פורום מקצועי שבו צוות מרפאת דר' אלוני משיב לשאלות ופניות גולשים בנושאי מין ומיניות
בהיותו בן 10 הוא רץ עם חבריו שכח דבר מה ורץ בחזרה אלא שהכביש עמד בדרכו – הוא הגיח בהפתעה ונפגע על ידי מכונית שעברה, שבועות בטיפול נמרץ עברו על הוריו בהמתנה ותקווה, חודשים של שיקום בבית לוינשטיין קודם במחלקה של נפגעים שבהכרה מעורפלת ואחר כך במחלקת הילדים, עושה צעד קדימה בקושי, ונסיגה, וכל התקדמות דורשת עבודה מרובה. וההורים מתנדנדים בין יאוש לתקווה.
הוא חוזר לביתו לא הילד שיצא, הוא לא חוזר לכיתה ממנה נקרע, החברים נעלמים באים רק לפי בקשה, וממילא אין זמן לא לו ולא למשפחה. הוא עובר לחינוך המיוחד, הוא משלים שעות טיפול לאחריו, והם כולם מותשים בסוף יום של מאמץ.
השנים נוקפות וההתבגרות לא ממתינה, היא אפילו מתעתעת ומקדימה את זמנה, הגיל נוקף ומתקדם הגוף נראה כשל בוגר אבל הנפש לא מתפתחת היא נשארה כמעט איפה שנפגעה, ההורים מטפלים בו כמו ילד בן שנה, מחליפים חיתולים, מאכילים ומנקים מרימים משכיבים הוא עושה מעט אבל רק בהשגחה.
השיעור מתפתח, הקול משתנה, הוא כבד מנשוא, ובזמן רחצה מופיעה לה זקפה מביכה. ההורים נבוכים, הוא נהנה מעט, הוא באי שקט תמידי, מחפש מוצא לדחפים המתפתחים, למרות שההורים מתעלמים ככל שרק יכולים. ואז מגיעות הודעות מבית הספר, מהפעילות של אחר הצהרים, הוא שולח ידיים, הוא נוגע איפה שלא מקובל, בבנות הכיתה במטפלות ובמורות, כל הניסיונות להתעלם בתחילה, להפסיקו בהמשך, להסביר ללמד לא מצליחים והוא הופך להיות למטרד, כולם מתרחקים, נמנעים מלהיות בקרבתו מה שרק מעצים את הצורך שלו. הוא פונה כבר לחברות של אחותו, ולא נמנע אפילו מחברות של אימו.
הוריו מגיעים אלי מבוישים, מפוחדים מה יהיה, הוא נעשה גדול בעל כוח, וההתנהגות הזו דוחה את כולם וגם להם כבר לא נעים, איך מתנהגים מה עושים.
מדובר בגבר בן 21, במלוא אונו שלא מוצא דרך להביע את רגשותיו ויצריו, הוא מחפש מגע, מחפש אהבה, מחפש פורקן ולא מוצא דבר, בשיחות הפשוטות שאפשר לנהל איתו אפשר להתרשם מההתרגשות הרבה שאופפת אותו כשמשהו מתייחס ישירות למצבו. הוא מתאר את העוררות שתוקפת אותו למראה אישה/נערה, ולא יודע איך לנהל את הזקפה הנעימה/מטרידה. הוא רוצה בקשר עם נערות הוא רוצה חברה כמו לאחיו ולבן דודו, הוא רוצה לחבק והוא רוצה שיחבקו אותו. בתמימות ובפשטות הוא מסביר את התסכול, לא מבין למה כל מי שמתנחמדת אליו בורחת ממגע איתו.
פה מתחיל טיפול ובעיקר חינוך, קודם כל מגדירים את המצבים השונים, אחר כך נותנים פתרונות מתאימים לו יותר או פחות, מלמדים גבולות ללא מבוכות, מלמדים איך להיות יעילים בתנועות ואם צריך משתמשים באביזרים מותאמים כמו לאוכל, רחצה, תנועה או כתיבה יש אפשרות להתאים גם ויברטור לכל מגבלה.
ככל שהוא לומד יותר לנתב את פורקנו באופן מותאם ובא על סיפוקו, הוא משתף פעולה יותר עם גבולות שניסו קודם ללמד אותו, הוא פחות לחוץ, פחות מטריד ומאפשר לעצמו לקבל חיבה כי הוא פחות מפחיד את כל הסביבה.
אז חשבתן שכשההתפתחות הנפשית מוגבלת גם היצרים נרדמים?
וחשבתן שמי שמוגבל שכלית מסוכן לסביבתו?
וחשבתן שאי אפשר ללמד אנשים מוגבלים שכלית?
אז טעיתן!
התלונות הנפוצות אצל גברים הפונים למרפאה לטיפול מיני הן: