר אינטימי הם ייסוגו. מציאות זו אינה נשארת רק בתחום המיני ויש לה השלכות גם על תחומים אחרים בחייהם של הא/נשים המתמודדים איתה. הפגיעה בדימוי העצמי, הצורך לקיים את הסוד מרחיקים אותם מאחרים, פוגעים בביטחון העצמי שלהם ובתחושת הערך העצמית שלהם ולכן יכולים להשליך גם על הקריירה שלהם, גם על חייהם החברתיים בכלל וגם על הקשרים עם בני משפחה אחרים. הטיפול בתהליך האבחון במרפאה יאותרו הסיבות הראשוניות להיווצרות המצב ואז ייבחרו דרכי הטיפול המותאמות לכל אחד ואחת. לצעירים יותר (כדאי כמו תמיד לפנות לטיפול כמה שיותר מוקדם אם הדבר מתאפשר) תוצמד מטפלת מינית שתלווה אותם בתהליך יצירת הקשר שתצייד אותם בכלים שיעזרו להם לדעת איך להציג את עצמם, מתי לחשוף ואת מה ובאלו מצבים מתאים להיחשף ובפני מי. תתורגל איתם שליטה במצבים של חיזור ואינטימיות כך שהם לא ירגישו שהם נמצאים בסביבה מלחיצה וללא שליטה המשתקת אותם. המטפלת המינית תלווה אותם בכל שלבי יצירת הקשר עם בני זוג שהם בוחרים, תתרגל איתם שיחות אינטימיות והתקרבות הדרגתית אותה הם יישמו בחיים הפרטיים שלהם. למבוגרים יותר לעיתים תוצע אפשרות של טיפול בעזרת בני זוג חלופיים – תלוי במידת ההמנעות שלהם, במידת היכולת שלהם להתמודד, ובמידת התכיפות שהם חשים לשנות את מצבם. חלק מהפונים למרפאה באים לאחר שנים ארוכות של "תרדמת" בה לא ניסו כמעט לקיים כל קשר ועכשיו כשהדבר החל מטריד אותם או מבהיל אותם הם רוצים לפתור את הבעיה במיידי. טיפול מיני בעזרת סרוגייט עשוי לקצר תהליכים ולהכניס את הא/נשים לנתיב חדש של צמיחה ועליה משמעותית בביטחון העצמי שמאפשר שינוי מהיר יחסית. מתוך סדרת הטלויזיה "דיבור מקדים" ששודרה בערוץ 23 בהפקת "באאז הפקות".

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר יחסי מין יחסי מין = משגל? = חדירה? לאן? מי החודרת ומי הנחדר? עד לא מזמן התשובות לשאלות אלה היו ברורות וחד משמעיות, היה ברור מי הוא החודר ומי היא הנחדרת, ולאן חודרים! כל השאר נחשב אסור, משונה, סוטה, מסוכן ועוד מיני דעות קדומות ומשונות. ​ במאה האחרונה, התרבות האנושית המערבית לפחות, עוברת שינויים משמעותיים, יחסי מין כבר אינם רק בין בני מינים שונים, אלא גם בין בני אותו המין, וממילא החודר/ת והנחדר/ת יכולים להחליף תפקידים. אתרי החדירה משתנים ומגוונים ורובם (פה ופי הטבעת) קיימים אצל שני המינים ולכן אפשריים בהחלפת תפקידים. קיום יחסי המין בעיקרו, ברוב הזמן והפעמים אינו למטרות הפרייה ולכן אין העדפה בחדירה לנרתיק (גם בשל העובדה שהנרתיק לא מספק את עוצמת הלפיתה והגרוי כמו אפשרויות אחרות). לאור העובדה שהדגדגן הנשי הוא איבר המין המשמעותי והעיקרי של הנשים והוא הרי ממוקם מחוץ לנרתיק, בשפתיים הפנימיות ובמקום המפגש ביניהן, מאבד הנרתיק והחדירה אליו עוד יותר ממרכזיותו. ​ אסתר פרל, מטפלת זוגית ומשפחתית בניו יורק אומרת "שיחסי מין זה מגרש המשחקים של המבוגרים בו הם/ן לא מרגישות/ים ילדותיים", ולכן יש הרבה מקום ליצירתיות וחופש פעולה על מנת ליצור הנאה משוחררת וחופשית לפי רצונה/ו של כל פרט המשתתף במשחק. ככל שנגביל את חופש הפעולה נגביל את ההנאה של המשתתפים. ​ וזאת בתנאי שדבר לא נכפה על אף אחד/ת לא באופן ישיר ולא באופן עקיף ועדיף אפילו לברר פעמיים. ​ האוננות קיבלה מקום מרכזי בשיח הציבורי (בעקבות ההתפשטות הוויראלית/סרטנית של הפורנו), והפורנו הממכר מוכיח שגברים ממש מסוגלים (עד כדי מעדיפים לעיתים) ליהנות ללא כל חדירה ומסתפקים בלפיתה. ​ ואם עוד נוסיף לכך את העובדה שגיל הפריון נדחה עד למקסימום האפשרי ומעבר לכך, ניווכח שיותר ויותר תינוקות נולדים ללא צורך בחדירה וביחסי מין בכלל, כך שבין יחסי המין וההפריה נוצר נתק הולך ומעמיק. ​ בשל כך עלינו להגדיר מחדש מהם יחסי המין עבורנו נכון למאה ה-12 כשאנו שומרים לאורך כל התהליך על ערכים של שוויון, הדדיות, רצון חופשי, כבוד הדדי לגוף ולנפש של כל המשתתפים/ות .איך אנחנו מסיימים את התהליך הזה בתחושה של הנאה וסיפוק גופני ורגשי ולא בתחושה של כישלון, חוסר התאמה, חוסר ידיעה, חוסר משיכה, ואי עמידה בציפיות. איך אנחנו יוצאים מהתהליך הזה בתחושה מעצימה שנהנינו וגרמנו הנאה ולא בתחושה של אכזבה ותסכול מעצמנו ומבני/ות זוגנו? ​ במאה ה12 בה יחסי מין אינם מתקיימים בהכרח בקשר זוגי קבוע או מתוך היכרות מוקדמת ומעמיקה, יחסי המין עשויים להיות ספונטאניים עד כדי כך שבני הזוג למפגש המיני אינם מוכנים ומצויידים באמצעי מניעה ממחלות או מפני הריון. ​ בני הזוג במפגש חד פעמי אינם מחויבים זה כלפי זה/ו מעבר לאותו מפגש שנועד להנאה ההדדית במקרה הטוב – ולכן מפגש מסוג זה עדיף היה אם ייעשה ללא חדירה המסכנת את בריאותם של שני הצדדים. ​ ככל שנמעיט בחוקים וברף הציפיות, ככל שנשחרר את הנורמות המקובלות שממילא כבר אינן כל כך מקובלות ותקפות, ככל שנקשיב לבני זוגנו בלי לשפוט ולהטיל דופי, וככל שנהיה מוכנים להתנסות גם במה שלא כתוב בספרי הספרים, נמצא שההנאה המינית רצויה וקלילה יותר, שהגוף האנושי יכול להפיק הנאה מעצמו/ה באופנים שונים שלא צפינו - כי חששנו וכי אנחנו לעיתים מתאפקים בשל המקובעות שלנו. שהרי כל אדם נהנה מדברים קצת שונים וכל זוג מוצא עצמו נמשך למשהו קצת אחר. ​ שינוי עצום חל באפשרויות המיניות של בני האדם בדורות האחרונים, הידע שמפחית חרדות, אמצעי המניעה שמאפשרים יחסי מין ללא חשש מהריון, אנטיביוטיקה שמסירה את החשש ממחלות מין רבות ותוצאותיהן, המגוון העצום של תנוחות ואפשרויות הנאה המשלבות את כל החושים: ויזואליות אוראליות, אנאליות, מנואליות (בעזרת הידיים) שבעבר נחשבו לאסורות – כל השינויים האלה זחלו לאט או במהירות ושינו את הרגלי החיים של רובנו אך דבר אחד מתעקש לא להשתנות ולא לרדת ממרכז הבמה למרות חוסר הרלוונטיות שלו וזו החדירה לנרתיק. ​ אנשים רבים עדיין מאמינים שאם אין חדירה זה לא נחשב יחסי מין. בעניין הזה התפיסה הדתית (באותה המידה גם היהודית, נוצרית או מוסלמית) שמכוונת להשגת מקסימום פריון ולכן מעודדת חדירה - לא מצליחה "לזוז הצידה" גם אצל האתאיסטים המושבעים. ​ התיאורטיקניות הפמיניסטיות כמו מקינון ואנדריאה דבורקין טוענות שפעולת החדירה אינה פעולה מינית אלא פוליטית והיא באה להביע ולבטא שליטה של האחד על השני ברוב המקרים של גברים על נשים. שליטה של החודרים על הנחדרות ולכן מה שקובע בבחירת ההתנהגות המינית אינו דווקא השגת הנאה, או נתינת הנאה מתוך כבוד הדדי בין שני בני אדם אלא הנצחה של הסדר החברתי בו גברים שולטים בדרך כלל בנשים. ​ ככל שמתרחקים מהאובססיה של חדירה לנרתיק ואורגזמה בנרתיק (לבני שני המינים) אנחנו משחררים גם את הגברים שבינינו מהלחץ להחזיק זקפה מפוארת לכל אורך המשחק המיני, משחררים את הפין מלהיות מדד יחיד להרגשותיו של הגבר, האם הוא נמשך, והאם אני מושכת? ​ ומכאן שהקשר הגורדי בין יחסי מין וחדירה לנרתיק ראוי שיתפוגג, וגם אם מתעקשים על חדירה היא מתאפשרת במקומות שונים, והיא יכולה להיות בגופם של שני בני הזוג כשלשניהם יכולת ליהנות ממנה, כמו גם להחליט לוותר עליה ועדיין ליהנות מהמשחק המיני = יחסי המין ללא כל חסר. ​ אם כן אמרו מעתה: "יחסי מין = משחק רב גוני המשלב התרגשות מיני."

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More קטעי טלוויזיה קטעי טלוויזיה בהשתתפות ד״ר רונית אלוני כאן יופיע קטעי טלוויזיה [בקרוב..]

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More המרפאה הצוות המקצועי - מקורי ד"ר רונית אלוני סיימה את לימודי הדוקטורט בארצות הברית בשנת 1996 ב- Union Institute, Cincinnati תוך התמחות בטיפול מיני בנפגעי מוח טראומטיים. בלימודי התואר השני ב אוניברסיטת- NYU התמקד נו.. להמשך קריאה Read More ד"ר רונית אלוני ד"ר רונית אלוני סיימה את לימודי הדוקטורט בארצות הברית בשנת 1996 ב- Union Institute, Cincinnati תוך התמחות בטיפול מיני בנפגעי מוח טראומטיים. בלימודי התואר השני ב אוניברסיטת - NYU התמקד... להמשך קריאה Read More קישורים ומאמרים מקצועיים במרפאה שלנו מרוכזים תחת קורת גג אחת כל אנשי המקצוע הקשורים לתחום המיני-אינטימי. כך אנו יכולים להתאים לכל אחד ואחת מכם את המסלול האישי והמדויק ביותר. הגישה המערכתית המקובלת בשיקום ובטיפול משפח.. להמשך קריאה Read More הצוות המקצועי במרפאה שלנו מרוכזים תחת קורת גג אחת כל אנשי המקצוע הקשורים לתחום המיני-אינטימי. כך אנו יכולים להתאים לכל אחד ואחת מכם את המסלול האישי והמדויק ביותר. הגישה המערכתית המקובלת בשיקום ובטיפול ... להמשך קריאה Read More יחסי מין יחסי מין = משגל? = חדירה? לאן? מי החודרת ומי הנחדר?עד לא מזמן התשובות לשאלות אלה היו ברורות וחד משמעיות, היה ברור מי הוא החודר ומי היא הנחדרת, ולאן חודרים! כל השאר נחשב אסור, משונה, סוטה, מס... להמשך קריאה Read More רונית בתקשורת במרפאה שלנו מרוכזים תחת קורת גג אחת כל אנשי המקצוע הקשורים לתחום המיני-אינטימי. כך אנו יכולים להתאים לכל אחד ואחת מכם את המסלול האישי והמדויק ביותר.הגישה המערכתית המקובלת בשיקום ובטיפול משפח... להמשך קריאה Read More The Dr Ronit Aloni Clinic Your Personal Path to Sexual Rehabilitation"Sexuality plays a key role in all of us and is incredibly complex because it convokes the psychological, cognitive and emotional aspects of o... Read More Read More איפה המרפאה כתובת קהילת סלוניקי 1, פינת קהילת רוזן 12, בית מגור (קומה 1) תל אביב | חניה בשפע בחינם באזור! | חניה פרטית עבור נכים - בתאום מראש | נגישות מלאה... להמשך קריאה Read More צרו איתנו קשר ליחצו כאן פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר יושבים מול המחשב ומפנטזים בתיכון ובצבא הם היו בסביבה גברית מובהקת, למדו בפקולטות גבריות בעיקרן, העדיפו לדכא את הליבידו שלהם ולהשקיע בביסוס מעמדם המקצועי, לרוב בתחום ההייטק. בגיל 30-35 כשעמיתיהם כבר בעלי משפחות הם עדיין בתולים אך מלאי חרדה לקיים קשר עם נשים. ​ מטפלת מינית מסבירה איך מוציאים אותם מהמלכוד. ​ (רותי קדוש: מוסף נשים מעריב 2000) ​ לכאורה יש להם הכל, הם מצליחים, משכילים, עובדים במקצועות ההייטק, מבוקשים, מרוויחים מצוין, מתגוררים בדירה יאפית מעוצבת, מתלבשים לפי צו האופנה, חלקם נאים. כולם משתייכים לקבוצת הגיל 30-45 אך מעולם לא ידעו אישה. בגילם המתקדם הם עדיין בתולים והטרוסקסואלים. "מדובר בגברים שעברו מסלול חיים שלם כמעט מבלי להיות בסביבה נשית"...., אומרת ד"ר רונית אלוני מטפלת מינית מוסמכת. "הם למדו בתיכון מקצועי אליטיסטי שמרבית תלמידיו היו בנים. בצבא שרתו ביחידות עלית והבחורה היחידה בסביבתם היתה הפקידה הפלוגתית. כשהשתחררו הלכו ללמוד בטכניון בפקולטות שהרכבן גברי בעיקרו, השקיעו את מיטב זמנם ומרצם בלימודים ולא אפשרו לנשים לבלבל להם את החושים, ובראשית הקרירה הם נשאבו לתוך עבודה תובענית ועבדו כמטורפים סביב השעון כדי לבסס את מעמדם". הם מכונים הגברים החנונים, לפלפים, יורמים... אבל לא תמיד. מה קורה לדחף המיני של גברים צעירים אלה? "כמו בדיאטה כשמורידים כמויות מזון הגוף זקוק פחות ופחות למזון - כך גם כשמדכאים את הדחף המיני, הוא נעשה נמוך וכשמגבירים אותו הוא גבוה. גברים אלה הנמיכו מאד את הליבידו שלהם. הם ממעטים להימצא בסביבה נשית מגרה, אינם יוצאים עם נשים ובמקום זאת מבלים שעות ארוכות מול מחשב לרוב בחברת גברים. מדי פעם הם צופים בסרטים פורנוגראפיים, מפנטזים ומאוננים. עד כדי כך שחלקם הופכים מכורים קלים עד כבדים. חוץ מזה הם סחוטים מהמאמץ שהשקיעו בלימודים ובעבודה תחרותית ושוחקת שהם כשלעצמם מדכאים את התאווה המינית". גם עיסוק תדיר בפורנו מוריד את החשק והמוטיבציה לשוטט ולחפש קשרים באינטרנט או לצאת לבילוי ולהשקיע בחיזור. ההחלטה לפנות לטיפול מיני באמצע העשור הרביעי לחייהם איננה פועל יוצא של היכרות עם אישה שהזדמנה לחייהם, מסבירה אלוני. לדבריה "הסופר מצליחנים האלה מפוחדים ומבוהלים כך שאין סיכוי שיתחילו עם אישה". מסתבר שבשלב זה בחייהם לאחר שהתבססו צברו ביטחון מקצועי והתפנו מעט מהעומס שאפיין את סדר יומם, הם מביטים סביב ורואים את חבריהם מסודרים עם משפחות וילדים, בעוד אצלם שממה אינטימית. החיים חלפו מבלי שהספיקו לטעום מהם. חלקם אף מאבדים את ביטחונם העצמי (לא המקצועי). דווקא עם התמנותם למנהלי פרויקטים, מצב שמחייב אותם לעבוד בשיתוף עם נשים או כבוסים שלהן. הם מוצאים עצמם נבוכים ומבולבלים. "בישיבות צוות כשכולם זורקים הערות מתגרות, אני מרגיש כמו גולם, לא מסוגל לדבר. כשאני צריך להנחות את אחת הנשים בענייני עבודה לא נוח לי, אני לא יודע איך להתייחס אליה" סיפר לאלוני אחד ממטופליה. ..."כאן נופל להם האסימון, ואז הם אולי יפנו לטיפול מיני שבמהלכו הם לומדים לתקשר, לבלות, לבנות מערכת יחסים וגם לקיים יחסי מין בעזרת סרוגייט", היא אומרת. האסימון נופל מה כל כך מפחיד אותם ? "מדובר בבחורים הישגיים פרפקציוניסטים שאינם יכולים לסבול כישלון. המחשבה שמא הבחורה תרגיש שהם שלומיאליים או מסורבלים ושאין להם ניסיון מיני משתקת אותם. בעצם הם אינם יודעים לדבר עם אישה או ללטף אותה, להחזיק לה יד או לנשק אותה אפילו לפרידה. הם תלמידים טובים מתמיד היו. אבל הגישה שלהם לחיים היא דידקטית: הם רוצים שנלמד אותם לאהוב אישה כפי שלמדו להפעיל תכנת מחשב. בטיפולים הראשונים אני מציעה להם לעקוב ולהעתיק את צורת הליטוף של הסרוגייט, וזה מדבר אליהם אבל אי אפשר לתרגם את החיים לכמה סימני מחשב. החיים הרבה יותר מסובכים. "בטיפול המיני הם לומדים שפה נוספת, שפה של רגשות, ג'סטות ונגיעות. למשל כשהם מלטפים יד או פנים של אישה הם לומדים לקרא את תחושותיה. בתחילת הדרך הם לא האמינו שזה אפשרי. עם הזמן הם חווים שמישהי נהנית ממגעם והמשוב הזה גורם להם לתחושת הצלחה ולהרגשה נפלאה." אחד המטופלים, גבר נאה בן 33 עובד מצליח בחברת הייטק מובילה ניווט את עצמו במשך השנים למצב של נתק חברתי טוטלי. לא רק שלא הצליח לאסוף חברות, הוא גם איבד את חבריו הטובים. בכל פעם שאחד מהם התחתן ונולדו לו ילדים הוא יצא מחייו. במקום העבודה הוא לא יצר קשרים חדשים, התרחק מכולם וכולם התרחקו ממנו. הוא נתפס כאוטסיידר וככזה לא היה לו על מה לדבר עם חבריו. "מספר הנושאים שהוא לא חש שותף להם כמו משפחה וילדים, נשים, סקס, חופשות הלך וגדל. הוא נדחק לבידוד חברתי הולך וגובר." מה שקורה שגברים בני 30 – 45 צריכים לעבור תהליך התבגרות של בני 10 - 17. ​ "הם באים למרפאה כביכול כדי ללמוד לקיים יחסי מין, אבל כולם עוברים תהליך הקרוי האצת גיל ההתבגרות שבמסגרתו הם לומדים הכל. החל מנגיעות קטנות והחלפת מבטים שהרי מדובר באנשים שמעולם לא נגעו בהם בנגיעה ארוטית. לעיתים צריך להסביר למטופל שלפני שקופצים למיטה עם בחורה, מקובל לעבור מסלול מסוים, להזמין אותה לבית קפה, לדעת איך מזמינים מהמלצר, ומי משלם והעיקר מה להגיד לה בין לגימות הקפה. החשש שלא יהיה על מה לדבר בפגישה מאיים ומשתק אותו. זהו מצב חדש שבו אין לו שליטה. רבים מהמטופלים שהכרתי רגילים לדבר על עבודה,ספורט והייטק בלבד. בגלל מצבם האישי הם אינם הולכים לקולנוע, או לתיאטרון ונוסעים לחו"ל בעיקר במסגרת עבודה. כך שעולמם הולך ונעשה מוגבל מעט על אף היותם אינטליגנטים מאוד. במהלך הטיפול אנחנו עושים מסג' לחלק הזה באישיותם". מהם שלבי הטיפול: מדובר בטיפול משולש, בו משתתפים מטפלת מינית מוסמכת, מטופל וסרוגייט. המטפלת המינית בונה עם המטופל את מקבץ פגישותיו עם הסרוגייט שבשלב הראשון מתקיימות במקום בילוי בחוץ. בתכנון המקדים אנו קובעים את המקום, מגדירים את מטרות הפגישה ומה יעשו בה. במקביל המטפלת מדריכה את הסרוגייט לגבי מה יקרה בפגישה. האם ליזום, או לאפשר למטופל להיות היוזם בפגישה וכו. כל מה שנקבע עם המטופל לפני כל פגישה, זה המכסימום שהוא רשאי לעשות עם הסרוגייט. אפשר פחות אך אסור מעבר לזה. למשל שבפגישה הקרובה הם יחזיקו יד ביד, יסתפקו בליטופי פנים, או יסירו חולצה בלבד. קביעת הגבולות נועדה בעיקר למתן את החרדה שלהם, כמי שחוששים שהעניינים ייצאו משליטתם. בטיפול ההדרגתי הם יודעים בדיוק מה יקרה ומה עליהם לעשות וכך מתקדמים שלב אחרי שלב עד לקיום יחסי מין מלאים עם הסרוגייט בחדר הטיפולים שבמרפאה ומשם הם נפרדים מהסרוגייט ויוצאים לחיים האמיתיים. ​ "לאחר כל פגישה, הסרוגייט מגישה דוח למטפלת המינית בו היא מפרטת את מהלך הפגישה, את יחסו של הבחור אליה כאישה, האם הוא התייחס אליה בנועם, האם הקשיב לדבריה, האם חיבב אותה ונגע בה, או שלהרגשתה היא מבלה עם "קרחון נטול רגשות". היא מציינת גם את התרשמותה ממצבו של הגבר: האם היה שרוי בחרדה ובמתח או שהיה זורם קליל ונחמד. " לקראת סיום הטיפול - המטפלת שואלת את הסרוגייט: נניח שהבחור היה חבר שלך ולא מטופל, האם ההתנהגות האינטימית בפגישה שלכם היתה סבירה? אם תשובתה חיובית, הטיפול מסתיים, אם היא אומרת שהיתה מעיפה אותו לכל הרוחות אילו היה חבר שלה, אני מבינה שהדרך עוד ארוכה. "פרק הזמן הנדרש לשיקום מיני משתנה ממטופל למטופל. יש שמסתפקים בשתי פגישות, שלאחריהן הם כבר יודעים ליזום ולפלרטט, בעוד אחרים שממש אין להם את זה, נזקקים לעשר פגישות ויותר, למעשה הם נמצאים בתהליך של ניסוי ותהייה, מסתכלים מה עושים אחרים, מחקים, ואם זה מתאים להם הופכים את זה להתנהגות נרכשת שלהם". אלוני מספרת שבין המטופלים שסבלו מחרדת ביצוע קיצונית היה גבר אחד שלמרות שטופל תקופה ממושכת לא היה מסוגל להביע רגשות כלפי הסרוגייט שלו אלא דרך האגואיזם שלו. "על אף שהיא מצאה חן בעיניו והוא נמשך אליה, התקשה אותו מטופל להודות שהוא מרגיש משהו כלפי אישה. הוא אמר שהוא מתגעגע לפגישה השבועית איתה, אבל שלל את האפשרות שמדובר בהבעת רגשות אלא בגעגועים לסיפוק המיני שלו. תוך כדי התהליך ההתפתחותי שלו ובניית המודעות שלו כלפי רגשות הוא יכול היה להכיר ברגשותיו כלפיה ואפילו העז לדבר על געגועים חיבה ומשיכה. ומה עם אהבה? אהבה היתה מילה גסה מבחינתו. הוא פחד - פחד מוות מהתאהבות: שמא יהיה תלוי במישהי וייהפך לפגיע – או שמא היא תנטוש אותו והוא יתרסק. לעומת הטיפוסים המאופקים והקרירים, יש גברים שכבר מראשית הטיפול רוכשים רפרטואר רגשי ונכנסים לאופוריה של רגשות לאחר שנים של חסך ויובש רגשי. הם אומרים לי:"למדתי להקשיב גם למסרים שעוברים בין המלים", נשים מתחילות איתי (יש להניח שהתחילו איתו גם בעבר אבל הוא לא היה קשוב לזה), אני נהנה יותר מהאוכל במסעדה או "אני מתרגש ממיצים ומריחות גוף". אחד מהם - מתמטיקאי מבריק כבן 30, שמעולם לא יצא או שכב עם נשים, נקלע למשבר נפשי עמוק, הפסיק לתפקד וטופל בתרופות פסיכיאטריות. מכיוון שהיה נאה, חכם וספורטיבי, ולפיכך בעל דימוי עצמי של מצליחן, לא היה מסוגל אפילו לפנות לנערת ליווי. בעזרת אמו הוא הגיע לטיפול מיני. "גם להזדקק לטיפולה של סרוגייט היה משבר לגביו אבל למזלו היתה לו תובנה שהוא חייב לעצמו את הטיפול הזה אחרת לא יקרה שינוי. בסופו של התהליך הטיפולי אמר אותו צעיר לאלוני: " אני לא מבין איך הגעתי לגיל 30 מבלי להיות פעם אחת עם בחורה. לא הבנתי שמשהו דפוק אצלי. הייתי בעולם ללא רגשות רק עם מספרים מתמטיים. "המשבר הנפשי שפקד אותו היה בעצם נורה אדומה שאותתה לו "תראה איך אתה חי, לך תעשה משהו עם עצמך". הגם שהוא טרם התחתן, הוא גילה את החיים והיום הוא יוצא ונפגש עם נשים, נוגע ונוגעים בו. באחרונה הוא אמר לי: "עד עכשיו ראיתי את העולם בשחור לבן, עכשיו אני מבין שהעולם הוא צבעוני" למה הם מתחברים לטיפול מיני ולא למשל לטיפול אצל פסיכולוג קליני? "חלקים הלכו בעבר לשרינק וישבו אצלנו שלש ארבע שנים אך שום דבר לא זז. הם התייאשו ושוב הזניחו את בעייתם לשנים נוספות. כשהם באים למרפאה, הם מגיעים בתחושה שפספסו את החיים, ולכן הם מעוניינים בטיפול אינסטנט שייתן תוצאות מיידיות. לשם כך הם מוכנים לעשות הכל, גם לשלם מחיר יקר, בתנאי שיוציאו אותם מהבעיה בה הם תקועים. אנחנו מציעים חבילת טיפול הכוללת בדרך כלל בין 15 – 20 טיפולים. אין חשש שהמטופל יתאהב בסרוגייט שלו ? זה קורה כל הזמן, אבל זה לא מדאיג. מדובר בגברים שמעולם לא היה להם קשר עם נשים. המטפלת והסרוגייט רואות את הסימנים להתאהבות ומרגיעות את המטופלים שזה רק טבעי והגיוני שהרי אנחנו מעוניינים שהוא יקיים יחסים עם אישה שהוא אוהב, מה שהופך את חווית הטיפול לאמיתית. גם בחיים קורה שגבר מתאהב באישה והיא גומרת את היחסים. אני מאמינה שיוצאים מאהבות נכזבות והולכים לקשרים הבאים. עם זאת לקראת סוף הטיפול המטופל והסרוגייט מתחילים להיפרד זה מזו. הגבר מתחיל לחוש עצמאי, יוזם יותר ומגלה שיש עוד נשים בעולם. כמעט אין כישלונות אם בתחילת הטיפול – הסרוגייט היתה בשבילו האישה האלוהית, הרי שלקראת סופו היא הופכת להיות האישה האנושית. בעצם הוא עבר חווית התאהבות כפי שקורה לרבים מאתנו: מתלהבים מאד בהתחלה, ואחרי שלשה חודשים, לעיתים לא מבינים איך התאהבנו באדם הזה מלכתחילה. כישלונות כמעט ואין בטיפול הזה. אחד הכישלונות הספורים התרחש מיד בראשית הטיפול בבחור בן 35 שהפסיק את התהליך מיוזמתו משום שלא היה מסוגל לעמוד בו. הוא סבל מחרדה גדולה שאנחנו לא הערכנו אותה נכון מודה אלוני. לעומת זאת בשנה האחרונה היא הוזמנה למספר חתונות של מטופליה, אבל העדיפה לצפות באושרם מרחוק. השנה התחתן בחור משגע בן 29 שעבד בעבודה תובענית, בשעות משוגעות, עם הרבה נסיעות לחול. למזלו הוא תפס את עצמו בזמן, הגיע לטיפול ושינה כיוון. נכון שגם העובדה שהיה גבר נאה, סייעה לו, הוא הכיר במקום העבודה בחורה שלפני שנים היתה חברתו הראשונה. לקראת נישואיהם הוא דרש ממני להנחות אותו שלב אחרי שלב בכל התהליך, כדי שהכל ייראה טבעי ובלבד שלא יצטרך לגלות לאשתו שעבר קורס ביחסי מין אצל סרוגייט. ניסיתי לשכנע אותו לספר לה, ואמרתי שלדעתי לא היה נגרע דבר מהקסם שלו אם היה מגלה לה שאין לו ניסיון מיני רב, ושלפני שהתאהב בה היתה לו רק חברה אחת, מבלי לחשוף שזאת היתה הסרוגייט. שאלתי אותו ממה אתה פוחד, "הלא אתה כזה אטרקטיבי והיא הרי אוהבת אותך". בעיני זה יפה להביא סוג כזה של בתוליות לנישואים וזה בהחלט לא נורא לבחורה מאוהבת לדעת שהגבר שלה לא היה עם חצי העיר אבל הוא היה בטוח שהיא לעולם לא תאמין לו.

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר שאלות ותשובות שאלה : אני בת 40, חבר שלי הוא בגילי. הוא מאהב מאוד קשוב ורך ועדין, אך הוא לא אוהב לעשות לי מין אוראלי. הוא עשה פעם אחת ולא חזר על זה. אני לעומת זאת עושה לו הרבה מין אוראלי. אני תוהה, מה זה אומר עליו ולמה הוא לא אוהב לעשות? תשובה: לבת ה 40 יש לך חבר שהוא מאהב קשוב רך ועדין, וזה נשמע נפלא – אני מבינה ממכתבך המאוד קצר שאת מרגישה שהוא מקשיב לצרכיך מנסה לפחות למלא אחר הצרכים שלך, רגיש אליך, ומתייחס אליך ואל גופך בעדינות. את מציינת שגם את משתדלת לענג אותו במין אוראלי שאת מעניקה לו – האם את מעניקה לו מין אוראלי כי את נהנית לעשות לו את זה או שאת נותנת לו מין אוראלי כדי לרמוז לו שזה מה שאת רוצה? אני שואלת אותך את זה בזהירות רבה כי נדמה לי שהאפשרות השנייה היא המנחה אותך – האומנם? כי אם את היא שנהנית לעשות לו את זה – מה אכפת לך אם הוא מחזיר לך או לא – הרי את מפיקה מכך הנאה וזה תורם לתהליך ההתגרות שלך. אך אם את עושה לו מין אוראלי כדי לעודד אותו לעשות לך ואת לא נהנית מזה – מן הסתם את מתחילה להתחשבן אתו וצוברת אולי גם תסכול וכעס ואז עולות השאלות ששאלת. מה שזה אומר עליו הוא שאולי הוא פשוט לא נהנה לתת מין אוראלי אך כן או לא נהנה לקבל (יתכן שהוא גם לא כל כך אוהב לקבל אך חושב שאת נהנית לתת והוא לא רוצה להפריע לך בהנאתך) אך יתכן שהוא בהחלט נהנה לקבל ולא נהנה לתת – הוא בכל זאת נהנה לתת לך דברים אחרים שאת אוהבת כי את אומרת שהוא רגיש עדין ומתחשב. הנתינה והקבלה ביחסי המין במשחק המקדים וגם אחריו אינם תמיד סימטרים בדיוק ובהתאמה. כל אחד ואחת יכולים להנות מדברים שונים וזה לגמרי תקין כל עוד את לא עושה מה שאת לא רוצה והוא לא רוצה. וכל עוד נשמרת סימטריה של נתינה וקבלה גם אם לא באותם דברים בדיוק וגם אם לפעמים לא באותם מפגשים. יתכן ובמפגש אחד את תהיי יותר נותנת ובמפגש אחר יותר מקבלת. הס"ה צריך להתאזן פחות או יותר. הרי אנחנו א/נשים שונים שאוהבים דברים שונים ויש לנו טעמים שונים – גם כשאתם הולכים למסעדה אתם לא מזמינים את אותה המנה – את מעדיפה משהו אחד והוא אחר ואינך חושבת שמשהו לא תקין בו או בך. ולכן תקשורת ודיבור כנה בניכם יכול לשפוך אור על מה שקורה בניכם באמת. מה את אוהבת ולא אוהבת מה הוא אוהב ולא אוהב, את לא מצופה לעשות מה שאינו מענג אותך וכך גם הוא. לא היית רוצה שהוא יחשוב שאם את לא עושה משהו כי זה לא מדליק אותך או אולי אפילו מכבה אותך – משהו בך לא תקין – זה פשוט כך. מין אוראלי אינו חובה כמו ששום דבר אחר אינו חובה. יש א/נשים שבאים ממשפחות או מתרבות שלגעת או להתקרב לפות נראה להם בלתי אפשרי, לא נקי וכ' כל מיני דעות קדומות אומנם חסרות כל בסיס מדעי אך בהחלט משפיעות על ההרגשה. יתכן שחברך מרגיש כך ולכן נמנע. אם זה מפריע לך לתת לו בלי לקבל – תתני כל עוד בא לך ואת נהנית מזה אבל אל תתני כי את מצפה לקבל – זה מזמין אכזבה. יתכן ובשיחה כנה חברך יגיד לך שהוא נרתע מהריח של הנרתיק, מהרטיבות – איך תרגישי? יש אנשים שרגישים לכך וזה אינו אישי נגדך – זו עכבה שלהם. חלקם ירצו להתגבר עליה וחלקם ימצאו דרכים אחרות לענג אותך בלי להתמודד עם הקושי שלהם. האם את יכולה להיות סבלנית לכך? בזוגיות ומיניות מילת המפתח היא הסתגלות וגמישות – אם חברך הוא איש עדין רגיש מתחשב וקשוב – עדיף לך להתמקד במה שיש בו ולשים פחות לב למה שאין בו. אם את מצליחה להנות מחיי המין שלך ומהזוגיות שלך אתו גם בלי מין אוראלי, ואם את יכולה להכניס גיוונים אחרים איתם הוא משתף פעולה ללא מין אוראלי אולי תוכלי להמעיט בחשיבות של זה עבורך לעומת דברים אחרים שאת כן מקבלת ממנו. בברכה ד"ר רונית אלוני שאלה: אני בן 43 גרוש. הייתה לי פרידה מאוד קשה מאשתי לשעבר, ורק עכשיו אחרי 3 שנים, בהם הקדשתי את מרבית זמני לגידול הילדים, ואחרי לחץ גדול של האחים והחברים להרשם לאתר הכרויות פגשתי בחורה באינטרנט, ואנחנו יוצאים כבר ארבעה חודשים. אני נהנה להיות איתה. היא מאוד מוצאת חן בעיני והקשר בינינו עושה לי מאוד טוב. אך יש בה גם משהו שמלחיץ אותי. במערכות יחסים קודמות, אני תמיד זה שיזמתי את הסקס. והיו לי 3 מערכות יחסים רציניות בחיי, אני לא גבר של סטוצים. היא לעומת זאת, בעלת נסיון מיני, פחות הייתה בקשרים מחייבים. (היא צעירה ממני בכמה שנים טובות). והיא אוהבת גם ליזום מין. היוזמה במיטה היא הדדית. נכנסים למיטה ופשוט זה קורה... מצד אחד מדליק אותי, מצד שני, מלחיץ אותי כי אני מרגיש שאין לי נסיון רב כמו שיש לה. זה גם גורם לזה שייקח לי המון זמן לגמור או שלא תמיד יש לי זקפה מלאה. היא לא מתלוננת, וכל הזמן אומרת שהיא נהנית מכל הדברים האחרים שיש במין, המגע, הליטופים, העינוג הידני שהיא מאוד אוהבת. אבל אני לחוץ וחושש שאם לא אספק אותה, היא תלך. מה עושים? תשובה : לגרוש שנשאר מצולק מקשר קודם.. לא ציינת במכתבך מה היו הסיבות בגללן התגרשת והאם הן קשורות לכך שאשתך לא הייתה מסופקת מינית ולכן אתה כל כך חושש שלא תוכל לספק את בת זוגך – למרות שהיא אומרת לך שמבחינתה היא מרגישה ממש בסדר אתך. לא ברור גם מדוע היו הגרושים כל כך קשים עבורך – ואיך זה גרם לך להתרחק מנשים – האם נבנה בך חוסר אמון כזה שכשחברתך אומרת לך שהיא מרגישה טוב אתך אינך יכול להאמין לה ואתה נשאר דואג ולחוץ. נראה לי שכשאתה היית נשוי ואולי טרוד בחיים בכלל ובחיי הנישואים שלך בפרט, שגבו ממך מחיר קרו בעולם סביבך תהליכים שלא היית מודע אליהם לעומק. חלוקת התפקידים בין גברים ונשים עוברת שינוי, נשים ובעקבותיהן גם גברים יוצאות/ים מנורמות שהיו מקובעות מאות שנים ויש לכולם הרבה יותר חופש בחירה המתאים לאישיות שלהם/ן ולא למין שלהם. נשים יודעות היום יותר מתמיד שההנאה שלהן נמצאת בידיים שלהם (תרתי משמע) והן אינן מצפות שבן זוגן ידע טוב יותר מהן מה רצוי ומרגש אותן. הן מוכנות לחלוק את ההכרות הזו שלהן עם עצמן עם בני הזוג שלהן, להדריך אותם, לשתף אותם ומה שלא בא להם לעשות הן יודעות טוב לעשות לעצמן ולהשלים כך שהן מסופקות וגם בני זוגן. כנראה שבמערכת היחסים שלך עם בת זוגך/אשתך הקודמת הדברים לא היו כך, ולא יצא לך להכיר את האפשרות הזו של מערכת יחסים שהיא יותר שיוויונית בכל המובנים. לפחות לפי מה שאתה מתאר המצב הזה בו לא כל האחריות מוטלת עליך – גם לא ביזימה וגם לא בביצוע – ממש נעימה ומדליקה עבורך, אלא שבעצם היותה חדשה ובלתי מוכרת מעוררת בך חשש, וגם מעמידה אותך מול עצמך ומול הצורך לשנות עמדות מקובעות. התגובה שלך מאוד טבעית ואנושית, אלא שבמקום לחשוש מזה שהיא לא מסופקת - סמוך עליה שאם היא לא תהיה מסופקת היא תמצא דרך לידע אותך ולכוון אותך כך שתוכל להיות שותף פעיל לסיפוק שלה. אתה לא צריך לנחש, להתלבט, להתבלבל – אתה פשוט יכול להיות ישיר ולשאול אותה. היא קרוב לוודאי תשמח לשתף אותך בהכרות שלה עם הגוף שלה. קח לעצמך את ההזדמנות הזו להתפתחות אישית, ללמידה להתעדכנות במקום שאתה מוצא בו הרבה הנאה והתחדשות. זכור האחריות לכל מה שקורה מתחלקת בניכם שווה בשווה ב ה צ ל ח ה ד"ר רונית אלוני שאלה: אני בת 19, יש לי חבר ראשון, אנחנו מאוד אוהבים. לפני כמה חודשים קרה לי משהו שאני מתקשה לעכל. אחותי הגדולה, בת 22, ניסתה לעשות לי סוג של חניכה מינית. היא שאלה אותי אם אני מאוננת, ואם חוויתי אורגזמה, וכשאמרתי לה שכן, היא שאלה אותי איזה סוג אורגזמה, מהדגדגן או מהנרתיק, וכשאמרתי לה שמהדגדגן, היא אמרה לי שזו לא אורגזמה טובה. שרק אורגזמה מהנרתיק היא כזו שיכולה להיות מספקת עבורה ועבור גברים. היא אמרה שזה מוריד לגברים לראות בחורה שלא יכולה לגמור מהנרתיק. לא שאלתי אותה על סמך מה המידע הזה. אני קצת ביישנית במין. אבל מאז אני חוששת שלא אספק את החבר שלי. מה לעשות? האם זה נכון? תשובה : לבת ה19 המודאגת. טוב עשית שפנית אלינו ויש לך כל הצדקה להרגיש לא נוח עם מה שאחותך אמרה לך. מאחר ואת צעירה, לא כל כך מנוסה, וגם ביישנית - מה שכנראה גורם לכך שחסר לך מידע כי אולי לא נוח לך לדבר, לברר, לשאול, ולדון בעיניינים הקשורים במיניות. כמוך יש רבות וגם רבים, שאין להם נגישות קלה למידע, והמידע המדויק והרגיש לא ממש נמצא בכל מקום נגיש לצעירים שכל כך זקוקים לו. הדברים שאחותך אמרה לך אינם נכונים, וגם הדרך בה היא אמרה לך אותם נשמעת חודרנית ולא מתחשבת בבישנות שלך ובמוכנות שלך לדבר על הנושא איתה בכלל. אחותך ביטאה גישה מאוד מיושנת, שמרנית, אפילו מצ'ואיסטית שעבר זמנה. גישה זו גרמה לכך שנשים רבות לאורך הדורות לא יכלו לחוות אורגזמה כי אמרו להן שהדרך הנכונה לקיים יחסי מין היא בחדירה. יותר מכך הרעיון של לביים אורגזמות נולד בטעות ההסטורית הזו - כי אם אני חייבת לגמור בחדירה אבל אני לא יכולה - אז אני אביים את ההצגה הזו בשביל להרגיש נורמאלית וכמו כולם. אלא שמאז שהוסר הלוט מעל האורגזמה הנשית המועדפת אין צורך בהצגות האלה. המחקרים מראים בברור ש 85% מהנשים אינן יכולות להגיע לאורגזמה בחדירה ולכן גרוי הדגדגן הוא מפתח להנאה הנשית כי כבר מזמן התברר שהדגדגן הוא איבר המין הרגיש ביותר של האישה והמועדף על ידה. ולכן נשים בדור האחרון יודעות להסביר את הדבר לבני זוגן, להראות לו איך בדיוק לגרות אותן באופן שמתאים להן, וכך שני בני הזוג מרוצים, וכנים זה עם זו. ולכן את יכולה להרגיש בטוח וטוב עם האורגזמה שלך באשר היא, כל דרך שאת מגיעה לאורגזמה היא בסדר גמור, ואינך צריכה להתבייש לשתף בכך את בן זוגך. חבל שהוא יעשה לך דברים שאינך נהנית מהם במקום שילמד לעשות את מה שאת מעדיפה. כך בונים זוגיות ואינטימיות בריאה. נראה לי שעכשיו אולי את יכולה ליזום שיחה עם אחותך ולספר לה על הגיוון שבאורגזמה הנשית, לספר לה שלא נכון להתחיל בזוגיות מתוך ביטול עצמי והעדפת האחר, אנחנו חיים בעולם ששואף לשיוויוניות גם ביחסי המין, וגברים מודרניים אינם מעוניינים שבנות זוגם תביימנה אורגזמות אלא שתהננה איתם ותרצנה לקיים יחסי מין לא כדי לספק אותם אלא כדי להנות בעצמן. אני מציעה לך לקרא את אחד הספרים העוסקים בנושא או לעשות חיפוש באינטרנט בכדי להרחיב את הידע שלך. ב ה צ ל ח ה ד"ר רונית אלוני מתוך מדור "הכל יחסים" בעריכתה של שלומית לסקי - בשבועון "לאישה". הוא לא ידע את הסיבה לחוסר הזקפה שלו.... שמעון נולד במקום הכי נמוך, מקום שרובנו לא ממש יודעים שיש עדיין מקומות כאלה בארץ. הוא נולד למשפחה בה שני הוריו אנשים קשי יום שנאחזו זה בזו ואחר כך היו תלויים זה בזו כדי להשלים את פרנסת ילדיהם – דוגמה לזוגיות ולהורות הם לא ממש היו לפחות לפי דבריו. את הביקורים המשפחתיים הוא זוכר לרעה, מפגשים צעקניים, אגרסיביים מלאי דיבור בוטה ופוגע לא כלפיו אלא האחד כלפי השני. מעולם לא הבין איך הוא שייך למרקם החברתי הזה? מתמיד הרגיש שונה, לא מצא את מקומו במשפחה, בסביבה, בבית הספר או בחברת הילדים השונה. אפילו סיגל לעצמו שפת דיבור שונה מיד כשהבין שאם ימשיך לדבר בשפה המשפחתית כל הדלתות יהיו סגורות בפניו. ​ הוא החליט להיחלץ משם בכל מחיר – רק כשעמד על דעתו החל לעבוד לפרנסתו ולחסוך כסף ולהתבסס. הוא נפלט ממערכת החינוך בתחילת התיכון ועבד מצאת החמה ועד צאת הנשמה – בעבודות קשות שחורות אך מתגמלות. היום בשנות השלושים לחייו הוא כבר בעל רכוש בעל בסיס איתן – אך חסר השכלה וחסר מיומנויות חברתיות זוגיות או אינטימיות. הוא מנסה להתחיל עם נשים, הוא יודע לפתוח בשיחה אך כעבור שעה קלה מרגיש שמעיין המילים שלו תם – אין לו על מה לדבר, אין לו מה לתרום לשיחה, הוא לא יודע לאן להוביל את הערב, איך לסיים אותו ומה לעשות מחר? גם אם היא ממש מעוניינת, הוא מתחמק ונסוג כי מה יגיד? מה יציע? הרי תוך זמן קצר תבחין שהוא ריק מתוכן, תבחין בחוסר הניסיון שלו, ואם לא תברח ממנו אז תברח כשתכיר את משפחתו ומוצאו. מיותר לציין שמבחינה מינית כל הניסיון שלו מסתכם במפגשים מקריים עם נערות ליווי בעיקר, כשהתפקוד המיני שלו לא יציב והוא מוסיף ומערער את הדימוי העצמי השברירי ממילא שלו. ​ וכך כשהרגיש שהגשים את חלום חייו – מוצא הוא את עצמו מול שוקת שבורה, בודד, לא רצוי ואפילו מדוכא. ​ יכולנו להתחיל איתו בעבודה ממוקדת על הקשרים הזוגיים והמיניים שלו, אך הרגשתי שלפני בחור אינטלגנטי שאם לא ישלים את השכלתו, ישפר את אוצר המילים שלו, וישפר את הדימוי העצמי שלו, לא יצליח לבנות את מגדל חייו על בסיס יציב. ולמרות שכבר פנה למטפלים בעבר ולא התמיד החלטתי בכל זאת לאתגר אותו ולהתמודד עם תחומים נוספים בחיים שלו. ​ במקביל להדרכה ולליווי שקיבל באיך יוצאים מה עושים ואיך מבלים, הוא עבר איבחון של הפרעות למידה וקיבל הוראה מתקנת שאפשרה לו להתחיל ללמוד בפעם הראשונה וגם להצליח בבחינה – חויה מכוננת שמעולם לא חווה. השיחות ביננו התרחבו והעשירו כי בפעם הראשונה בחייו קרא ספרון, קרא מאמר בעיתון מתחילתו ועד סופו, וחיווה את דעתו. הוא קיבל משימות ללכת לסרטים ואחר כך לדבר על מסרים משלימים. כל מה שעשה במפגשים הטיפוליים היווה בשבילו תרגול לפגישות הבאות בהן מצא את עצמו משוחח בכל פעם קצת יותר ארוכות. ככל שלמד והצליח בתחומים שמתמיד נמנע מהם מחשש להכשל, הרגיש בטוח יותר והעז גם במפגשים אינטימיים. לפניו עוד דרך ארוכה של השלמת השכלה, אך עם הביטחון שרכש וכושר ההתמדה אין לי ספק שהוא יעשה תמורה. ​ בעיני נשים הוא תמיד מצא חן אלא שעכשיו הוא גם מוכן להאמין שאכן הוא מעניין, שיש לו מה להעניק, ושגם לו יש לו מה להיתרם. הקשרים הראשונים היו יותר מהוססים, ועם נשים שהרגיש שהן מספיק פשוטות שהוא יכול לנסות. בהמשך העז לנסות לפגוש נשים שבעבר היו אצלו רק בחלומות – וגם איתן לא ברח למד לרכוש אמון, ובעיקר להתמודד בסביבה שקשה לצפות אותה. שאלה: אני יוצאת עם משהו כמה שבועות, אנחנו עושים סקס והוא אף פעם לא מצליח לגמור. הוא לא נראה לחוץ על זה, אנחנו יכולים לעשות סקס שעות ואני יכולה לרדת לו מלא זמן, והוא עדיין לא גומר, לא ידני, לא אוראלי ולא בחדירה. בחיים שלי לא נתקלתי בתופעה של גבר לא גומר, חשבתי שזו בעיה של נשים. למה הוא לא גומר ומה עליי לעשות? האם יתכן ואני לא מושכת אותו מספיק? תשובה: שלום לך מה שקורה לחבר שלך נקרא בלשון המקצועית שפיכה מעוכבת או מאוחרת. הוא מכיר את זה אצלו מאז שהוא התחיל את חייו המיניים, זה יכול להתקיים גם כשהוא מאונן, שאינו מצליח להביא את עצמו לאורגזמה, (יש כאלה שבאוננות כשהם לבד כן יכולים לגמור ויש שלא) ויש אפילו גברים שגם אין להם קרי לילה. ולכן הוא רגיל לעצמו ולתופעה הזו - הוא אינו מכיר את עצמו אחרת. כלאמר זה בשום פנים ואופן לא קשור בך אלא בו ורק בו. זה בכלל לא סימן שאינך מוצאת חן בעיניו או שאינו מתרגש ממך - אין כל קשר!! וחשוב שלא תפילי על עצמך שום אחריות או אשמה או שתתאמצי לגרום לו לגמור כי זה ממילא לא יצליח. זה גם לא אומר שהוא אינו נהנה מאוד בחברתך ובמפגש מיני איתך, זה רק אומר שהוא לא יודע לגמור, לא יודע לשחרר את עצמו, מתקשה לאבד שליטה. ​ הדרך היחידה לפתור את המצב הזה הוא ללכת לטיפול מיני. זה לא עובר לבד, או בהחלפת בת זוג, וכפי שכבר כתבתי לך זה לא קשור במה שתעשי או כמה תתאמצי - להפך ככל שתתאמצי יותר המצב הזה מתקבע יותר ויותר. אז תעשי מה שכיף לך ולו, כל עוד כיף לך ולו - אם את הגעת לאורגזמה ובא לך להפסיק תפסיקי ללא רגשות אשמה שהוא לא גמר כי הוא כנראה לא יגמור - וחבל על התסכול שלך ושלו שמתגבר ככל שאת משקיעה יותר, הוא מתאמץ שזה יקרה וזה לא קורה... ושניכם מתאכזבים. ​ אורגזמה אינה כל התוחלת של יחסי המין, הרבה נשים לא גומרות בכל פעם, ולא עם כל אחד ועדיין הן מדווחות שהן אוהבות לעשות מין עם בני הזוג שלהם - כי עצם המפגש האינטימיות, המגע העונג, כשלעצמם יכולים להסב הנאה מרובה. ​ כשחברך יחליט לטפל בבעיה שלו הוא יוכל להפתר ממנה, אבל זה הגוף שלו, וההחלטה שלו, והוא כנראה עוד לא ממש מוכן לזה. ​ טוב עשית ששאלת כדי שחלילה הוא לא יפיל את האשמה עליך (חלק מהגברים עושים כך) וגם שאת לא תקחי אותה על עצמך. אני מקווה שביחסים בניכם יש עוד איכויות שהגמירה שלו אינה הדבר החשוב ביותר עבורך או עבורו. ב ה צ ל ח ה ד"ר רונית אלוני . שאלה: האם להתחתן או לא? אני בן 26, השתחררתי לא מזמן משרות קבע, והתארסתי לחברה שלי, שאיתה אני חי. היא החברה הראשונה הרצינית שלי, ואנחנו ביחד 4 שנים. היא מאוד רוצה חתונה, והרגשתי שאם לא אציע לה, היא עשויה בסוף להתייאש ולעזוב. אני אוהב אותה, אני באמת אוהב אותה. אבל אני שואל את עצמי, מה, זהו? מעכשיו סקס עם אותה אישה לכל החיים? הסקס טוב אבל אני בן 26 ומרגיש בן 40. כל החיים שלי אני בתוך מסגרת ולא בטוח אם זה טוב לי או חונק אותי. אשה, צבא, עבודה מסודרת. מה לעשות? תשובה: למתלבט הצעיר השאלות שאתה מעלה הן מאוד חשובות ורציניות ואף אחד/ת לא יוכל לענות עליהן בשבילך אלא רק לחזק אותן ובסופו של דבר רק אתה תוכל להחליט על דרכך בחיים. ​ אם היית שואל את השאלות האלה לפני 30-40 שנה התשובה עליהן היתה בטח, לך להתחתן - אתם אוהבים ביציבות, ולמה לחכות? ​ המציאות היום השתנתה פלאים, הציפיות של א/נשים מעצמם אחרות לחלוטין, וגיל ההתמסדות אם בכלל נדחה בעשר שנים ולפעמים אף יותר. כמובן שהדבר תלוי לאיזו קבוצה חברתית אתה שייך. האפשרויות העומדות בדרכך וגם בדרכה של חברתך הן רבות וחלק מהן לא יתממשו אם תחליטו למסד את הקשר בנישואין או הסכם נישואין. עכשיו כל אחד מכם חופשי לקבל החלטות גם אם שניכם כבר מתחשבים זה בזו. בהתמסדות הקשר, החופש הזה עלול להצטמצם ואם מחליטים גם להקים משפחה הוא בדרך כלל מצטמצם עוד יותר. ויחד עם זאת בכל החלטה אתה מוותר על הדבר האחר שלא בחרת בו וכך זה תמיד. ולעולם לא תדע איך היו נראים חייך אילו בחרת באפשרות האחרת. אז עכשיו הבחירה שאתה עומד בפניה היא אם ללכת עם אהבתך הראשונה שיש בה ייחודיות רבה ולגדול ביחד עם בת זוגך הראשונה, ולוותר על חופש בחירה והתנסויות מגוונות ושונות ביחד עם התפתחות אישית מסוג אחר וחופשי. אם תבחר בבת זוגך אתה מסתכן שבעתיד תצטער על שלא העזת להפרד ולהתנסות במה שצעירים אחרים בגילך מתנסים. ​ אם תבחר להפרד ולהתנסות ולחיות חיים של צעירים, אתה מסתכן שלא תרגיש כל כך אוהב וקרוב עם בנות זוגך הבאות - שכבר לא תהיינה האהבה הראשונה, ואתן תחווה חוויות אחרות בחלקן ראשוניות, בחלקן מרגשות ובחלקן מאכזבות - הגיוון טומן בחובו גם חוויות לא כל כך נעימות. ​ אתה עומד בפני הבחירה ביציבות קביעות ובטחון - הבחירה להשאר עם חברתך האהובה, לבין הבחירה בחופש עם סיכון שבצידו הרפתקאות - הבחירה להפרד ולצאת למסע. ​ ואולי תחליטו לקחת פסק זמן ולאפשר לשניכם התנסות לפרק זמן מסוים שבעקבותיו תחליטו אם לחזור אחד לשניה או להמשיך בדרך חדשה. בהצלחה, ד"ר רונית אלוני

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר אבחון פסיכיאטרי ד"ר אורית שלמון הנה פסיכיאטרית מומחית. בוגרת ביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א. התמחתה במרכז לבריאות הנפש שלוותה ועבדה כפסיכיאטרית בכירה במחלקה לאשפוז יום של האגודה למען בריאות הציבור בנתניה. השתלמה בלימודי פסיכותרפיה במסגרת התוכנית לימודי המשך בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, כמו כן עברה השתלמויות מגוונות בתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, 'מיינדפולנס', ומנטליזציה, טיפול במשברים רוחניים וכתיבת חוות דעת רפואיות. משתתפת בתוכנית הכשרה במסגרת לימודי המשך ברפואה באוניברסיטת ת"א ברפואה פליאטיבית. כיום עוסקת בפסיכיאטריה כללית ומשפטית באופן פרטי, וכן ברפואה פליאטיבית. בתהליך האבחון והקבלה למרפאה או שגם במהלך הטיפול, מתגלה לעיתים הצורך באבחון פסיכיאטרי, גם אם למטופל אין עבר פסיכיאטרי או הפרעה פסיכיאטרית. הרופא הפסיכיאטר מהווה חלק מהצוות הרב תחומי במרפאה, והוא בקיא בעבודת המרפאה והצרכים הייחודיים של הפונים. האבחון הפסיכיאטרי נעשה באמצעות ראיון קליני של הפונה, ועיקר מטרותיו לענות על שאלות טיפוליות ואבחנתיות (נפשיות, רגשיות ואישיותיות). חוות דעתו של הרופא הפסיכיאטר מועברות לד"ר רונית אלוני ונלקחות בחשבון טרם שיבוצו לתחילת הטיפול. לעיתים יש צורך גם במתן ייעוץ תרופתי ומעקב רפואי.

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר פגישות ייעוץ לבני משפחה בני משפחה של בעלי מוגבלות (פיזית, רגשית או שכלית) נתקלים לא פעם בצורך להתייעץ עם אנשי מקצוע. הצוות המקצועי הרב תחומי של המרפאה הנו בעל ניסיון רב ויכול לתת מענה לאותם בני משפחה – הורים או אחים. במקרים אחרים הורים לילדים, או בוגרים שמגלים כי לבנם/בתם נטייה מינית הומוסקסואלית – זקוקים לא פעם לייעוץ מקצועי. התייעצות בצומת קריטית זו מסייעת להם להתמודד עם המציאות ולמנוע משבר משפחתי. אדם המתעניין בטיפול, או באבחון עבור בן משפחה או חבר, מוזמן לעיתים לפגישת הדרכה וייעוץ, אשר מאפשרת לו לשמש חוליה מקשרת בין המטופל ובין צוות המרפאה. מתוך התכנית "בריאות 10" ששודרה בערוץ 10 בהנחייתה של אפרת אנזל

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר שיטת פאולה נשים הסובלות מווגיניזמוס מתלוננות על כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק המפריע לקיום יחסי מין מלאים ונובע מציפייה לכאב, חשש מכאב או תחושת כאב בעת ניסיון חדירה. עצם המחשבה על החדרת טמפון, בדיקה גינקולוגית פשוטה או יחסי מין הכוללים חדירה לנרתיק, גורמת לאותן נשים לאבד שליטה על גופן. אין זה מעיד על כך שנשים אלו אינן מיניות, לרובן חשק מיני בריא, הן אוהבות מין ונהנות ממנו, מגיעות לעוררות מינית ולאורגזמה, כל עוד לא מעורב בכך ניסיון חדירה. הטיפול קיימות סיבות שונות להופעת וגיניזמוס, הן יכולות להיות קשורות לחינוך ,לסביבה, לרגשות אשמה ובושה, לחשש מכניסה לא רצויה להיריון, ובמקרים מסוימים בשל פגיעה נפשית, מינית או גופנית ועוד. מכאן מתפתחת חרדת חדירה הגורמת למתח נפשי ובין אישי. חוץ מכיווץ ומתח מוגבר בשרירי האגן, הנרתיק ופי הטבעת, ישנם סימפטומים נוספים כמו: תכיפות ודחיפות במתן שתן, חולשה ברצפת האגן) עם/בלי דליפות שתן (מעי רגיז, עצירות, אי סדירות בוסת וכאבים בזמן הוסת, רגישות מוגברת למגע ורתיעה ממנו, כאבי ראש, עצבנות, חוסר שקט ועוד. באופן בלתי רצוני, רפלקסיבי, החרדה מובילה לכיווץ הנרתיק, כך שלא יכולה להתקיים חדירה או שהיא מלווה בכאב. למרבה האירוניה הטיפול הקונבנציונלי בווגיניזמוס הוא בדרך כלל פולשני, ופלישה, כאמור, מפחידה את מי שסובלת מכאבים בחדירה. התוצאה: עקב הפחד מכאב נשים וגיניסטיות רבות נמנעות מטיפול. במפגשים עם המטופלות : המדריכה מסבירה על האנטומיה של איברי המין כולל איורים, על מנגנון הכווץ, יחד אנו מגיעות להבנה אודות מקור החרדה וכך בהדרגה מתקדמות לתרגול המתמקד קודם כל בתרגילי נשימה, ומשם ממשיכות להבנת תגובות השרשרת של הגוף ע"י הקניית המהות לרפלקסים שלמרבה המזל עוקפים את הקוגניציה ומביאים לריפוי. ​ התרגול מבוסס על עיקרון "עבודת הצוות": שרירים שונים מגויסים בגוף כדי לעזור לשרירי הנרתיק לחזור לפעולה תקינה, ולעבוד בתיאום. התרגול מפתח את יכולת ההקשבה לגוף ואת היכולת לזהות מצבי מתח וכיווץ. ​ במקרה של העבודה עם ווגיניזמוס חשוב ללמוד מהו שחרור ואיך להגיע להרפיה, כי רק כשאנו משוחררות יש לנו שליטה על הגוף, ישנה היכולת להתחבר לתחושות ורגשות, עולה המודעות למה שקורה בגוף וגם למחשבות שלנו ורק באופן הזה מובטחות לנו השליטה, ההנאה, האינטימיות האישית והזוגית, ובאופן ישיר זה משפיע ומעלה את הביטחון והדימוי העצמי שלנו ! ​ הטיפול בוגיניזמוס בשיטת פאולה הוכח מחקרית עם אחוזי ההצלחה גבוהים, הוא נמצא פשוט, בטוח ויעיל והביא לתוצאה חיובית של קיום יחסי מין מספקים ללא כיווץ שרירים וללא פחד מכאב, תוך זמן קצר יחסית לאחר מספר פגישות בודדות. כמו כול התנהגות שהגוף מסגל לעצמו, גם כיווץ הנרתיק הוא התניה, וסוד קסמן של התניות הוא שאפשר לשנות אותן. התרגול מאפשר לכל אישה לעזור לעצמה, גם במקרים של אי יכולת מוחלטת לגשת אל שרירי רצפת האגן. הטיפול מתבצע בשכיבה על מזרן, בבגדים נוחים וללא מגע מכל סוג. והכי חשוב התרגול אינו פולשני!

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More התמחות, קורסים והרצאות טיפול מיני לגברי ם מרפאת ד"ר רונית אלוני מוכרת כמרפאת התמחות על ידי האיגוד הישראלי לטיפול מיני- איט"ם. במשך ארבע עשרה שנות קיומה הוכשרו במרפאה מטפלים מיניים מוסמכים רבים, רופאים/ות, עו"ס קליניות.. . להמשך קריאה Read More הרצאות וסדנאות ד"ר רונית אלוני בהרצאה :השפעתן של הטכנולוגיה,הרשת והמגמות החדשות על האינטימיות, המיניות והזוגיות.שניתנה במסגרת וויז רחובות (wize) בתאריך 7/1/18 בבר "הברזיה". צילום:... להמשך קריאה Read More הקורס למיניות באוניברסיטת תל אביב הקורס באוניברסיטת תל אביב : "מין ומיניות ומה שביניהם"במסגרת לימודי המשך בפקולטה לרפואה בחוג לרפואת שיקום.ד"ר רונית אלוני משמשת כממלאת מקוםשל מרכזת אקדמית של התוכנית להכשרת מטפ... להמשך קריאה Read More קורס סרוגייט המרפאה של ד"ר רונית אלוני מתמחה במתן טיפול מיני ל: זוגות, נשים וגברים.נשים וגברים שאין להם בן זוג לתרגל עמם את הטיפול יכולים לממש את הטיפול בעזרת בת/בן זוג חלופי (סרוגייט) אשר מוכשר על ... להמשך קריאה Read More

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר טיפול באומנות שיטה זו, מלבד היותה שיטה יצירתית המסייעת להפחתת תופעות הדיכאון הנלווה לטראומה, מאפשרת גישה לחלקים הלא מודעים במוחנו וטיפול אקטיבי בהם, ובכך מסייעת להנכיח את הזהות בדרך יצירתית חושית העוקפת את היכולת המילולית. דברים שקשה לנו עדיין להגיד על עצמנו, אנחנו יכולים לצייר, ולהתחיל לחזק את עצמנו. הטיפול באומנות גם עוזר מאד לחבר רצף החיים שניפגע - הזהות הקודמת לפגיעה יחד עם הזהות העכשווית לחיוב ושלילה. מודל "חשיפה ממושכת", שפותח ע"י פרופסור עדנה פואה הטיפול ב"חשיפה ממושכת" הנו קצר מועד, ממוקד בטראומה. שיטת הטיפול הנה היזכרות באירוע הטראומטי עצמו בתנאים ייחודיים המאפשרים למוח לעבד את הטראומה ולהעבירה ממצב גולמי למצב המעובד רגשית במקום מודע במוח. עיבוד זה נמצא יעיל בהורדת רמת החרדה והסימפטומים הנזכרים לעיל הנלווים לזיכרון הטראומטי. הטיפול מתאים לאנשים הזקוקים להיזכר ולעבד את הטראומה בדרך יצירתית., אנשים המרגישים בגופם את הטראומה אבל אין להם נגישות לזיכרון. נשים וגברים שהיו בטיפול פסיכולוגי ועיבדו את הטראומה אבל לא מצליחים להפנים ולהחזיר את התשוקה לחייהם. הטיפול באומנות הוא למסע משותף להתרת המורכבות מתוך תחושת ההרס, ההימנעות ותחושת חוסר התשוקה לחיים. מנקודה זו מתחילה בנייה מחודשת ויציאה למסע של היזכרות (לא חובה, לפי רצון הפונה) או התארגנות המעודדת מרפא. הציור או הקשקוש הרגשי וההתבוננות המשותפת בציורים, בסביבה שמורה שאינה חודרנית או מתעלמת, מעניקה מקום לחוויה הנשכחת ובונה אמון וקשר מחודשים ותקינים. הטיפול באומנות נותן חיבור מיידי ליצירתיות והיא המפתח ליציאה מהדיכאון להיזכרות ולתשוקה.

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר משרד הבטחון מאז הקמתה מוכרת מרפאת ד"ר אלוני כספק מורשה של משרד הביטחון ועובדת בשיתוף עם עובדות השיקום בתחנות בכל הארץ. במרפאה מועסקים מטפלים ומטפלות המוכרים על ידי משרד הביטחון ומומחים בנושא השיקום והטיפול המיני לבעלי מוגבלויות. הטיפולים המוענקים לפוני משרד הביטחון הנם: טיפולים פרטניים, טיפולים זוגיים וטיפולים בשילוב סרוגייט. מטופל של משרד הביטחון יכול לפנות לעובדת השיקום שלו ולבקש שיחת התייעצות ואבחון במרפאת ד"ר רונית אלוני. עובדות השיקום שולחות למרפאה הפנייה לשתי שיחות אבחון. במקביל קובע הפונה או הזוג תור לאבחון במרפאה. לאחר פגישת האבחון האישית עם ד"ר רונית אלוני מוגשת לעובדת השיקום הצעה בכתב ובקשה לאישור טיפול ולמתן התחייבות מטעם משרד הביטחון. עובדות השיקום מבקשות אישור מהמפקח ארצי לשירותי השיקום ועם קבלת אישורו הן מנפיקות למרפאה הפניות על פי הצורך. לעיתים מתבקשים המטופלים לחתום על טופס ויתור סודיות על מנת לאפשר לגורמים הטיפוליים השונים לשוחח ביניהם ולהגיע למסקנות מקצועיות משותפות. טיפול מיני בפגועי משרד הבטחון בשילוב בן/בת זוג חלופיים (סרוגייט) לפי חוזה המרפאה עם משרד הביטחון, אנשים שעברופגיעת מוח 100%+ , או אנשים נפגעי עמוד שדרה 100%+ זכאים לטיפול סרוגייט מלא ואילו א/נשים שאחוזי הנכות שלהם פחותים, יוכלו לקבל בדרך כלל את המימון לטיפול המיני השיחתי (עם מטפלת מינית מוסמכת במרפאה) ואילו את עלות טיפולי הסרוגייט יידרשו לממן על חשבונם. ​ בסיכומו של התהליך יינתן אישור סופי לטיפול על ידי המפקח ארצי לשירותי שיקום. מדי שנה יתבקש המטפל האישי מתוך צוות המרפאה של ד"ר רונית אלוני, על ידי עובד השיקום במשרד הביטחון, למלא דו"ח אודות התקדמות הטיפול וצפי של צרכי הטיפול העתידיים. לעיתים ובהתאם לצורך, בדרך כלל לאחר השלמת שלב משמעותי בטיפול, המרפאה מזמנת ישיבה משותפת של כל האנשים המטפלים במטופל כולל קרובי משפחה, מלווים, רופאים וכן הלאה על מנת לעבוד במשותף ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר.