יצירת קשר

פנייתך תופנה לאחד המומחים במרפאה ותקבל מענה לכתובת הדוא"ל שהזנת תוך שבוע עד עשרה ימים.

סודיות מוחלטת מובטחת







* שדות חובה
טלפנו03-5222111
כתובת
קהילת סלוניקי 1, פינת קהילת רוזן 12, בית מגור (קומה 1) תל אביב

חדש באתר!
"זונה" ו"מנטור של סקס" מלמדים אתכם על מיןסרוגייט מנוסים מספרים על העבודה כבני זוג חלופיים בטיפול מיני.....
להמשך קריאה
פורנו : ד"ר רונית אלוני משתתפת בפאנל בטלוויזיה על נושא התמכרות לפורנובתכנית פוליטיקה בערוץ הראשון פאנל על נושא התמכרות לפורנו בהנחיותו של עודד שחר
להמשך קריאה
יחסי מיןיחסי מין = משגל? = חדירה? לאן? מי החודרת ומי הנחדר?
להמשך קריאה
אנשים שבדרך כלל לא מרצים 2015 ZE.ZE - דני גרמייזמיניות של גבר על כסא גלגלים.... הרצאה מרתקת
להמשך קריאה
צרו איתנו קשר לחצו כאן

פניתך חשובה לנו ונדאג לתת לך מענה מיד

מטופלים כותבים

  • אני בת 35, אקדמאית, רווקה, בעלת מגבלות מוטוריות, גופניות.
    מוגדרת כנכה 97% רפואית.
    מנהלת חיים עצמאים לגמרי, משולבת בשוק העבודה ובקהילה בכלל.

    חוויתי המינית הראשונה הייתה בגיל 25, ניסיון זה היה עבורי כשלון, ואט אט צבר צורה של טראומה, פחד, תסכול והדחקה.

    במשך שנים הייתי עסוקה בהדחקת הבעיה והקושי המיני.
    בתוך המרתון של החיים, הריצה אחר לימודים, השמה מקצועית, דיור עצמאי ודאגה לסובבים אותי, שכחתי את עצמי, את החיים האינטימיים שאיני מצליחה לפתח.

    באיזה שלב בחיים הבנתי שאני חייבת לטפל בבעיה, אימצתי את הגישה ההוליסטית שמאמינה כי חיי האדם הם כספיראלה וכל תחום קשור לאחר ונותן אותותיו לשאר תחומי החיים, וחיי המין שלי הם חלק מכלל החיים וכמו שחשוב לי להתפתח בחיים בכלל, אני צריכה ורוצה להשקיע ולפתור את הבעיה והקושי בתקפוד המיני, ובכך להעניק לעצמי אפשרות לנהל חיים אישיים תקינים ובריאים.

    הגעתי למרפאה, עברתי אבחון ראשון, שבו אובחן שאני סובלת מוגיניסמוס, בעיה נפוצה בקרב נשים, כבר זה נתן לי הרגשת ביטחון שהבעיה שלי מוכרת וישנן עוד נשים שסובלות מזה – אני לא היחידה. הותאמה לי מטפלת מינית אשר מתמחה בתחום (שיקום מיני – נכים) שבמקצועיות רבה ובאישיותה המיוחדת יצרה עבורי מקום, בסיס שמתוכו יכולתי לבוא ולדבר על הקושי, על הכאב ועל הבעיה בכלל בפתיחות ובנוחות מוחלטת.
    בתחילה תוכן השיחות עזר לי מאוד להשתחרר ממשקעים וממחסומים. בעזרת תרגילים שניתנו לי לבית, הרגשתי שאני מתקדמת משבוע לשבוע.

    אני מבקשת שוב להדגיש שמתחילת הטיפול הרגשתי שלמה עם הנושא, לא היה שום רגע של חשש או היסוס, נהפוך הוא, בשיחות השבועיות הרגשתי שזה הזמן המיועד רק לי, זו המטרה שאמורה לעסוק רק בעצמי, עצם הגעתי למרפאה ומהלך השיחות גרם לי להרגיש טוב עם העובדה שפה אני רק עם התכנים האישים שלי. מאחר שלא היה בן זוג, עלה צורך טיפולי בשילוב של סרוגייט כבן זוג חלופי, כשותף טיפולי לבניית קשר וליצירת מערכת זוגית, מינית כחוייה מתקנת ומלמדת.

    מחשבתית הבנתי וידעתי שזה מה שאני צריכה, אבל אמוציונאלית היה לי קצת מוזר, שילוב הסרוגייט בטיפול עורר בי כמה סימני שאלה. נראה לי מוזר שצריך לבנות קשר באופן מאולץ, אך ידעתי שזו המסגרת הכי נכונה לאותו זמן. ורק כך אוכל להתקדם בטיפול כפי שאני רוצה. הרגשתי שאני נמצאת בשלב שאני מוכנה לבניית קשר זוגי רציני ורציתי להגיע לקשר מוכנה גם מבחינה מינית. ורק בעזרת טיפול סרוגייט יכולתי להביא את עצמי למוכנות לקראת קשר בעתיד.
    הפגישה הראשונה עם הסרוגייט הייתה מאוד מרגשת במובן החיובי, פגשתי אדם מקסים ורגיש שהיה בעצם זר, ובמהרה ממש תוך דקות הייתה אוירה נוחה מאוד, מצאנו הרבה נושאים משותפים, מהפגישה הראשונה הרגשתי חופשי ונוח, כאילו אנחנו מכירים הרבה קודם.
    המשך הפגישות עם הסרוגייט התנהלו כבניית קשר, כהכרות ממש כמו בחיים. בצורה שיצרה קודם בסיס טוב ונוח להתפתחות קשר רגשי (לפני הקרבה המינית).

    בתחילת הפגישות עם הסרוגייט חששתי שאני אתאהב בו, אך במהלך הפגישות הבנתי שהמסגרת המיוחדת של הקשר בנויה באופן נכון שלא מאפשר התאהבות ולא יצירת תלות. כלומר הקשר שלנו הוא רק במשך שעה וחצי בשבוע. אין שום התקשרות אחרת, אין שום קשר יום-יומי. התמיכה שלו לא קיימת במהלך השבוע, הוא פשוט לא נמצא בתוך החיים שלי. ישנם גבולות מאוד ברורים שמונעים תלות, והתקשרות מעבר לדרוש.

    לעיתים חשתי שעצם העובדה שאנחנו לא זוג "אמיתי", מעניקה לנו כעין חממה שכולה טוב, הכוונה היא לכך שאין תנאים להכנסת מתחים וקונפליקטים כמו שיש במערכת זוגית רגילה. בקשר עם הסרוגייט אין משקעים וכעסים אלא ישנה קרקע נוחה, נעימה שממנה קל יותר להתמודד עם הדברים שהוגדרו.
    השילוב בין השיחות הטיפוליות לבין טיפול הסרוגייט עזרו לי להתמודד עם הדברים בקצב הנכון, שהותאם לי. במהלך הטיפול דברים התחדדו אצלי וגברה בי המודעות לנושאים חשובים בזוגיות. נוצרה ההשלכה לתחומים רבים באופן שאיפשר לי התמודדות טובה יותר בחיים בכלל.
    הקשר המיוחד שנרקם ביני לבין הסרוגייט אפשר לי להתגבר על הקושי בתפקוד המיני. התמיכה, הסבלנות והאמון שהסרוגייט נתן בי הובילו אותי ליכולת תפקוד מיני ברמה שלא שערתי שאוכל.
    הטיפול בכלליותו העניק לי את היכולת לקיים יחסי מין תקינים ומהנים.
    כיום לאחר הטיפול, עדיין לא מצאתי את הקשר הנכון עבורי, אך קל להבחין בשינוי שנעשה בי, אני יותר בטוחה בעצמי לגבי יצירת קשר עם בחורים, מגלה הרבה יותר יוזמה, עושה למען מציאת קשר. אני יודעת כיום שהטיפול העניק לי את הכלים הנכונים למערכת זוגית טובה ובריאה. ובקשר הנכון החיים יהיו הרבה יותר קלים.

     

  • בימים אלו אני מסיימת טיפול מיני שכלל גם טיפול בעזרת סרוגייט.
    הגעתי לטיפול בעקבות קושי ליצור תקשורת עם גברים וחרדה והמנעות מקיום יחסי מין.
    אני יכולה לאמר לך התהליך לא היה קל, הגעתי לטיפול עם תחושה של חוסר אמון בגברים, נרתעתי מקירבה, הדימוי העצמי שלי כאישה היה עלוב, לא יכולתי לתאר לעצמי שמישהו ירצה אותי או לחילופין שיהיה איזה גבר שאני ארצה בקשר זוגי איתו.

    למדתי לבטוח, ליצור תקשורת עם גבר המבוססת על אמון מלא,
    למדתי מהי שפת הגוף, איך לענג ולהתענג בקשר זוגי,
    הכרתי מהי פתיחות ואיך יוצרים אינטימיות,
    למדתי להכיר את גוף הגבר ולהנות ממנו
    הכרתי את גופי את ההנאות שגלומות בו.

    גיליתי עולם חדש שהיה סגור לחלוטין בפני קודם, האשה שהיתה חבויה בתוכי, יצאה לחופשי.

    היום אני אשה אחרת – בטוחה בנשיותה
    קורנת, מושכת תשומת לב גברית,
    אפילו נאמר עלי שאני "משפריצה נשיות".

    אני יוצאת לחיים מצוידת ב"ארגז כלים"
    יודעת למה אני מסוגלת, בטוחה ביכולות הנשיות שלי.

    עברתי חוויה מיוחדת במינה
    הענקתי לעצמי מתנה ענקית
    בזכותה אני יוצאת לדרך חדשה.

    אין לי ספק שאם לא הייתי עוברת
    את הטיפול בעזרת הסרוגייט
    הייתי ממשיכה להרתע מגברים,
    מקיום יחסי מין ולא היה לי קשר זוגי!

     

  • שלום לכולם,
    הרגשתי צורך לאחר חודשים של צפייה בפורום והשתתפות בו, ובו בזמן לעבור טיפול עם סרוגייט, לספר את סיפורי, ולא רק לספר על בעיות וקשיים במיניות.

     

    הגעתי למרפאה של דר' רונית אלוני בחששות כבדים. הייתי בחור בן 27, נכה קשה, יושב בכסא גלגלים. מרחם מאוד על עצמו. אך נושא המין הטריד אותי מאוד. היה קשה לי להגיע למצב שאוכל לאונן לי בשקט בלי שיפריעו לי …
    ובכלל ראיתי בחורות ערומות בכל עבר, ברחוב, בסופר, בכל מקום
    היה קשה מאוד להתחיל לדבר על זה… ועוד עם מישהי זרה…
    אבל התחלתי לדבר ומפגישה לפגישה היה יותר קל.
    החלטתי להתחיל טיפול עם סרוגייט, אני מוכרח לציין אם לא היה ברור שלא היה לי כל ניסיון עם בחורה ובוודאי שלא ניסיון מיני.
    נורא קשה לי להתייחס אלייה כהסרוגייט שלי אז אקרא לה "הילי" שם בדוי לחלוטין…
    פגשתי את הילי פעם ראשונה בבית קפה. הייתי מאוד לחוץ. נפגשנו שתינו שוקו חם, קשקשנו קצת, הכרנו אחד את השני. שלפתע היא נגעה בידי… תארו לכם משהו כזה קטן ואני כבר הייתי מגורה.
    ככה נפגשנו בדרך כלל במרפאה בחדרים נחמדים שיש להם שם. לאט לאט למדתי לנשק ולהתנשק, לגעת, לרגש. להגיע למצב עירום איתה. פשוט חוויה מרגשת כל פעם מחדש. וכמובן גם להגיע למצב אינטימי ומיני.
    למרות מה שרבים חושבים בטעות סרוגייט אינה נערת ליווי! גם אני חשבתי ככה בהתחלה… אבל ממש לא.
    הילי עשתה הכל כדי שאתאהב בה, ולמרבה תדהמתי היא גם התאהבה בי. נהננו מכל רגע שהיינו ביחד. היא לימדה אותי המון על עצמי, ועזרה לי לפתח את האני הגברי והמיני שלי. באיזשהו אופן גם אני לימדתי אותה כמה דברים על עצמה. היה מאוד כיף ופשוט מדהים להיות איתה.
    בשבוע שעבר החלטנו שהגיע הזמן להיפרד. נקשרנו מאוד אחד לשני והיה מאוד קשה. בכיתי המון. לא ידעתי מה לעשות. ככה להיפרד ממשהי שהתאהבתי בה. אהבתי הראשונה. חשבתי איזו טעות עשיתי לבוא לטיפול. למה אני מענה את עצמי? אבל עשיתי את הטיפול ועכשיו צריך להמשיך הלאה. התכוונתי פשוט להעלם לה, ולא להגיד שלום, אבל פשוט לא יכולתי. כל כך אהבתי אותה ונהניתי להיות איתה שהייתי חייב להפרד ממנה אישית, להגיד לה מה אני מרגיש וכמה היא נתנה לי.

    הגעתי נער מתבגר בן 27, יצאתי בחור בן 28. עם המון שאיפות ורצונות, חרמן אש, מודע היטב למיניותו ולצרכיו המיניים. נכון, יש לי מחלה קשה מאוד שרבים לא היו מסוגלים להתמודד איתה אבל אני אצליח. אני רוצה לגור ברשות עצמי, סוף סוף ולהתנתק מאמא. אמנם עם עוזר צמוד אבל עדיין עצמאי ואחראי לעצמי. מי יודע עוד אמצא אהבה גדולה ותמיד אנצור את הילי בליבי, בתקווה שאפגוש אותה שוב אי פעם. אני ממש מקווה.
    החלק הכי קשה זה להיפרד ממנה בלי לדעת ממנה יותר. מה איתה? איפה היא?
    אתגעגע לחיוך שלה, לצורה שבה היא מתנועעת, לצחוק שלה והכי אתגעגע לזה שהיא ראתה אותי כאדם ולא כנכה. זה היה דבר מדהים.

    זהו עכשיו אני ממשיך במאבק, מאבק לחיים ולמציאת אהבה וזוגיות. כולי תקווה שאמצא מישהי שתראה אותי כאדם במלוא מובן המילה ותתעלה על הקושי במצבי הפיזי למרות שאני מאוד מבין את הקושי.

    ולסיום אני חושב שטיפולי הסרוגייט הם המצאה נהדרת  :)
    וחבל שלא עברתי את זה קודם. ברשותכם אמשיך לקרוא בפורום ולהגיב.

    ביי
    נער בהתבגרות