חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר טיפול סרוגייט ל להט"ב טיפול פרטני בעזרת בני זוג חלופיים לנשים לסביות וגברים הומוסקסואלים טיפול מיני הוא טיפול זוגי בהגדרתו אולם יש אנשים עם בעיות בתחום האינטימי שבאים לטיפול מבלי שיהיה להם בן זוג לעבור אתו את התהליך וכך לתרגל הלכה למעשה את הטיפול. ​ עד היום כאשר גבר עם בעיה בתחום האינטימי הגיע לטיפול, הוצע לו לעיתים לעבור את הטיפול בשילוב בת זוג חלופית וההיפך – סרוגייט גבר הצטרף לטיפולן של נשים שהגיעו לבד. ​ לאחרונה נערכו במרפאה שלנו טיפולים מוצלחים בעזרת סרוגייטס גם לנשים לסביות עם סרוגייט אישה ולגברים הומוסקסואליים בעזרת סרוגייט גבר. אנשים רבים רוצים לברר לעצמם את הנטייה המינית. הם לא בטוחים איך ירגישו עם בן המין השני. חלקם עסוקים עדיין בסוגיה "מי אני?, לאן מוליכה אותי המשיכה המינית שלי? איך אני בכלל יודעת, מי אני? הרי ההיסטוריה, הזיכרונות, החוויות שלי מהעבר אינם מראים תמונה ברורה וחד משמעית" לעומתם יש כאלה שיודעים את נטייתם וחיים לפיה אך יש להם בעיות מיניות תפקודיות והם רוצים להיעזר בסרוגייט מאותו המין כדי לעבור את הטיפול. ​ קבוצה נוספת עליה פחות מדברים, ולעיתים היא הנופלת בין הכיסאות, מורכבת מאנשים שעברו טראומה מינית בילדותם או נערותם. ​ אנחנו כבר יודעים על נפיצותה העצומה של התופעה הקשה הזו ויודעים שרוב התוקפים את הבנים ואת הבנות הם גברים (אם כי יש גם נשים תוקפות). טראומה זו יוצרת לעיתים סוג של החתמה (ביולוגית), של בלבול – משום ש"אם גבר נמשך אלי מה זה אומר עלי?" ​ ערן האן - מנהל הקו החם לגברים נפגעי תקיפה מינית במרכז הסיוע תל אביב, בהרצאתו לפני הארגון של המטפלים המיניים הסביר כי הפגיעה בגברים על ידי גברים יכולה להיות קשה ומוכפלת. קבוצה זו - גם כשהם חיים כהומוסקסואלים ולסביות לכל דבר - מרגישים לפעמים משתייכים ולפעמים לא. לעיתים מרגישים שמשהו באורח החיים ההומו לסבי לא מתאים להם למרות הכל. ​ הם כבר "יצאו מהארון", אין להם בעיה חברתית ו/או משפחתית ובכל זאת הם לא חשים במקומם. ​ אלה אנשים שירצו לבדוק האם הטראומה היא שעיצבה את הנטייה המינית שלהם או שזו נטייה מולדת כפי שאנו נוהגים לחשוב לגבי מרביתם ואינה קשורה בהכרח לפגיעה. ​ יתכן שהקושי של אנשים אלה מקורו בראש ובראשונה בפגיעה המינית שלהם וכך אכן יטופלו, תוצאות הטיפול אינן צפויות מראש. לעיתים הנטייה המינית ההומו לסבית תשתנה, לעיתים תתחזק, או תישאר בעינה, הכל בהתאם לתהליך הטיפולי האישי שיעברו עד שירגישו נוח עם עצמם. ​ כל הטיפולים המוכרים יעילים באותה מידה לאנשים הומו לסבים, והם ניתנים במרפאה על ידי מטפלים הומו לסבים או מטפלים הטרוסקסואלים הרגישים לנושא. הטיפול הייחודי לנו שאינו ניתן במרפאות אחרות והוא פחות מוכר הוא כאמור טיפול סרוגייט לאנשים בעלי נטייה הומו לסבית על ידי סרוגייטס הומו לסבים. ​ לאורך כל שנות עבודתנו הרבות במרפאה בטיפולי סרוגייט (משנת 1989) הכשרנו מטפלים הומו לסבים וסרוגייט מתוך גישה שלאוכלוסיה ההומו לסבית צורך בטיפול מיני והיא זכאית לו כמו כולם. ​ ואכן לאורך השנים אנחנו מטפלים בגברים ונשים הומו לסבים בכל צמתי החיים שלהם ושל בני משפחותיהם. זוגות הומוסקסואליים או לסביות רבים פוקדים את המרפאה. עד היום לא היתה התאמה בין הימצאותם של מטופלים הומו לסבים שהיו זקוקים לבני זוג חלופיים – סרוגייטס מאותו מין, לבין זמינותם של סרוגייט הומו לסבים. ​ בשנה האחרונה המפגש הזה בין הצרכים לזמינות הסרוגייט קרה סופסוף. המטופלים הראשונים סיימו טיפול והסרוגייט במקביל רכשו ניסיון מתמשך בטיפול מהסוג הזה. מכאן ואילך אנחנו יכולות לומר בביטחון שמעתה ואילך נוכל לתת מענה גם לבני אדם חד מיניים אשר אין להם בני או בנות זוג וזקוקים לטיפול מיני בשילוב בני זוג חלופיים מאותו מין במרפאה שלנו.

חדש באתר! התייחסותה של ד"ר רונית אלוני לשני סרטי קולנוע: "פרינסס" ו - "הרחק מהיעדרו" להמשך קריאה Read More פנייתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה לחצו כאן צרו איתנו קשר יחסי מין יחסי מין = משגל? = חדירה? לאן? מי החודרת ומי הנחדר? עד לא מזמן התשובות לשאלות אלה היו ברורות וחד משמעיות, היה ברור מי הוא החודר ומי היא הנחדרת, ולאן חודרים! כל השאר נחשב אסור, משונה, סוטה, מסוכן ועוד מיני דעות קדומות ומשונות. ​ במאה האחרונה, התרבות האנושית המערבית לפחות, עוברת שינויים משמעותיים, יחסי מין כבר אינם רק בין בני מינים שונים, אלא גם בין בני אותו המין, וממילא החודר/ת והנחדר/ת יכולים להחליף תפקידים. אתרי החדירה משתנים ומגוונים ורובם (פה ופי הטבעת) קיימים אצל שני המינים ולכן אפשריים בהחלפת תפקידים. קיום יחסי המין בעיקרו, ברוב הזמן והפעמים אינו למטרות הפרייה ולכן אין העדפה בחדירה לנרתיק (גם בשל העובדה שהנרתיק לא מספק את עוצמת הלפיתה והגרוי כמו אפשרויות אחרות). לאור העובדה שהדגדגן הנשי הוא איבר המין המשמעותי והעיקרי של הנשים והוא הרי ממוקם מחוץ לנרתיק, בשפתיים הפנימיות ובמקום המפגש ביניהן, מאבד הנרתיק והחדירה אליו עוד יותר ממרכזיותו. ​ אסתר פרל, מטפלת זוגית ומשפחתית בניו יורק אומרת "שיחסי מין זה מגרש המשחקים של המבוגרים בו הם/ן לא מרגישות/ים ילדותיים", ולכן יש הרבה מקום ליצירתיות וחופש פעולה על מנת ליצור הנאה משוחררת וחופשית לפי רצונה/ו של כל פרט המשתתף במשחק. ככל שנגביל את חופש הפעולה נגביל את ההנאה של המשתתפים. ​ וזאת בתנאי שדבר לא נכפה על אף אחד/ת לא באופן ישיר ולא באופן עקיף ועדיף אפילו לברר פעמיים. ​ האוננות קיבלה מקום מרכזי בשיח הציבורי (בעקבות ההתפשטות הוויראלית/סרטנית של הפורנו), והפורנו הממכר מוכיח שגברים ממש מסוגלים (עד כדי מעדיפים לעיתים) ליהנות ללא כל חדירה ומסתפקים בלפיתה. ​ ואם עוד נוסיף לכך את העובדה שגיל הפריון נדחה עד למקסימום האפשרי ומעבר לכך, ניווכח שיותר ויותר תינוקות נולדים ללא צורך בחדירה וביחסי מין בכלל, כך שבין יחסי המין וההפריה נוצר נתק הולך ומעמיק. ​ בשל כך עלינו להגדיר מחדש מהם יחסי המין עבורנו נכון למאה ה-12 כשאנו שומרים לאורך כל התהליך על ערכים של שוויון, הדדיות, רצון חופשי, כבוד הדדי לגוף ולנפש של כל המשתתפים/ות .איך אנחנו מסיימים את התהליך הזה בתחושה של הנאה וסיפוק גופני ורגשי ולא בתחושה של כישלון, חוסר התאמה, חוסר ידיעה, חוסר משיכה, ואי עמידה בציפיות. איך אנחנו יוצאים מהתהליך הזה בתחושה מעצימה שנהנינו וגרמנו הנאה ולא בתחושה של אכזבה ותסכול מעצמנו ומבני/ות זוגנו? ​ במאה ה12 בה יחסי מין אינם מתקיימים בהכרח בקשר זוגי קבוע או מתוך היכרות מוקדמת ומעמיקה, יחסי המין עשויים להיות ספונטאניים עד כדי כך שבני הזוג למפגש המיני אינם מוכנים ומצויידים באמצעי מניעה ממחלות או מפני הריון. ​ בני הזוג במפגש חד פעמי אינם מחויבים זה כלפי זה/ו מעבר לאותו מפגש שנועד להנאה ההדדית במקרה הטוב – ולכן מפגש מסוג זה עדיף היה אם ייעשה ללא חדירה המסכנת את בריאותם של שני הצדדים. ​ ככל שנמעיט בחוקים וברף הציפיות, ככל שנשחרר את הנורמות המקובלות שממילא כבר אינן כל כך מקובלות ותקפות, ככל שנקשיב לבני זוגנו בלי לשפוט ולהטיל דופי, וככל שנהיה מוכנים להתנסות גם במה שלא כתוב בספרי הספרים, נמצא שההנאה המינית רצויה וקלילה יותר, שהגוף האנושי יכול להפיק הנאה מעצמו/ה באופנים שונים שלא צפינו - כי חששנו וכי אנחנו לעיתים מתאפקים בשל המקובעות שלנו. שהרי כל אדם נהנה מדברים קצת שונים וכל זוג מוצא עצמו נמשך למשהו קצת אחר. ​ שינוי עצום חל באפשרויות המיניות של בני האדם בדורות האחרונים, הידע שמפחית חרדות, אמצעי המניעה שמאפשרים יחסי מין ללא חשש מהריון, אנטיביוטיקה שמסירה את החשש ממחלות מין רבות ותוצאותיהן, המגוון העצום של תנוחות ואפשרויות הנאה המשלבות את כל החושים: ויזואליות אוראליות, אנאליות, מנואליות (בעזרת הידיים) שבעבר נחשבו לאסורות – כל השינויים האלה זחלו לאט או במהירות ושינו את הרגלי החיים של רובנו אך דבר אחד מתעקש לא להשתנות ולא לרדת ממרכז הבמה למרות חוסר הרלוונטיות שלו וזו החדירה לנרתיק. ​ אנשים רבים עדיין מאמינים שאם אין חדירה זה לא נחשב יחסי מין. בעניין הזה התפיסה הדתית (באותה המידה גם היהודית, נוצרית או מוסלמית) שמכוונת להשגת מקסימום פריון ולכן מעודדת חדירה - לא מצליחה "לזוז הצידה" גם אצל האתאיסטים המושבעים. ​ התיאורטיקניות הפמיניסטיות כמו מקינון ואנדריאה דבורקין טוענות שפעולת החדירה אינה פעולה מינית אלא פוליטית והיא באה להביע ולבטא שליטה של האחד על השני ברוב המקרים של גברים על נשים. שליטה של החודרים על הנחדרות ולכן מה שקובע בבחירת ההתנהגות המינית אינו דווקא השגת הנאה, או נתינת הנאה מתוך כבוד הדדי בין שני בני אדם אלא הנצחה של הסדר החברתי בו גברים שולטים בדרך כלל בנשים. ​ ככל שמתרחקים מהאובססיה של חדירה לנרתיק ואורגזמה בנרתיק (לבני שני המינים) אנחנו משחררים גם את הגברים שבינינו מהלחץ להחזיק זקפה מפוארת לכל אורך המשחק המיני, משחררים את הפין מלהיות מדד יחיד להרגשותיו של הגבר, האם הוא נמשך, והאם אני מושכת? ​ ומכאן שהקשר הגורדי בין יחסי מין וחדירה לנרתיק ראוי שיתפוגג, וגם אם מתעקשים על חדירה היא מתאפשרת במקומות שונים, והיא יכולה להיות בגופם של שני בני הזוג כשלשניהם יכולת ליהנות ממנה, כמו גם להחליט לוותר עליה ועדיין ליהנות מהמשחק המיני = יחסי המין ללא כל חסר. ​ אם כן אמרו מעתה: "יחסי מין = משחק רב גוני המשלב התרגשות מיני."

There’s Nothing Here... We can’t find the page you’re looking for. Check the URL, or head back home. Go Home