פורום מקצועי שבו צוות מרפאת דר' אלוני משיב לשאלות ופניות גולשים בנושאי מין ומיניות
הם הגיעו מבויישים בשנות השלושים, הם נשואים כבר שנה וכמה חודשים ואינם מקיימים יחסי מין, היא רופאה שעדיין עושה תורנויות, והוא עוסק בהיי טק ונמצא בנסיעות רבות, הם חברים נפלאים, נפגשים רק לעיתים בעיקר בשבתות וחגים כי הם גם דתיים. לשאלתי למי מהם זה מפריע – היא ענתה שלה, הוא כל כך עייף ולחוץ שהדבר ממש לא מלחיץ אותו. הוא טוען שניסה כמה פעמים ולא הצליח והפסיק לנסות גם כי הוא דואג לה שלא תסבול וגם כי לו, לא ממש נעים לעמוד בכישלון שהוא חווה בכל פעם שמנסה.
כשבדקתי מה בדיוק קורה כשהם מנסים התברר שהיא כנראה נרתעת, חוששת , נבהלת , והוא מיד נסוג ומוותר, מאבד את הזקפה, גם אם היא מעודדת אותו להמשיך ולהתעקש.
התמונה הזו כבר ממש מוכרת אפילו לכן, האישה כנראה עם ווגיניסמוס ובן הזוג האוהב והרגיש לא רוצה להכאיב ולא יכול לגרום לה סבל. הוא מעדיף אפילו לאבד זקפה או לקיים יחסי מין בחוץ ובלבד לא להרע לבת זוגו. הסברתי להם את הבעיה והתחלנו בטיפול הקלאסי של שיחות איתה בעיקר אך גם איתו מפעם לפעם, פיזיוטרפיסטית מומחית לשרירי הנרתיק ובמהרה היא היתה מוכנה להתחיל לקיים את המצווה. בפעמים הבאות שהיגיעו ראיתי שהם מתמהמהים – בהחלט לא מתאים לזוג צעיר שרוצה בילדים. הם ביטלו פגישות, וכשניסיתי לבדוק מה קורה ומה הבעיה קיבלתי תרוצים של "עייפות" ו "לא ממש יצא" חיכיתי עוד שבוע כדי להיות בטוחה והפרדתי שוב בין שניהם בכדי לרדת לעובי הקורה.
התמונה שהתבררה עכשיו הייתה בהחלט שונה היא המשיכה להכחיש ולא יכלה לתת מענה למה הם לא מקיימים יחסים כשהיא עכשיו ממש יכולה. לא הרגשתי שהיא מונעת את האפשרות בדרכים עקיפות ואז חיכיתי לפגישה איתו שנדחתה עוד ועוד אך בסוף התקיימה. לאחר מספר שאלות ישירות הוא "יצא מהארון" וסיפר על בן זוג בעבודה, שהיא יודעת מהעבר אבל לא שזה נמשך גם עתה. הווגיניסמוס שלה פתר לו בעיה, משך זמן, ואין לו כל עיניין להתמודד עם ההצלחה שבשבילו היא בעיה הוא בכלל חשב שזה יקח הרבה יותר זמן. בדקתי איתו אם הוא הולך לשוחח איתה "ברחל ביתך הקטנה" ולשים על השולחן את המצב כי אני לא יכולה להמשיך לשמש לו יותר כסות וכי זה לא הגון כלפיה. היא השקיעה היא רוצה הריון, היא לא יודעת איפה היא נמצאת והיא לא יכולה לקחת החלטות נכונות לגבי העתיד שלה. הוא ספר על ההחלטה הקשה להתחתן, על הידיעה שזה הולך להיות קשה, ועל כך שספר לה והבטיח שיתנזר מהחיים ההומוסקסואלים שלו – והוא באמת התכוון, רצה להאמין שזה פתרון נכון, אך לא עמד בדבריו.
הטלפון הבא היה שלה – היא רצתה לבוא לשיחה נוספת בעצמה, מה היא תעשה? מה איתה? אם תספר היא תפגע בו פגיעה אנושה הוא לא יוכל להראות את פניו במשפחה ובחברה – והיא אוהבת אותו,
אם לא תספר ותתגרש – איך היא תראה? איך תסביר שהיא עדיין בבתוליה?
מה זה אומר להישאר נשואה לגבר הומוסקסואל ולהכנס להריון בהפריה?
מה זה אומר לא לקיים יחסי מין כל חייה? האם תוכל לעמוד בזה?
אז חשבתם שכשאישה מגלה שלבן זוגה יחסים הומוסקסואלים היא עוזבת? במקרה הזה היא עברה הפריה הא דוחה את ההתמודדות שלה, וממשיכה לשתף פעולה עם הסוד שלו.
וחשבתם שכשמגיעים לטיפול אומרים את כל האמת?
וחשבתם שכל מי שמגיע לטיפול באמת רוצה להרפא?
אז טעיתן!
ג'ון ומרי היו הזוג הראשון שטיפלתי בהם עוד בהיותי מתמחה בניו יורק. המדריך שלי, גניקולוג שפרש לפנסיה, סיפר לי אז שהחליט להיות מטפל מיני כי זה המקצוע היחיד שמרגש כמעט כמו להיות מיילד. הוא טען שכמיילד הוא הרגיש שיש לו חוזה עם אלוהים ושניהם ביחד מביאים תינוקות לעולם כמטפל מיני הוא מביא אושר לזוגות סובלים.
אז נחזור לג'ון ומרי שני יהודים צעירים בשנות השלושים לחייהם, ג'ון עובד כמובן באחד מחברות הברוקרים הגדולות של מנהטן ומרי עובדת באחת מחברות הפרסום. לשניהם אורח חיים היסטרי של עבודה מלחיצה מבוקר עד לילה, עם משפחות יהודיות שמצפות שיתחתנו ויביאו נכדים, עם חברים שמספרים לאן הם נוסעים לטיולים ומה הם קונים. כמו שאר חבריהם גם ג'ון ומרי מבלים בבארים אפופי עשן מחפשים בני זוג – מה שלא היה קל לשניהם בשל המראה הלא כל כך אטרקטיבי במושגים ניו יורקים של שניהם. גם כשמצאו זה את זו לא במהרה היו מוכנים להתחייב ולהתמיד.
מרי אישה די נוירוטית שהולכת לשרינקית שלה פעם בשבוע ובכל זאת עוד לא קיימה יחסי מין.
ג'ון התחיל גם הוא בהשפעת מרי ללכת לטיפול, כי היא שכנעה אותו שזה שהם לא מקיימים יחסי מין כנראה קשור בו ( היא שכחה לציין באוזניו שהיא גם לא קיימה יחסי מין עד עכשיו, אבל לדעתה לה יש סיבות מוצדקות)
הטיפולים של שניהם קידמו אותם בהכרות שלהם עם עצמם אולם את בעיית יחסי המין לא פתרו. שנה חלפה – ההורים מבקשים שיגיעו להחלטה אבל שניהם יודעים שלא יוכלו להחליט עד שלא יתמודדו עם הסוד שלהם.
וכך נפגשנו: המדריך שלי ואני כזוג מטפלים מול זוג מטופלים. בפגישה הראשונה שוחחנו ביחד וראינו את התמונה הכללית, לאחר מכן נפגשתי ביחידות עם מרי בעוד המדריך שלי נפגש עם ג'ון.
לפני הפגישה הבאה שלנו עם הזוג נפגשנו להחלפת מידע ותכנון הפגישה הבאה ומה ששמענו מעבר להסטוריה האישית של כל אחד מהם, ולמבנה משפחות המוצא של שניהם, היה מדהים. ג'ון בפנטזיה שלו לא יכול לחדור למרי כי אם הפין שלו יכנס לנרתיק שלה הוא לא יצא משם לעולם. בדמיון שלו הנרתיק שלה בנוי כמו צינור מטחנת בשר וברגע שיכנס לשם הוא פשוט יטחן. היא לעומתו מדמיינת את הפין שלו כמו כידון שכשיחדור אליה ישסף אותה מבפנים, יכאיב לה והיא תדמם אחר כך למוות.
ובכן הכיוון של הטיפול היה ברור, התמודדות עם מיתוסים כמו "וגינה דנטטה" הנרתיק עם השיניים שקיים בתרבויות שונות וגברים לא מעטים חוששים ממנו. ועם הדימוי התרבותי הגברי שהפין הוא ככלי נשק שתפקידו להכניע את האישה ולבתק בעוצמה את בתוליה.
העבודה הזו נעשית גם בתהליך קוגניטיבי חשיבתי של הפעלת שיקול דעת המרגיע את החרדה הלא רציונאלית והלא נשלטת וגם על ידי תרגול שבו שניהם חווים הלכה למעשה שלפנטזיות שלהם אין ידיים ורגליים. שלושה חודשים אחרי הפגישה הראשונה עם שניהם ג'ון ומרי כבר קיימו יחסי מין. האם הם התחתנו לאחר מכן? לא תמיד אני זוכה לדעת, מרבית המטופלים משתדלים לשכוח שהיו בטיפול, שהיו צריכים עזרה של מטפל/ת כדי לעשות דבר כל כך טבעי ש כ ו ל ם עושים "בקלות "
אז חשבתן שאנשים נאורים לא מושפעים מאמונות טפלות?
וחשבתן שהשכל שלנו מגן עלינו?
חשבתן שדימויים גסים ושובניסטים הם נחלתם של פרימיטיבים?
ושהדימוי של הפאם פאטאל עבר מהעולם?
אז טרם!!
להיות פנוי הוא מצב זמני או קבוע. לפעמים זהו מצב שנוצר מתוך בחירה ולפעמים מתוך אילו אנו חיים בחברה המדגישה ומעצימה את ערכי המשפחה ומפעילה לחץ על הפנויים למצוא בני זוג ולהתמסד.
מרבית האנשים הפנויים, אלה שמעולם לא היו בקשר זוגי משמעותי ואלה שחוו קשר והתנתקו ממנו, שואפים לקיים קשר מספק, תומך, אינטימי, חברי ואיתן. רבים מאמינים כי "לא היה להם מזל" למצוא את השותף המתאים או שנסיבות החיים לא אפשרו לקשר האולטימטיבי להתפתח, בכך הם משליכים את האחריות על כוח עליון ולא לוקחים אותה לעצמם ולקשר.