פורום טיפול מיני בתפוז
פורום מקצועי שבו צוות מרפאת דר' אלוני משיב לשאלות ופניות גולשים בנושאי מין ומיניות
נמרה בחורף
דחוף דחוף ביום שישי בבוקר נכנסת אלי למרפאה אישה בגיל די קרוב לעמידה, היא נסערת מדברת בשברי משפטים, אני סבלנית מאזינה – עוברת חצי שעה ואני עדיין לא ממש מבינה. "היא רוצה דברים קונקרטיים, היא רוצה עצות מדויקות, היא מוכנה לעשות ה-כל, היא לא כמו שהיא נראית " (היא נראית כמו אישה בגילה שרוצה להראות פחות מעצמה) ולאט ממש לאט מתגלה התמונה.
בעלה (בן זוגה) "איש גבה שנים" שאנחנו רואות אותו בטלביזיה ובעיתונים חדשות לבקרים, מצא אישה אחרת הרבה יותר צעירה שעושה לו מין אוראלי שהיא מעולם לא עשתה וגם לא קיבלה. הוא עזב את הבית, הוא לגמרי השתגע – לדעתה, העולם התהפך, הילדים לצידה, הוא נבהל ודי מגשש את הדרך חזרה.
היא כל היום על הטלפון עם חברותיה מטכסת עצה, ובעצתן היגיעה אלי לקבל עוד מעט עזרה.
עכשיו היא קבעה להם לצאת לחופשה והיא רוצה שיחזור משם בטוח שעשה את המעשה הנכון לבחור בה בחזרה. היא רוצה להראות לו, היא רוצה להראות לה – לצרתה, אבל אין לה מושג איך להיות נמרה במיטה (זו הפנטזיה שלה לגבי מה שעשתה לו המאהבת – או שזה הרושם שהוא נתן לה כדי להצדיק את מעשהו).
כשניסיתי להבין איך נראים נישואיהם, האם היה דיבור על למה הלך? ולמה הוא חוזר? איך היא מרגישה ומה היא רוצה? מה כדאי אולי לשנות עכשיו כשיש הזדמנות לעשות איזה בדק בית ? האם היא גם לוקחת אחריות על מה שקרה בניהם עכשיו? כל ניסיונותי עלו בתוהו, היא היתה ממוקדת מטרה, נחושה בדעתה שאם תדע כמה טריקים מיניים במיטה כל השאר יסתדר ויחזור על מקומו, "בעלה" יהיה מרוצה יחזור לחיק משפחתו וזה כל מה שהיא רוצה, כי הכל היה טוב עד לרגע שהתהפכה עליו דעתו.
לא היה טעם להסביר לאישה בשעת משבר שמה שהיא עושה לא יביא את הגאולה – ואולי אני לומדת שלא כל אחת רוצה להגאל, שאולי מה שהכי חשוב לה היה השקט והשלווה שתחזור למשפחתה. איכות חייה עם בן זוגה ממילא כבר מזמן לא התקיימה או לא היתה ולזה היא רגילה. הוא בעסקיו שלוקחים את כל זמנו כך היא חשבה, היא עם חברותיה, ילדיה ונכדיה. יש אירועים משפחתיים ויש הרבה אירועים חברתיים, מתארחת מארחת כולם חושבים סביבה שהיא בת מזל, אז למה שהיא תרגיש אחרת?
הצעתי לה לקנות כמה ספרים, הושבתי אותה ליד כמה קלטות הדרכה, את חלקם השאילה לביתה להתבונן שוב ושוב עד שתרגיש נוח לבלוע את הגלולה. שוב הגיעה אלי לברר עוד כמה פרטים שלא ידעה – למשל אם אורגזמה היא עיניין שהיא צריכה לתת עליו את דעתה? ומאז נעלמה.
הזדמנות לי ולקולגות שלי ללמוד שלא כל הזוגות צריכים אינטימיות! (מהי בכלל המילה הזו?)
שלא כל הזוגות רוצים לדבר על משברים ולפתור אותם!
ואם חשבתם שבגיל 60 או 70 אי אפשר לתת פעם ראשונה מין אוראלי – אז טעיתן!
זבנג וגמרנו
יריב הגיע אלי כמלווה של חבר. את חברו הוא שכנע להגיע כי הוא כבר בן 35 עדיין בתול, אין לו אומץ וכסף להגיע לטיפול. יריב הבטיח לממן לחברו את הטיפול וללוותו למפגש הראשון.
בעודו יושב בכניסה עם רותה מנהלת המשרד הוא מבקש גם לעצמו פגישה אישית.
אלי מגיע בחור צעיר עוד לא שלושים, נמרץ עייף משהו, בעל תואר אקדמי בתקשורת אך עוסק בתחום שאין לו שום קשר עם לימודיו, עושה חיל בעסקיו, ומציין 3 פעמים בחמש דקות שהוא מאוד אוהב את אשתו. בעסקיו הוא נוסע למרחקים, "את יודעת איפה שיש הרבה פיתויים" נעדר מהבית אולם מנסה לקצר את היעדרויותיו עד כמה שאפשר. נו, אז מה הבעיה? .. הוא פוגש גברים רבים המארחים אותו או נוסעים איתו, הם "כולם" בוגדים בנשותיהם, עם נערות ליווי בעיקר או נשים שפוגשים בעבודה, והוא ששוב "מאוד אוהב את אשתו" עושה "מעשי קונדס" כמוהם כי – ויש לו הסבר "הסקס בנישואין הוא כבר לא כל כך מסעיר כשהיה". ואני ממתינה – אז מה הבעיה? הוא מתחיל להרגיש שגם אחרי שהוא חוזר הביתה הוא כבר לא כל כך משתוקק לאשתו האהובה, והוא כבר לא כל כך משקיע בלענג אותה, ואז הסקס די מאכזב. הוא לא היה רוצה שנישואיו הצעירים יראו כמו של חבריו אחרי הרבה שנים.
יריב חזה את "הכרוניקה הידועה מראש", במקום להתמודד עם הבעיה שישנה בבית – פותרים אותה בחוץ, ואז מה שקורה בבית מרגיש פחות ופחות טוב, ועוד פחות מצדיק להימנע מהפיתויים, עד שבני הזוג מוצאים זה את זו כמנוכרים.
ומה האחריות שלו אני שואלת? הוא אין לו אחריות, הוא בנסיעות, ימיו כלילותיו, הוא פוגש בפיתויים,
כ ו ל ם בחברתו בוגדים והוא עושה מעשי קונדס, כי הוא מתמיד היה שובב.
השיחה עם יריב הפכה לשיחה פילוסופית, שהרי יריב הוא איש עם ערכים שלמרות שניסה להקל ראש באחריותו כדי לחיות בשלום עם עצמו, בעומק ליבו הוא ידע שהוא מחבל בקשר. כל מה שהיה צריך לעשות הוא להעביר את הדברים אל המודע, לקרוא להם בשם, ולאפשר לו לקחת עליהם אחריות כמו שהוא עושה בתחומים רבים אחרים בחייו.
שוחחנו על כך שבחיים אנחנו עומדים בכל רגע בפני בחירה, הוא בוחר לנהל את העסק שלו ביושר, תוך התייחסות לעובדיו כאל שווים ומכובדים בשונה מחבריו והוא מרגיש שהדבר נכון עבורו אפילו כלכלית. גם מול הפיתויים יש לו בחירה והוא בחר עד היום לבגוד!!! הוא גם בחר לכנות את הבגידה שלו מעשי קונדס, בגידה אינה "מעשי קונדס" למרות שכשקוראים לה כך, קל יותר לחיות עם השקר. חברנו את מעשיו של יריב עם מעשי אביו שבגד באימו והדפוס המשפחתי הזה זורם בעורקיו ומקשה עליו.
חיי המין בנישואין לא נבחנים מול יחסים מזדמנים מבחוץ – הם לעולם לא יעמדו בתחרות הזו כי הם אינם מסעירים, תמיד נרגיש התרגשות אל האסור הבלתי מושג והלא שגרתי בדיוק ההפך ממה שיש בנישואין, אלא שהנישואין מעניקים לנו איכויות אחרות שהיחסים בחוץ לעולם לא יספקו. ובכל רגע נתון גם אשתו כשהוא איננו בוחרת לחכות לו – או לא!!!
אז חשבתם שתמיד טיפול מצריך פגישות ארוכות ומתמשכות?
וחשבתם שלגברים לא מציק המצפון כשהם בוגדים?
והאם גם אתם חושבים שכל הגברים בוגדים?
אז טעיתן!!
פריחה מאוחרת
הם בני שבעים ו.. הם נשואים שנים ארוכות, יש להם 4 ילדים גדולים ולא נשואים, הם דמויות מרכזיות בחברה שלהם ובעדה שלהם – השומרת על המסורת והמנהגים שהביאו מארץ מוצאם. שניהם אנשי ספר והשכלה, לשניהם תעסוקה וקריירה גם בגילם המתקדם, הם נראים נפלא, שניהם בריאים וספורטיבים והם אנשי העולם הגדול מטיילים נפגשים ועושים עסקים. במערכת היחסים בניהם הם שומרים על מנהגי עדתם, הוא נותן את הטון, היא מסורה לו ומטפלת בו וגם לא תמרה את פיו במיוחד לא לעיני הילדים או קרובים אחרים. הילדים מחוץ לבית כבר שנים ארוכות, לחלקם מערכות יחסים, אחרים לבדם מה שמדאיג ומלחיץ את ההורים שכל חבריהם כבר בעלי נכדים.
כשהתחתנו הוא כבר היה מבוסס במעמדו והיא בסוף העשרה שלה, הוא היה בעל הנסיון והיא עוד כילדה קטנה, יחסי המין לא היו טובים אך היא למדה לשתף פעולה, ועם השנים כשהבינה שהיא מפספסת הנאות לא פצתה פה ולא ניסתה לשנות. כשהתבגרו והבית התרוקן החיים מחוץ לבית הפכו מרכזיים יותר. הם נשארו בודדים לא מדברים, אך כלפי חוץ שמרו על חזות מושלמת המעמד לא אפשר להם לשתף חברים קרובים ובמיוחד לא את הילדים.
ואז נפל דבר, מכיס מכנסיו ששלחה לניקוי, קופסת כדורים שמשמעותה ברורה, הגבר המכובד איתו היא חיה שלא יכול לקיים יחסי מין כבר שנים ארוכות מצליח לעשות זאת עם נשים אחרות. היא לא האמינה למראה עיניה, ברגע הראשון שתקה כמנהגה, בלעה את הגלולה ואז לאחר שעות העזה לשאול שאלות. התשובות שקיבלה עוד הבעירו את המדורה , "את בכלל אשמה, את קרה כבר 40 שנה" "את לא יודעת מה לעשות, ובמיוחד את לא יודעת להנות" בתוך הדמעות ועם הרבה כעס היא החלה לפתוח חשבונות, על כך שמעולם לא למדה להנות כי הוא גומר הרבה לפני שהיא בכלל מתחברת לתחושות, שמעולם לא דיבר ולא שאל מה היא מרגישה – כי אם היה שואל היה מבין כמה הוא לא יודע לענג אישה. ובכלל הדבר שעוד היה לה איתו אחרי שנים כה רבות הוא האמון ועכשיו שגם זה נשבר מוטב שיעזוב את הבית מיד.
בבושת פנים הוא יצא מביתו, הילדים נזעקו ונעמדו בצידה של אישתו, הוא הרגיש עוד יותר בודד והרוס, מצב שלא יכול להתמודד איתו, מצב שמעולם לא חשב שיקרה לו, לא מתאים לו גם כשהוא חושב על עצמו.
בטיפול פתחנו את כל השתיקות והסודות, חשפנו את העמדות הפנים מראשית היחסים, שגם הוא הגיע לנישואין ללא נסיון וידע, שהוא קיבל אותה כמובנת מאליה, ושהיא ויתרה, על עצמה ועל ההנאה שמגיעה לה ושמעולם לא למדה איך להתחבר אליה. שהיא צפתה שהוא ידע מה שלא יכול היה לדעת ושהוא שחק אותה יודע. הם התחילו לדבר והתחילו לגלות את גופם, הסקס תפס מקום שלא היה לו מעולם. הם עינגו זה את זו, ולא ויתרו על התנסויות, וצחוק נכנס סופסוף לחדר המיטות.
אז חשבתן שטיפול מיני בגיל גבורות לא אפשרי?
וחשבתן שלחוות אורגזמה ראשונה בגיל שבעים ושתיים לא הגיוני?
וחשבתן שאם שרדתן עד הגיל הזה אז כבר אפשר להיות בטוחים מבגידות?
טעיתן!!
תורת הקבלה
היא הגיעה לבדה, אישה נעימה בשנות החמישים לחייה, שקטה, מנומסת, מאופקת כשדמעות מלחלחות את עיניה אך לא ממש זולגות. היא פורסת לאיטה את סיפור שנותיה האחרונות עם ביתה שיצאה מהארון, שקיבלה אותה כמו שהיא מלכתחילה, לא היתה שאלה, מהרגע הראשון פגשה בבת זוגה, ארחה אותה בביתם, ספרה לכל החברים לקולגות בעבודה, הלכה לקבוצת אמהות לראות אם יש עוד משהו שיכולה לתרום. התמסרה לביתה כדי שעובדת היותה לסבית לא תעצור אותה בהתבגרותה ובהתפתחותה. היא היתה מודל לכל המשפחה, להוריה, לבן זוגה, לבנה הצעיר לאחיותיה. כולם הלכו בעיקבותיה. ואכן ביתה עברה את היציאה מהארון ללא פגע – היא סיימה את לימודיה עושה קריירה, יש לה בת זוג ולהן בן ובת ונראה היה שהכל מתנהל כשורה… אני ממתינה למה שהביא אותה, אז זה לא הסיפור של התגלית אם כך אז מה?
ואז ביום בהיר אחד בנה הצעיר שראה את ה"קבלה הקלה" בלי שום הכנה מוקדמת בא עם אותה בשורה, כן גם הוא, וגם לו יש חבר וגם הוא מצפה לאותה קבלה, ומופתע שהיא מופתעת והאמת גם היא המומה מהתגובה הקשה שלה.
היא לא יכולה לישון בלילות, היא שוב אינה יכולה לדבר על כך עם כולם, היא לא ממש מקבלת את בנה שלא לדבר על חברו שרוצה להתארח בביתה. כולם מצפים ממנה שתישאר חזקה, שתתן דוגמא כמו בפעם שעברה, בנה היה בטוח שהיא תוביל את התהליך כמו עם ביתה והוא נעלב עד עמקי נשמתו מתגובתה. אבל היא במשבר בלתי צפוי אפילו בשבילה. למה היא אינה יכולה לקבל את בנה כמו שקיבלה את ביתה? למה הומוסקסואליות נראית לה קשה יותר מלסביות? למה היא לא יכולה לסבול את הנוכחות של החבר של בנה? כשהיא מדמיינת את בנה מקיים יחסי מין עם חברו היא מצטמררת מה שלא קרה לה עם ביתה.
היא מדברת על כך שלא יהיו לו ילדים – ויודעת שזו לא הבעיה, היא מדברת על כך שלהיות הומוסקסואל יותר מסוכן מבחינת הידבקות באיידס ושוב יודעת שגם זו לא הבעיה, וגם שיחסים קבועים בין הומוסקסואלים פחות שכיחים והיא דואגת מה יהיה בעתיד עם בנה…. ועוד ועוד היא מנסה עד שיוצא רגש האשמה שאותו היא הדחיקה בהצלחה עם היציאה מהארון של ביתה אבל כשגם בנה יצא מהארון היא לא יכולה להפסיק לשאול את עצמה איפה האחריות שלה – אחת זה עוד מקרה, סטטיסטיקה, יכול לקרות בכל משפחה, אבל שניים במשפחה אחת? מה האחריות שלה? במה היא שגתה? איפה היא לא היתה אמא טובה? איך היא גרמה לשני ילדיה להיות הומוסקסואלים? איפה היא שמשה דוגמא נשית לא נכונה?
היא הייתה זקוקה לחיזוק נוסף שלא היא אשמה, וכנראה גם לא האבא שנדחק עוד קצת לפינה, שהעיסוק באשמה מחליש אותה ולא יביא לה תשובה מקלה. עכשיו היא מרגישה את הבושה היא מרגישה שהאחרים שופטים אותה, אם קודם היא היתה גיבורה ואמיצה עכשיו היא האם ששני ילדיה יצאו מהארון, היא מוזרה היא שונה, והיא תמיד היתה דווקא די רגילה מצטנעת שקטה לא מושכת תשומת לב בכוונה.
אז אתן חושבות שהומוסקסואליות היא גנטית?
או שחשבתן שמקורה בחינוך ?
ואם יש שניים במשפחה זה אומר משהו?
ממש לא!!!
בגידה בגיל 60 והאישה שרוצה להיות נמרה
בגידה בגיל 60 ואישה שרוצה להיות נמרה
דחוף דחוף ביום שישי בבוקר נכנסת אלי למרפאה אישה בגיל די קרוב לעמידה, היא נסערת מדברת בשברי משפטים, אני סבלנית מאזינה – עוברת חצי שעה ואני עדיין לא ממש מבינה. "היא רוצה דברים קונקרטיים, היא רוצה עצות מדויקות, היא מוכנה לעשות ה-כל, היא לא כמו שהיא נראית " (היא נראית כמו אישה בגילה שרוצה להראות פחות מעצמה) ולאט ממש לאט מתגלה התמונה.
בעלה (בן זוגה) "איש גבה שנים" שאנחנו רואות אותו בטלביזיה ובעיתונים חדשות לבקרים, מצא אישה אחרת הרבה יותר צעירה שעושה לו מין אוראלי שהיא מעולם לא עשתה וגם לא קיבלה. הוא עזב את הבית, הוא לגמרי השתגע – לדעתה, העולם התהפך, הילדים לצידה, הוא נבהל ודי מגשש את הדרך חזרה.
היא כל היום על הטלפון עם חברותיה מטכסת עצה, ובעצתן היגיעה אלי לקבל עוד מעט עזרה.
עכשיו היא קבעה להם לצאת לחופשה והיא רוצה שיחזור משם בטוח שעשה את המעשה הנכון לבחור בה בחזרה. היא רוצה להראות לו, היא רוצה להראות לה – לצרתה, אבל אין לה מושג איך להיות נמרה במיטה (זו הפנטזיה שלה לגבי מה שעשתה לו המאהבת – או שזה הרושם שהוא נתן לה כדי להצדיק את מעשהו).
כשניסיתי להבין איך נראים נישואיהם, האם היה דיבור על למה הלך? ולמה הוא חוזר? איך היא מרגישה ומה היא רוצה? מה כדאי אולי לשנות עכשיו כשיש הזדמנות לעשות איזה בדק בית ? האם היא גם לוקחת אחריות על מה שקרה בניהם עכשיו? כל ניסיונותי עלו בתוהו, היא היתה ממוקדת מטרה, נחושה בדעתה שאם תדע כמה טריקים מיניים במיטה כל השאר יסתדר ויחזור על מקומו, "בעלה" יהיה מרוצה יחזור לחיק משפחתו וזה כל מה שהיא רוצה, כי הכל היה טוב עד לרגע שהתהפכה עליו דעתו.
לא היה טעם להסביר לאישה בשעת משבר שמה שהיא עושה לא יביא את הגאולה – ואולי אני לומדת שלא כל אחת רוצה להגאל, שאולי מה שהכי חשוב לה היה השקט והשלווה שתחזור למשפחתה. איכות חייה עם בן זוגה ממילא כבר מזמן לא התקיימה או לא היתה ולזה היא רגילה. הוא בעסקיו שלוקחים את כל זמנו כך היא חשבה, היא עם חברותיה, ילדיה ונכדיה. יש אירועים משפחתיים ויש הרבה אירועים חברתיים, מתארחת מארחת כולם חושבים סביבה שהיא בת מזל, אז למה שהיא תרגיש אחרת?
הצעתי לה לקנות כמה ספרים, הושבתי אותה ליד כמה קלטות הדרכה, את חלקם השאילה לביתה להתבונן שוב ושוב עד שתרגיש נוח לבלוע את הגלולה. שוב הגיעה אלי לברר עוד כמה פרטים שלא ידעה – למשל אם אורגזמה היא עיניין שהיא צריכה לתת עליו את דעתה? ומאז נעלמה.
הזדמנות לי ולקולגות שלי ללמוד שלא כל הזוגות צריכים אינטימיות! (מהי בכלל המילה הזו?)
שלא כל הזוגות רוצים לדבר על משברים ולפתור אותם!
ואם חשבתם שבגיל 60 או 70 אי אפשר לתת פעם ראשונה מין אוראלי – אז טעיתן!
איברי מין מסוכנים
ג'ון ומרי היו הזוג הראשון שטיפלתי בהם עוד בהיותי מתמחה בניו יורק. המדריך שלי, גניקולוג שפרש לפנסיה, סיפר לי אז שהחליט להיות מטפל מיני כי זה המקצוע היחיד שמרגש כמעט כמו להיות מיילד. הוא טען שכמיילד הוא הרגיש שיש לו חוזה עם אלוהים ושניהם ביחד מביאים תינוקות לעולם כמטפל מיני הוא מביא אושר לזוגות סובלים.
אז נחזור לג'ון ומרי שני יהודים צעירים בשנות השלושים לחייהם, ג'ון עובד כמובן באחד מחברות הברוקרים הגדולות של מנהטן ומרי עובדת באחת מחברות הפרסום. לשניהם אורח חיים היסטרי של עבודה מלחיצה מבוקר עד לילה, עם משפחות יהודיות שמצפות שיתחתנו ויביאו נכדים, עם חברים שמספרים לאן הם נוסעים לטיולים ומה הם קונים. כמו שאר חבריהם גם ג'ון ומרי מבלים בבארים אפופי עשן מחפשים בני זוג – מה שלא היה קל לשניהם בשל המראה הלא כל כך אטרקטיבי במושגים ניו יורקים של שניהם. גם כשמצאו זה את זו לא במהרה היו מוכנים להתחייב ולהתמיד.
מרי אישה די נוירוטית שהולכת לשרינקית שלה פעם בשבוע ובכל זאת עוד לא קיימה יחסי מין.
ג'ון התחיל גם הוא בהשפעת מרי ללכת לטיפול, כי היא שכנעה אותו שזה שהם לא מקיימים יחסי מין כנראה קשור בו ( היא שכחה לציין באוזניו שהיא גם לא קיימה יחסי מין עד עכשיו, אבל לדעתה לה יש סיבות מוצדקות)
הטיפולים של שניהם קידמו אותם בהכרות שלהם עם עצמם אולם את בעיית יחסי המין לא פתרו. שנה חלפה – ההורים מבקשים שיגיעו להחלטה אבל שניהם יודעים שלא יוכלו להחליט עד שלא יתמודדו עם הסוד שלהם.
וכך נפגשנו: המדריך שלי ואני כזוג מטפלים מול זוג מטופלים. בפגישה הראשונה שוחחנו ביחד וראינו את התמונה הכללית, לאחר מכן נפגשתי ביחידות עם מרי בעוד המדריך שלי נפגש עם ג'ון.
לפני הפגישה הבאה שלנו עם הזוג נפגשנו להחלפת מידע ותכנון הפגישה הבאה ומה ששמענו מעבר להסטוריה האישית של כל אחד מהם, ולמבנה משפחות המוצא של שניהם, היה מדהים. ג'ון בפנטזיה שלו לא יכול לחדור למרי כי אם הפין שלו יכנס לנרתיק שלה הוא לא יצא משם לעולם. בדמיון שלו הנרתיק שלה בנוי כמו צינור מטחנת בשר וברגע שיכנס לשם הוא פשוט יטחן. היא לעומתו מדמיינת את הפין שלו כמו כידון שכשיחדור אליה ישסף אותה מבפנים, יכאיב לה והיא תדמם אחר כך למוות.
ובכן הכיוון של הטיפול היה ברור, התמודדות עם מיתוסים כמו "וגינה דנטטה" הנרתיק עם השיניים שקיים בתרבויות שונות וגברים לא מעטים חוששים ממנו. ועם הדימוי התרבותי הגברי שהפין הוא ככלי נשק שתפקידו להכניע את האישה ולבתק בעוצמה את בתוליה.
העבודה הזו נעשית גם בתהליך קוגניטיבי חשיבתי של הפעלת שיקול דעת המרגיע את החרדה הלא רציונאלית והלא נשלטת וגם על ידי תרגול שבו שניהם חווים הלכה למעשה שלפנטזיות שלהם אין ידיים ורגליים. שלושה חודשים אחרי הפגישה הראשונה עם שניהם ג'ון ומרי כבר קיימו יחסי מין. האם הם התחתנו לאחר מכן? לא תמיד אני זוכה לדעת, מרבית המטופלים משתדלים לשכוח שהיו בטיפול, שהיו צריכים עזרה של מטפל/ת כדי לעשות דבר כל כך טבעי ש כ ו ל ם עושים "בקלות "
אז חשבתן שאנשים נאורים לא מושפעים מאמונות טפלות?
וחשבתן שהשכל שלנו מגן עלינו?
חשבתן שדימויים גסים ושובניסטים הם נחלתם של פרימיטיבים?
ושהדימוי של הפאם פאטאל עבר מהעולם?
אז טרם!!
רופאים: תרופות נגד דיכאון עשויות לגרום לאורגזמה
רופאים: תרופות נגד דיכאון עשויות לגרום לאורגזמה
מאת עפרי אילני
מתוך אתר "הארץ"
מטופלת שקיבלה תרופה נגד דיכאון התלוננה על כאבים ועקצוצים. כשהגיעה לקליניקה, הבין הד"ר שתופעת הלוואי היא אורגזמה …
"המוח הוא איבר המין הגדול ביותר", אומרת קלישאה ידועה, אך מעטים האנשים המסוגלים להגיע לסיפוק מיני רק בכוח המחשבה. לאורך ההיסטוריה, תוארו מקרים שונים של נשים וגברים שהגיעו לאורגזמה באופן ספונטני, ללא חיכוך או גירוי כלשהו.
בימי קדם, האמינו כי אירועים הם תוצר של פעילותו המינית של כוח אלוהי. אך ככל שמצטבר הידע על תפקיד המוח בפעילות המינית, ועל ההשפעתם של חומרים שונים על המוח, גדלה הסבירות שניתן יהיה "לייצר" אורגזמות באופן מלאכותי. בין היתר, פסיכיאטרים חוקרים השפעתן של תרופות שונות על המיניות האנושית. מקרה חדש שהציג הד"ר הדר שלו מהמחלקה לפסיכיאטריה של בית החולים סורוקה עשוי לתרום להבנת הנושא.
במחקר, שהציג שלו בכתב העת המדעי Journal of Psychopharmacology, מתואר מקרה של פציינטית, שפנתה אליו לפני זמן לא רב בעקבות ירידה במצב הרוח. ד"ר שלו רשם לה כמה תרופות, אך אף אחת מהן לא השיגה את האפקט הרצוי. בסופו של דבר, החליט שלו לרשום לה רמרון – תרופה הנחשבת כיעילה לטיפול בדיכאון ובחרדה.
העקצוצים התגלו כאורגזמות
שלו כבר נתקל לא פעם בתופעות לוואי חריגות של תרופות נגד דיכאון, אלא שתלונותיה של המטופלת נשמעו לו מוזרות. "שבוע אחרי שהיא קיבלה את הטיפול היא התקשרה אליי ואמרה שיש לה קצת 'עקצוצים'. אמרתי לה שנמשיך קצת, כי בדרך כלל תופעות הלוואי עוברות אחרי תקופה מסוימת. אחרי עוד שבוע, היא התקשרה אליי נרעשת מהסופרמרקט, ואמרה שהיא לא יכולה יותר עם העקצוצים. הזמנתי אותה אליי לקליניקה".
כשהגיעה המטופלת לקליניקה, הבין הד"ר שלו שתופעת הלוואי שממנה היא סובלת היא אורגזמה. "היא תיארה שש אורגזמות ספונטניות ביום, בלי שום גירוי", הוא אומר. "זה מאוד הפריע לה, ונאלצנו להחליף טיפול".
שלו מדגיש שברוב מוחלט של המקרים תרופות נגד דיכאון גורמות דווקא לירידה בחשק המיני. מדובר בעיקר על תרופות מסוג SSRI, הגורמות להעלאה של רמת המוליך העצבי סרוטונין. עם זאת, בשנים האחרונות מצטברים תיאורי מקרים של תרופות נגד דיכאון שגרמו להופעה פתאומית של אורגזמה – בעיקר אצל נשים. תיאורים כאלה נרשמו אצל מטופלות בקלומיפראמין וכן בפלואוקסטין – הידועה גם בשם פרוזאק. "יש תיאורים של נשים שנטלו פרוזאק ותיארו אורגזמה ספונטנית – למשל בזמן פיהוק. יש אורגזמות ספונטניות גם אצל גברים, אבל זה פחות שכיח בספרות המחקרית. כנראה שגברים גם פחות מדווחים על זה".
לדברי שלו, חוקרים מנסים לפתח תרופות שיסייעו לבעיות של ירידה בחשק המיני. "יש אחוז מאוד גבוה של נשים שמדווחות על ירידה בחשק וקושי להגיע לאורגזמה. אנחנו מנסים כל הזמן למצוא תרופות שיעזרו לחשק, אבל עד עכשיו לא מצאנו תרופה". לדבריו, תיעוד מקרים של אורגזמה הנגרמת בהשפעת תרופות עשוי לסייע במציאת הרצפטורים במוח הקשורים לאורגזמה, מה שעשוי בעתיד להביא לפיתוח תרופות לשיפור החשק. "אבל אנחנו עוד ממש בתחילת הדרך", הוא מציין.
טור לאישה
ניתן להתעדכן בטור "לאישה"
האם ניתן ללמוד להיות בן/בת זוג?
להיות פנוי הוא מצב זמני או קבוע. לפעמים זהו מצב שנוצר מתוך בחירה ולפעמים מתוך אילו אנו חיים בחברה המדגישה ומעצימה את ערכי המשפחה ומפעילה לחץ על הפנויים למצוא בני זוג ולהתמסד.
מרבית האנשים הפנויים, אלה שמעולם לא היו בקשר זוגי משמעותי ואלה שחוו קשר והתנתקו ממנו, שואפים לקיים קשר מספק, תומך, אינטימי, חברי ואיתן. רבים מאמינים כי "לא היה להם מזל" למצוא את השותף המתאים או שנסיבות החיים לא אפשרו לקשר האולטימטיבי להתפתח, בכך הם משליכים את האחריות על כוח עליון ולא לוקחים אותה לעצמם ולקשר.